הגהה של ספרים - מדוע?
לאחרונה קראתי מספר ספרים והבחנתי בכך שרבים מהם לא עברו הגהה רצינית. כלומר, בספרים רבים יש הבדלים בעניין אחידות כתיבת המילים. בספר אחד ראיתי כי פעם כתובה המילה "בטחון" בלי יו"ד ופעם עם יו"ד ועוד. דהיינו, העורכים הלשוניים והמגיהים לא עשו מספיק כדי שהספר יעבור הגהה לשונית רצינית, שהייתה מונעת מהם מבוכה רבה.
מדוע אם כן זה כך?
מסתבר שיש הוצאות ספרים שמעוניינות לחסוך בעלות של העורכים הלשוניים והמגיעים, ולפיכך מוותרות בשלב כזה או אחר על הצורך להעסיקם או לשלם להם בעבור העבודה. כך יוצא שספרים רבים יורדים למכבש הדפוס עם טעויות לשון, שגיאות ניסוח ועוד, ואין זה משנה בכלל שהספרים האלו לא עברו עריכה לשונית כלל.
המלצה - לעולם לא לוותר על עריכה לשונית ובדוואי שלא על הגהה. הרי ספר עם טעויות לשון איך יתקבל בהצלחה בשוק הקוראים? מספיק שקורא אחד או שניים יכתוב באינטרנט על המחדלים של ספר זה או אחר, שהספר יקבל חוות דעת שליליות וכך הוא יוסר ממדדפי הספרים. יתרה מזו, חנויות הספרים לא ישתוקקו לקבל את הספר אם יבינו שבספר שגיאות לשון רבות ויחזירו את העותקים למוציא לאור. כך למעשה בזבז המוציא לאור לריק את כספו והוא יצטרך להפדיס את הספרים מחדש ובעיקר לאחר ששכר את שירותיו של מגיה מקצועי שיעבור על הספר שוב ושוב ויגיש למוציא לאור טקסט נקי וללא שגיאות לשון.
ולאלו שמתעדים להוציא לבד את ספרם - אל תוותרו על עורך לשוני ובוודאי שלא על מגיה מקצועי. חשוב ביותר שהספר יעבור הגהה לשונית רצינית, מהותית, יסודית, שורה שורה, מילה מילה, ולא לוותר כלל על התהליך החשוב הזה. כן, גם אם התהליך יימשך עוד זמן מה, שבוע-שבועיים, חודש-חודשיים, הסבלנות בסופו של דבר תשתלם. יותר מכובד ויותר נכון להוציא לאור ספר שעבר תהליך של הגהה לשונית.
רק כך יתקבל הספר בברכה בקרב קהל הקוראים.