קנדידה היא פטריית שמר השוכנת באורח קבע במעי הגס בריכוזים נמוכים. ישנם כ-150 זנים שונים של קנדידה, מתוכם כ-20 זנים מחוללי מחלה. בכמויות קטנות, קנדידה אינה גורמת נזק בריאותי. כאשר סביבת המעיים אינה בריאה, הקנדידה עשויה לפרוץ את דפנות המעי ולנדוד לאיברים ולמערכות בגוף. אצל נשים לדוגמא, זיהום קנדידה לרוב תוקף בנרתיק, משום קרבתו הרבה לפי הטבעת.
במצב בריאותי תקין, ריכוזי פטריית קנדידה במעי נמוכים - פעילות מערכת החיסון ופלורת החיידקים הידידותיים במעי שומרים על איזון יחסי כך שהקנדידה אינה מתפשטת.
כאשר האיזון מופר, פטריית הקנדידה משגשגת ועשויה לפגוע במערכות גוף אחרות וליצור מגוון רחב של תסמינים. אחת הסיבות להפרת האיזון במעי היא השימוש הנרחב ובלתי מבוקר באנטיביוטיקה, שבנוסף לקטילת חיידקים מחוללי מחלה, פוגעת גם בשורת החיידקים הידידותיים שמונעים התפשטות קנדידה ע"י הפרשת כימיקלים נוגדי פטריות והתחרות על מרחב המחייה.
גורמים נוספים שעשויים להשפיע על התפשטותה של קנדידה הם תרופות סטרואידיות, גלולות למניעת הריון, תרופות אנטי דלקתיות, סוכרת , מתח מופרז, מתכות וכימיקלים רעילים וחוסר איזון הורמונאלי.
בנוסף, לתזונה המערבית השפעה מרובה התורמת להתרבות קנדידה במערכת העיכול. התזונה שלנו עשירה במזון מעובד ומטוגן, סוכרים, שמרים ופחמימות ללא ערך תזונתי, מהם ניזונה הקנדידה.
כאשר קנדידה מתרבה, היא מצמיחה שלוחות ארוכות שנצמדות לדפנות המעי וחודרת למחזור הדם. במצב זה חולים מפתחים שורה ארוכה של תסמינים טורדניים ואף מסוכנים. מחלות רבות נקשרות לזיהום קנדידה, ביניהם תסמונת העייפות הכרונית, אנמיה, סוכרת, אסטמה ואף דיכאון. סימפטומים נפוצים כוללים טשטוש ראייה, בטן נפוחה, הפרעות עיכול (גזים, עצירות, שלשול), כאבי שרירים, עייפות, עצבנות ודיכאון.
הטיפול בפטריית קנדידה
טיפול קונבנציונאלי: שימוש במשחות ופתילות נגד פטריות - במיוחד במקרים של פטרייה בציפורן/בעור/בנרתיק. תרופות אנטי פטריות המצויות בשימוש רחב כוללוץ פלוקונזול, למיסיל וניסטטין.
שטיפת המעיים. שיטת הקולוניק הידרותרפיה הוכחה כיעילה מאוד לטיפול בזיהום קנדידה במערכת העיכול. הידרותרפיה היא שיטה בה מוזרמים מים מזוקקים למעי הגס באמצעות צינור בטמפרטורה מבוקרת במטרה להביא לניקוי המעי מרעלים, כימיקלים, חיידקים ופטריות. מקובל להוסיף לשטיפה קוטלי פטריות טבעיים ע"מ לסייע בשיקום פלורת המעי ולהחזיר את האיזון הטבעי לגוף.
שינוי תזונתי. קנדידה ניזונה מסוכרים ופחמימות פשוטות. מיעוט צריכה של מזונות מעובדים העשירים בסוכרים מביא בסופו של דבר להרעבת הפטרייה ולסילוקה מן הגוף. מומלץ להרבות בשתיית מים כדי לנקות את הרעלים שפולטת פטריית הקנדידה וליטול במקביל פרוביוטיקה ע"מ לשמור על אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי. דיאטת קנדידה מומלצת, צריכה להיות נטולת סוכרים, אלכוהול, שמרים ושאריות מזון שעלולות להכיל עובש, דלה במוצרי חלב ופירות ועשירה בירקות, ביצים, דגים, עוף, דגנים מלאים ויוגורט ביו.
כיצד מאבחנים קנדידה?
אבחון של זיהום קנדידה כרוני הוא לרוב קשה בשל מגוון התסמינים השונים בעוצמתם ובאופיים מאדם לאדם. אבחנה מדוייקת של קנדידה אפשרית רק באמצעות בדיקה מעבדתית: דרך בדיקת תרבית צואה או בדיקת נוגדנים בסרום.
בזיקת המעבדה נועדה לבדוק מספר נושאים:
1. האם קיימת נוכחות קנדידה מסוג מחולל מחלה (מתוך כ-200 זנים שונים של קנדידה, 20 הם פתוגניים)
2. מהי רמת הזיהום ודרגת החומרה
3. אבחנת סוג הקנדידה (אלביקנס, גלברטה, קרוסיי, טרופיקליס וכו'). מבחינה טיפולית, אין הבדל בין סוגי הקנדידה, מלבד לקנדידה גלברטה שהינו זן עמיד ביותר ולכן ניתנת התייחסות מיוחדת בטיפול באם מתגלה בבדיקה המעבדתית.