משה, הוא סב בן שמונים ולו 5 ילדים ו-15 נכדים. משה השתוקק כבר מספר שנים לספר את סיפור חייו לגורם מקצועי שיפיק לו סיפור חיים מהודר ויוקרתי. אכן, הוא רצה ספר בכריכה קשה שבתוכו תמונות, תצלומים ואפילו שתי מפות שבהן מסלול עלייתו ארצה מפולין לארץ ישראל בשלהי שנות החמישים של המאה העשרים. אך משה לא עשה את זה שנים רבות, כלומר הוא תמיד דחה את הרעיון להפיק סיפורי חיים לשלב מאוחר יותר. עד שבוקר אחד קם משנתו והחליט ליצור קשר עם הגורמים הרלוונטיים ששמחו לייעץ לו ולתת לו את כל המידע הדרוש בנוגע להפקת סיפורי חיים. ובכן, משה התעניין באשר לזמן הפקת הספר. הוא הרי בן שמונים ואיש אינו יודע כמה נותר לו עוד לחיות - משה זקן וחולה מעט ומרבה לשבת בבית. לאחרונה אף חלה במחלת הסרטן, אם כי מדובר במחלה שנמצאת תחת שליטה.
ובכן, בבירוריו השונים נאמר לו כי תהליך הפקת סיפורי חיים נמשך עד כחצי שנה, משום שמדובר בראיונות, בתמלולים, בכתיבה, בעיצוב גרפי ובהדפסת הספר - כל אלו דורשים זמן ותשומת לב מרבית. ומשה התהלהב מן הרעיון ושכר את שירותיו של גוף מקצועי והיה שמח וטוב לב. הוא סיפר את סיפורו במשך עשרה מפגשים - הוא והמראיין לא האמינו עד כמה החומר שיש בידיו של משה רב. הראיונות קלחו וזרמו, העניין רק התגבר, ולבסוף החליטו שניהם לכתוב רומן על סיפור חייו היוצא דופן.
לרבים יש על מה לספר - מסתבר שסיפור חייהם מעניין ומאתגר ועשוי לעורר השראה בקרב המשפחה הקרובה. מובן שמשה, מרגע שהתחיל בתהליל הפקת הספר, חש עניין בחייו וכבר לא צפה סתם כך במקלט הטלוויזיה, כמו שעשה לילות כימים. כי קשים חייהם של אנשי גיל הזהב, שחלקם בודדים וגרים בגפם. משה כבר לא ידע כיצד להעביר את היום: בחוגי העשרה קשה לו להשתתף, בקאנטרי השכונתי הוא אינו מנוי ובמועדון החברים כבר לא מגלה עניין. והנה, ספר על חייו עשוי לצקת משמעות חדשה לחייו המעניינים. ומשה קם בכל בוקר עם חיוך על הפנים בידיעה שבעוד מספר חודשים יראה אור ספרו הראשון שגם סביר להניח יופץ בחנויות המובחרות. אכן, משה רוצה שכמה שיותר קוראים יקראו את אשר על לבו ואת מסקנותיו ואת השקפת עולמו וכיצד הוא היה בר-מזל לכל אורך הדרך.