יקב פתורה : ביקורת יין מאת שף אלון גונן

כשאני מבשל משהו ולא מצליח לי, אני זורק לפח. לא משנה כמה זה עלה לי, אני זורק. הלקוח שמגיע למסעדה צריך לקבל רק את המיטב שבמיטב.
ליקב גדול שמייצר מאות אלפי בקבוקים קשה מאוד לזרוק מוצר לא טוב, ולכן האפשרויות שלו הן רבות: לערבב אותו בסדרה נמוכה, למכור אותו כיין לבישול, או למכור אותו לאולמות אירועים.
אולם כשמדובר על יקב בוטיק קטן, ובוודאי צעיר, היין שיוצא לציבור חייב להיות מושלם. אם משהו בדרך השתבש, ראוי שלא ישווק את היין.
זה הייחוד של יקב קטן, שההפסד שלו בחומר הגלם קטן יחסית לעומת ההפסד של הלקוחות שמקבלים מוצר לא טוב.


פתורה חתונה לבנה 2010
בלנד לבן של 80% שרדונה, 12% גוורצטרמינר, 8% סמיון.
אחרי טעימת השרדונה 2008 של פתורה והביקורת שפורסמה בזמנו והסתיימה ב"שאפו ליינן" הציפייה מהיין הזה הייתה גדולה מאוד.
כגודל הציפפיה כך לצערי גודל האכזבה: ריחות של מי ורדים וליצ'י מציפים את האף. המון דבש מהסוג שמאכילים את הדבורים בסוכר. טעמים של פירות טרופיים ופרי הדר בעיקר אשכולית בוסרית.
היין לא מאוזן ומושך לכל מיני כיוונים וטעמים. לפעמים זה מרגש ומפתח את הדמיון, אולם במקרה של חתונה לבנה זה יוצר בלבול ואפילו מעצבן.
השרדונה החסון לא מצליח להכיל את המתיקות הרבה שיש בגוורץ, ולצערי הסמיון שאמור להביא עושר וארומות נעלם בבלנד הזה.
הנחמה היחידה היא שמהיין יוצרו 1200 בקבוקים בלבד.
המחיר 75 ש"ח


פתורה חבל לכיש 2009
בלנד של 38% שיראז, 33% קברנה סוביניון, 29% מרלו.
הענבים נבצרו בחודש אוגוסט בחבל לכיש שמשופע באדמת חרסית.
זהו שילוב טוב של זנים אצילים, שמניב ריחות מתקתקים של פירות אדומים עם קקאו מריר ותבלינים טריים (תימין בקצוות ורוזמרין).
היין ספג 18 חודשי חבית, מה שהעניק לו גוף חסון ואיזון טוב. אין השתלטות של טעמי חבית, והיא מורגשת בעיקר באפטר טייסט המעט מריר. המרלו העניק ליין רוך ועיגל אותו בצורה מושלמת. בערסול הכוס היין שומני וכבד, דבר שמאפשר ליין להוציא עוד ועוד טעמים וניחוחות בשלים.
יופי של יין.
המחיר 110 ש"ח

עלה באתר אכול ושאטו

ובאתר : www.adomolavan.co.il