הצופן התנכי.
מה המסר שמועבר אלינו כצופן? הצופן הוא "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת": (ספר בראשית ב, טז).
מה המסר החבוי במשפט זה? פרוש המסר הוא שאם מות נמות לא נוכל להיות נצחיים.
כלומר, שמהות ומטרת חיינו היא לפצח את החידה שתאפשר לנו את הנצחיות.
אם כך, מהו הפתרון שהפסוק מבהיר לנו שיאפשר לנו את הנצחיות?
בפסוק כתוב שהחיים על פי הרגשות הפנימיים, שכוללים בתוכם את הרגשות החיוביים שגורמים לנו להרגשה הטובה, והרגשות השליליים שגורמים לנו להרגשה הרעה, בגללם נאבד את היכולת שלנו לממש את מהות ומטרת חיינו ולהיות נצחיים, ולכן נמות.
מהם אותם הרגשות הפנימיים? הרגש הטוב מתייחס לרגש האהבה, אושר, שמחה, צחוק, הנאה, יצר מיני ועוד.
הרגש הרע מתייחס לרגש הפחד, חרדה, דיכאון, לחץ, כעס, צער, עצב ועוד.
הפתרון שיאפשר לנו את הנצחיות הוא ביכולת שלנו להתנתק במודע מהרגש הטוב ומהרגש הרע הקיים בנו, ולהירגע.
היכולת להירגע מהרגשות הטוב והרע, יאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהות האמיתית שלנו, ואז היכולת שלנו לפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים תעשה באופן ברור יותר, שפוי יותר.
כמובן שהניתוק מהרגשות הוא תהליך ורצוי שיתנהל מתוך הבנה, מודעות עצמית, זיהויים, רצון, ובניית היכולת הפיזיולוגית, יכולת שתאפשר לנו לבצע משימה זו בחיינו, אך רצוי שלא להדחיקם כי אז הרגשות עדיין יהיו קיימים בנו.
שלב התפתחותי מתקדם זה יאפשר לנו את הנצחיות.
התורה באה לספר לנו בהמשך מה קורה כאשר חיים על פי הרגש הטוב והרגש הרע.
כלומר, כול הסיפורים שמוזכרים בתורה באים להמחיש לנו את חיי הסבל והמוות שנובעים כתוצאה מהרגשות החיוביים והרגשות השליליים.
מסקנה: הצופן התנכי שיש לפצח הוא ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות.
מות תמות, הכוונה שלא נהיה נצחיים.
סיכום: ללא ייצור הרגשות הפנימיים הטובים והרעים והפעלת הגוף הפיזי באמצעותם, מתאפשר לנו הרוגע הפנימי, שמאפשר לנו להתחבר לאני העצמי, לזהותנו האמיתית, ולפרש את המציאות האמיתית שבה אנחנו נמצאים ושבה אנחנו חיים, באופן ברור יותר, שפוי יותר.
שלב התפתחותי מתקדם זה יאפשר לנו להיות אנשים רגועים, רציונליים, שמתייחסים לגוף באופן המתאים והבריא, שמותאם למהות ומטרת החיים.
יכולת זו תביא אותנו להיות נצחיים.
המסר במאמר: המסר לאחר פיצוח הצופן מזהיר אותנו שלא לייצר ושלא להפעיל את גופנו באמצעות הרגשות הפנימיים שבנו שאינם יציבים וגורמים להתנהגות סהרורית, לא את הרגשות החיוביים ולא את הרגשות השליליים על כול מגוון ההתנהגויות הנלוות, כי אז מות נמות, ואז לא נוכל לממש את מהות ומטרת חיינו שהיא להיות נצחיים.