מה נכון? אז בדקתי מה אומרים
רוב הטיפים ממליצים ללכת לקניות בלי הילדים! ואף מסבירים זאת שכשהולכים לקנות עם הילדים - למרות הכיף שבדבר - סכום הקניה עולה בעשרות שקלים, וחוץ מזה הילדים משפיעים על שיקול דעת של ההורה לגבי מה נכון לקנות ומה נחוץ באמת או איזה פירמה לקנות.
דעה זו מופצת בכל אתר רלוונטי הן ע"י חברות מסחריות (רשתות סופר לדוגמא או בנקים) והן ע"י מדריכים ויועצים לכלכלת המשפחה.
האומנם זו ההנחיה הנכונה למשפחה? או שאולי מדובר בדעה קדומה ובריחה מהתמודדות ערכית?
הבה נראה מה ה"רווח" האמיתי לבוגר שאינו לוקח את ילדו לקנייה בסופר.
א. השליטה במה לקנות נשארת אצלו בלבד.
ב. אין לו אף אחד שמעיר או מאיר את עיניו על כל החלטת קנייה.
ג. אין שום ביקורת על הצורך בכל קנייה, אז ניתן להתפרע כי "אם לא רואים אז גם לא צריך להסביר".
ד. הבוגר נהנה מחוויות הקנייה אז למה להפריע לו ע"י חינוך לצרכנות נבונה של "יורש העצר?"
התנהלות של מידור הילדים ושליטה ב"מה יראו/יחוו יש לו מחיר יקר ביותר לא רק להורים אלא גם לילדים.
ניתן להפוך את הקנייה בסופר לחוויות קנייה אמיתית וערכית בו זמנית וללמד את הילד כיצד קונים נכון!
א. מה קונים כי חייבים ולא סתם רוצים
ב. מהו סדר העדיפויות בקניית מצרכים.
ג. כיצד קונים במוסגרת תקציב ידוע וברור
ד. כשקונים משהו נוסף לרשימה על מה מוותרים?
ה. אולי לתת לילד 10 ₪ והצעה "במקום שאקנה לך משהו, תחליט בעצמך מה שאתה רוצה או אוליי מעדיף לחסוך סכום זה למטרה משמעותית יותר שאיננה בסופר?"
אני כיועץ ומאמן לכלכלת המשפחה אומר ההפך, חובה לקחת ילדים לקניות בסופר כי הדרכה מעשית יעילה פי אלפי מונים מ"נאומים חוצבי להבות" בבית על צרכנות נבונה.
וחוץ מזה מתי הילד ילמד? אחרי צבא או אחרי החתונה כשיצטרך לקחת משכנתא?
הורים יקרים, תשאלו את עצמכם איפוא הייתם כשהייתם צריכים ללמד את ילדכם היתנהלות כלכלית באופן מעשי כי כשלא עשיתם זאת הפירמות עשו זאת בפרסומות שוטפות המוח והכל בהסכמה שבשתיקה.
אולי חסכתם באיזה חטיף אבל שילמתם ביוקר להוציא את הילד מבורות תקציביים בסלולר.
חישבו שוב