במאמר זה ננסה לבחון את הסיבה לכך שמספר גדל של אנשי רפואה ומדענים מכובדים קורא תיגר על השימוש הנרחב בתרופות נוגדות דיכאון ועל יעילותן מעבר להשפעת פלצבו.
כיצד עובדות תרופות נוגדות דיכאון?
איש אינו יודע בוודאות. נוגדי הדיכאון הנפוצים ביותר כיום משנים את רמות הנוירוטרנסמיטרים סרוטונין, המיוחסים לתחושת רווחה. תרופות אלו, שנכללות בקבוצת "מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים" SSRI ומשווקות תחת שמות כמו פרוזאק, פלוטין, פריזמה, ציפרלקס, סרוקסט, פאקסט, לוסטרל, רסיטל, ציפרמיל, פבוקסיל ואחרים, מחזיקות את הסרוטונין בסינפסה של המוח למשך שנייה אחת יותר מהרגיל. בתיאוריה, עלייה ברמת הסרוטונין היא שגורמת לאנשים לחוש פחות מדוכאים או חרדים. אנשים רבים שנוטלים תרופות אלו מאמינים שהן משפרות את חייהם. תרופות נוגדות דיכאון הן כיום התרופה הנרשמת ביותר אצל מבוגרים עד גיל 59 בארצות הברית: אחד מכל עשרה אמריקאים, או 30 מיליון אנשים, נוטלים אותן מדי יום, מה שמביא למחזור מכירות של 10 מיליארד דולר בשנה רק בארצות הברית. אבל לאחרונה הרים מבול של מבקרים את הכפפה עם ספרים ומחקרים שקוראים תיגר על יעילות התרופות נוגדות דיכאון, ועל התיאוריה שמאחורי האופן שבו הן פועלות. מבקרים אלו אפילו טוענים שהשימוש המופקר בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI ובתרופות פסיכיאטריות אחרות משנה באופן בלתי צפוי את הכימיה במוחם של מיליוני אנשים, ושהן תורמות למגיפת המחלות הנפשיות בעולם.
אילו עדויות מצויות בידי החוקרים?
הם מצביעים על כמה מחקרים, כולל רבים שבוצעו על ידי חברות תרופות בעצמן, שמצאו כי תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI הן יעילות רק מעט יותר בהקלה על דיכאון וחרדה לעומת פלצבו או תרופות דמה. בספר The Emperor's New Drugs (תרופות המלך החדשות), מגלה הפסיכולוג פרופסור אירווין קירש שיותר ממחצית הניסויים הקליניים שמומנו על ידי חברות תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי FDA בשנים 1987-1999 מצאו כי תרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI לא הקלו על דיכאון טוב יותר מפלצבו. מחקר מאוחר יותר שפורסם ב-JAMA (ירחון של אגודה הרפואית האמריקאית) בינואר 2010 מצא כי במקרים של דיכאון קל עד בינוני, ההבדל בין פלצבו לתרופות נוגדות דיכאון הוא "לא קיים עד זניח." התרופות הוכיחו יעילות משמעותית רק בכמה מקרים חמורים ביותר, אצל כ-13 אחוזים מהמטופלים.
האם דיכאון נגרם על ידי חוסר איזון כימי?
יש מעט מאד עדויות התומכות באמונה רווחת זו, שקודמה בצורה משמעותית על ידי חברות התרופות. למעשה, מחקרים מצאו כי רמות הסרוטונין במוחם של אנשים הסובלים מדיכאון הן זהות לאלו הקיימות אצל אנשים שאינם מדוכאים. אם הנוירוטרנסמיטרים ממלאים תפקיד מסוים בדיכאון, אומרים המבקרים, ברור שזהו אינו עניין פשוט של סיבה ותוצאה. "תיאוריית הסרוטונין של הדיכאון," אומר הפסיכיאטר האירי והסופר דיוויד הילי, "מקבילה לתיאוריית האוננות של הטירוף."
אז מה עושות התרופות האלו?
הן למעשה יוצרות חוסר איזון לא טבעי של נוירוטרנסמיטרים, אומרים חלק מהפסיכיאטרים ומהמדענים. זוהי סיבה אחת לכך שאנשים המשתמשים בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI יכולים לחוות תופעות לוואי בלתי נעימות, הנעות בטווח שבין עצבנות לדחף מיני מופחת ועד לעלייה במחשבות התאבדות. בספרו Anatomy of Epidemic (אנטומיה של מגפה) טוען כתב המדע רוברט ויטקר ששימוש ארוך טווח בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI הופך אנשים לתלויים ברמת סרוטונין שהועלתה בצורה מלאכותית, כך שהם "נופלים" שוב לדיכאון כשהם מנסים להפסיק לנטול את התרופה. אין זה צירוף מקרים, הוא אומר, ש"מספר המבוגרים והילדים הסובלים ממחלות נפשיות עלה בקצב מסמר שיער" מאז שהשימוש בתרופות נוגדות דיכאון ובתרופות פסיכואקטיביות נעשה נרחב.
אבל אנשים אומרים שהתרופות עוזרות להם?
