מאת פנינה מילוא - מאמנת לחיים מלאים
בתקופה בה נולדים "כוכבים" בתהליכים מקוצרים וזוכים לתהילה אדירה, קיימת תחושה כי ניתן לקצר תהליכים ולהגיע להישגים מהירים, בתהליכי אינסטנט . לרובנו זכורה בוודאי תקופה אחרת, תקופה שקדמה לתכנית "כוכב נולד", בה השקיעו אמנים כשרוניים מאמצים ארוכי טווח כדי להגיע לרמת חשיפה כה גבוהה. האימון, שהוא הדבר החם הנוכחי בעולם המערבי, מבטיח הישגים והצלחות בפרקי זמן קצרים. האימון עובד על הפער בין הרצוי והמצוי, והינו דרך מתאימה ביותר לדור תחרותי והישגי, המעוניין בתוצאות מהירות.
אמנם, לא נערכה עדיין תכנית "מאמן נולד", אך כל חודש מסיימים עשרות תלמידים את בתי הספר לאימון, מתוך תחושה שהם יכולים להתחיל לאמן כעת אנשים לשנות את חייהם. האם כל אחד יכול לאמן? האם יש צורך בבסיס מקצועי של עבודה עם אנשים? מהו אופי ואורך ההכשרה של מאמן? מהן שיטות המיון ותנאי הקבלה? פגשתי מאמנים בוגרי בתי ספר שונים, וגיליתי כי השוני בין בתי הספר רב, והוא מתבטא בתכנים ובתהליך בניית האישיות האימונית. אפשר להריץ כוכבים, רקדנים, דוגמניות, שגרירים, אך קשה להריץ מאמנים. יתכן שאת טכניקת שאלת השאלות, טכניקת ההקשבה והחומר הלימודי הנלווה, ניתן ללמוד במשך מספר לא רב של חודשים, אך אין זה העניין. תהליך הפיכת האדם למאמן אינו תלוי רק בחומר הנלמד, אלא באישיותו המתהווה של המאמן.
בניית האישיות של המאמן הינה תהליך הדורש זמן והתפתחות, ולא תהליך אינסטנט מקוצר. כאשת מקצוע מתחום הטיפול, בעלת ניסיון של למעלה מעשרים שנים של הנחייה ויעוץ לאנשים עם אוריינטציה של אימון, גם לאחר סיום שני קורסים לאימון ואימון אישי עם מתאמנים, אני עדיין בעיצומו של תהליך בניית הזהות המקצועית האימונית שלי. שרה ארבל, המאמנת הבכירה ביותר בארץ ולשמחתי גם המאמנת האישית שלי, אומרת: "האימון הינו על מי שאתה (על ה- WHO), תהליך ההתפתחות האישית הוא תהליך של פיתוח מודעות והבשלה, רכישת כלים, הבנה של תהליכי שינוי והתפתחות".
אינני רואה איך מאמנים לאחר סיום קורס קצר, לוקחים על עצמם את האחריות לאמן, לעיתים אף ללא לווי מקצועי. מאמנים חדשים, שיכורים לעיתים מהעוצמה שמקנה התהליך, מריצים בהצלחה את ה"כוכב" שלהם, לעיתים ללא שום "רשת בטחון", כשהם אינם מודעים מספיק לנזקים העלולים להיגרם כתוצאה מחוסר הבנה מספקת של תהליך השינוי . זה נכון שגם למאמנים חדשים, חסרי ניסיון רב, עשויות להיות הצלחות, אך באותה מידה עלולים להיות להם גם כשלונות.
כמאמנים - איננו יכולים להרשות לעצמנו את הפריבילגיה של התנסות על הלקוח. המקצוע שלנו עוסק בדיני נפשות. אינני אומרת שרק אנשי מקצוע יכולים לאמן, אך בניית האישיות האימונית דורשת הכשרה, אימון אישי וזמן להתפתחות אישית. גם מאמנים מוצלחים, מוכשרים ובעלי יכולות מדהימות, זקוקים לתהליכי התפתחות, התפתחות הזהות המקצועית האימונית דורשת מהמאמן לוותר על האגו, ולא להכתיב את האג'נדה שלו למתאמן. מעבר לזה, עליו להיות בעל יכולת הקשבה ותמיכה גבוהות מאד, עליו לדעת לשאול שאלות מעצימות ולתת משוב מקדם, כשכל זה מצריך למידה, הפנמה, התנסות, התפתחות אישית ואימון אישי.
בימים אלה של טרום חקיקה בכנסת בנושא האימון, שאני מאמינה שייצור יותר אחידות וסטנדרטיזציה בתחום, יש מקום בהארכת והרחבת משך האימון של בוגרי בתי הספר לאימון, "המאמנים הצעירים", ע"מ לאפשר להם להתנסות בליווי אימוני בתחילת דרכם המקצועית. אינני יכולה להסיר את האחריות מ"המאמנים הצעירים", שלא תמיד ערים לסיכונים של הכלי העוצמתי, ששמו אימון, וידאגו להיות מאומנים בעצמם. לא פשוט לדבר על תהליכי התפתחות בתקופה שבה רוצים לראות תוצאות והצלחות מהירות, אך היכן מקומם של ערכים כמו אינטגריטי, אותנטיות ואיזון בתהליך המסלול המהיר. תהליך יצירת מאמן הוא כתהליך הפקת יין טוב - הוא זקוק לזמן יישון נכון בטמפרטורה ובסביבה מתאימה, על מנת להגיע לשיאו, וכמו בהפקת יין משובח - גם כאן אין קיצור דרך ...