מאז שהייתי קטנה היו אומרים לי כל הזמן שאני יפה. כשהייתי בתיכון הייתי ממש רזה וכמובן גם יפה, בצבא המשיכו להחמיא לי ולהגיד לי עד כמה שאני יפה. הייתי בחורה ספורטאית שאוהבת לאכול. הייתי מלאת בטחון עצמי ולא היה אכפת לי שאני אשמין קצת. גם אם הייתי אוכלת לאפה, זה ממש לא הפריע לי כי ידעתי שאני יפה, ולא נורא אם אני קצת אשמין גם ככה אני אצליח לרדת במשקל ולהוריד את זה.
ככה במשך כמה שנים התחלתי לצבור משקל בלי הפסקה כל פעם הייתי משמינה עוד קצת ועוד קצת עד שלא שמתי לב והגעתי כבר למצב שאני שוקלת 80 קילו. כל יום הייתי אוכלת במסעדות ואוכלת הרבה בלי להתייחס למשקל.
ביום אחד הסתכלתי על עצמי במראה ונדהמתי לראות את עצמי. הייתי ממש עצובה. התחלתי לקחת את עצמי ביידים, והתחלתי לאט לאט לעשות דיאטה ולקחת את הנושא ברצינות. חזרתי להתאמן בכל יום והפסקתי לאכול בחוץ, שיניתי את התפריט היומי שלי והתחלתי לאכול נכון. בהתחלה נפגשתי עם דיאטנית קלינית של קופת החולים שלי בכדי שתתן לי טיפים לירידה במשקל והיא עזרה לי המון.
בסיום התהליך של ההרזיה שלי הגעתי למשקל שרציתי, כיום אני שוקלת 60 קילו, אוכלת תפריט מאוזן ובמידה נכונה, בלי להגזים ובלי "לתקוע לאפה כל ארוחת צהריים". הצלחתי להגיע למשקל הזה רק כעבור השקעה והתמדה באימונים ואכילה מופחתת אבל בסוף זה השתלם לי ועכשיו אני יפה ורזה =)