כן, ישנם אנשים רבים שאומרים את זה. ניתן להסביר זאת, אומר פרופ' קירש, בעזרת "אפקט הפלצבו" המוכר היטב: אנשים לעתים קרובות מחלימים ממחלת פיזיות או נפשיות אם הם מאמינים כי גלולה או טיפול אחר יעזרו להם. "תרופות אלו עובדות מכיוון שאנשים מקווים שהן יעבדו ומצפים מהן לעבוד," אומר פרופ' קירש. חברות התרופות אינן מסכימות; הן אומרות שאנשים שונים מגיבים לתרופות בדרכים שונות, ושלכן מחקרים על תרופה אחת בקרב קבוצה גדולה יכולים להראות השפעות זניחות כשהן נמדדות מול פלצבו. הכול עניין של התאמת התרופה המתאימה למטופל המתאים, אומרות חברות התרופות.
כיצד אושרו תרופות נוגדות דיכאון
אם פרוזאק וקרוביו הכימיים הם כמעט לא יעילים יותר מפלצבו, איך הצליחו חברות התרופות לגרום לגופים רגולטורים ממשלתיים לאשר אותם? כדי לאשר תרופה, דורש לדוגמה מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מחברות התרופות להוכיח שני ניסויים חיוביים בלבד, המראים שהיא יעילה יותר מפלצבו. אבל המנהל אינו קובע גבול עליון של מספר הניסויים השליליים שחברה יכולה לבצע לפני שהיא מגיעה לשני ניסויים חיוביים. באופן תיאורטי, חברת תרופות יכולה לבצע מאות ניסויים כושלים לפני שהיא בסופו של דבר מגיעה לשני ניסויים מוצלחים. לא רק זאת, אלא שהחברה אינה מחויבת לספר לציבור על הניסויים הכושלים. הפסיכולוג פרופ' אירווין קירש השתמש בחוקי חופש המידע (Freedom of Information Act) בספרו על תרופות נוגדות דיכאון, כדי לחשוף עשרות ניסויים מדעיים של חברות תרופות, שלא פורסמו, לפיהם תרופות נוגדות דיכאון לא הצליחו להגיע לביצועים טובים יותר מפלצבו. כשחברות תרופות מגישות מחקרים על תרופות למנהל המזון והתרופות האמריקאי, אומר קירש, הנתונים השליליים מודחקים. זה כמו לשכור את שירותיו של השועל לשמור על לול התרנגולות."
מהו העתיד של תרופות נוגדות דיכאון?
המבקרים מקווים שיצליחו לשכנע את הפסיכיאטרים ואת החברה כולה להפסיק לראות בתרופות מרפא לדיכאון. מחקרים מראים שבמקרים של דיכאון קל עד בינוני, פכסיכותרפיה – טיפול בשיחות – מקלה על התסמינים בשיעור דומה לתרופות נוגדות דיכאון או לפלצבו. אפילו אימון גופני על בסיס קבוע הוכח כמקל על תסמיני דיכאון בצורה טובה כמו הגלולות. אולם למרבה הצער, מערכת הבריאות שלנו בדרך כלל מממנת את התשלום בעבור לא יותר ממספר מועט של פגישות עם פסיכולוג, אם בכלל, ולעתים קרובות מדי המטופל צריך לשאת בהוצאות בעצמו. בנוסף לכך, רוב הרופאים שרושמים תרופות נוגדות דיכאון הם רופאים כלליים או פסיכיאטרים שעוסקים ב"טיפול אקספרס", ואינם מציעים טיפול פסיכולוגי. כך שנראה שתרופות נוגדות דיכאון ימשיכו להינתן בצורה נרחבת בעתיד הנראה לעין – בעיקר מאחר שרבים מאתנו עדיין מאמינים שנטילת גלולה עם מים היא הפתרון לבעיות שלנו.
אז מהי האלטרנטיבה לתרופות נוגדות דיכאון?
נכון לעכשיו, טיפול פסיכולוגי הוא צורת הטיפול הבדוקה והיעילה ביותר להתעסקות בבעיות שהן לעתים קרובות גורמי השורש לדיכאון, כמו בעיות כלכליות, אבטלה, גירושים, מוות של אדם קרוב ומשברים אחרים. כמובן, גורמים חברתיים ונסיבתיים אלו של דיכאון אינם יכולים להשתנות באמצעות תרופות.
שינויים בריאים באורח החיים כמו אימון גופני על בסיס קבוע, תזונה נכונה וכמות שינה מספקת הם חשובים לא פחות.
בנוסף לאלו, ישנם היום טיפולים בטוחים ויעילים שאינם תרופתיים להקלה על תסמיני דיכאון, חרדה ומתח כמו אלקטרותרפיה באמצעות גירוי גולגולתי, ללא תופעות הלוואי של תרופות או סכנת התמכרות.
למידע נוסף על טיפולים אלטרנטיביים לדיכאון, חרדה, מתח ונדודי שינה, ניתן ליצור קשר עם ד"ר סדיה ביביאן בטלפון 052-2891034
לתשומת לבכם, יש להיוועץ עם רופא לפני כל שינוי בטיפול תרופתי פסיכיאטרי !