חתולים הם יונקים מבוייתים המלווים את המין האנושי כבר כמה אלפי שנים, החל מן החתולים הראשונים אשר בויתו מחתול הבר ועד לחתולי המחמד הנפוצים של ימינו אנו. חתול ממוצע חי בערך עשר שנים או יותר, כאשר ישנו הבדל כמובן בין חתול בית אשר מקבל טיפול נאות לבין חתולי רחוב.
חתולים תופסים מקום של כבוד בתרבות המין האנושי. במצרים העתיקה נחשבו חתולים לאלים, בזכות העובדה שטרפו את העכברים אשר איימו על מאגרי המזון. לעומת זאת בימי הביניים הפכו החתולים למקושרים עם השטן, והושמדו בכמויות גדולות, ובעיקר חתולים שחורים. לקראת סוף ימי הביניים הפכו החתולים לבני לוויתן של נשים שהואשמו בכישוף והועלו על המוקד יחד איתן, וגם לאחר מכן המשיכו להיות מקושרים עם תפיסות חשוכות של שנאת נשים. אמן הרנסנס הנודע אלברכט דירר, לדוגמא, שילב בתיאור אדם וחווה בגן עדן חיות רבות וביניהן חתול ועכבר, כרמז לכך שנשים נתפסו באותה תקופה בתור "טורפות" גברים...
האופי המתבודד של החתול הפך אותו לחיה מסתורית בפולקלור של עמים רבים, ומשום כך לא פלא כי נקשרו בו אמונות רבות, אשר ברובן הן שגויות או מוגזמות. אחת האמונות הטפלות הפופולאריות לגבי חתולים היא כי יש להם לכאורה תשע נשמות. ככל הנראה מקורה של אמונה זו היא בכושר ההישרדות המופלא של חתולים, אשר מסוגלים להתמודד גם עם מצבים פיזיים קשים ביותר. גם האמונה כי "חתול תמיד נופל על הרגליים" נובעת מעובדה זו, כיוון שלמרות כישורי הגמישות הייחודיים שלהם הרי שחתול שנופל מגובה רב לא יצליח להימנע מפגיעה.
בנוסף, בניגוד לאמונה הרווחת, חתולים וכלבים אינם אויבים מסורתיים. ישנם אנשים רבים המגדלים את שתי החיות זו לצד זו, וככל שהן גדלות ביחד מגיל צעיר יותר גדל הסיכוי כי לא יהיה ביניהן שום חיכוך. רק כאשר הם נאלצים להתחרות על שטח מחיה מצומצם או על אותו מזון ייווצרו מריבות בין חתולים לכלבים, אך דבר דומה יקרה גם אם מדובר רק בכלבים או רק בחתולים, ולא בגלל איבה מסורתית בין שני המינים.