דלקת אוזניים בכלבים
מרבית המקרים של דלקת אוזניים בכלבים קשורים למחלות עור (כגון אלרגיות). במקרים פחות נפוצים, הגורם הראשוני לדלקת אוזניים בכלבים הוא זיהומי (מצב הנגרם על ידי חיידקים, פטריות או טפילים).
רוב דלקות האוזניים מקורן באוזן החיצונית ורק מיעוטן מערב את האוזן הפנימית או האוזן התיכונה.
מחלקים את הגורמים לדלקות אוזניים לגורמים ישירים (ראשוניים), גורמים מקדימים (המקלים על התפתחות דלקת האוזן) ולגורמים המקשים על ריפוי דלקת האוזניים.
על הוטרינר לאתר ולטפל בכלל הגורמים בכדי לאפשר ריפוי ולמנוע חזרתיות של הדלקת.
1. גורמים ראשוניים לדלקת אוזניים בכלבים
- טפילים -פרעושים וקרציות, דמודקס, אקריות אוזניים (יותר נפוץ בחתולים)
- גוף זר שחדר לאוזן - גורם לדלקת באוזן אחת ולא בשתי האוזניים
- פוליפ או גידול באוזן - גם במקרה זה נגרמת דלקת אוזניים חד צדדית
- אלרגיות (אלרגיה למזון, אלרגיה לחומרים נשאפים וכו') - אלרגיות הן הסיבה השכיחה ביותר לדלקות אוזניים בכלב. בערך ב- 30% מן המקרים של אלרגיה למזון, הסימן היחיד יכול להיות דלקות אוזניים אשר חוזרות לאחר טיפול!
גורמים שניוניים
גורמים זיהומיים אשר מתרבים באוזן הכלב בעקבות הגורמים הראשוניים.
- חיידקים - בעיקר חיידקים מסוג סטפילוקוקוס אינטרמדיוס ופסאודומונס. חיידקים נוספים אשר לעיתים מעורבים בדלקות אוזניים הם פרוטאוס ואי קולי.
- שמרים - שמרים הם סוג של פטריה אשר חיה באוזן הכלב (לעיתים ללא סימנים אם כמותה לא רבה). הסוג הנפוץ נקרא מלסציה פכידרמיס.
2. גורמים מקדימים אשר מאפשרים התפתחות של דלקות אוזניים בכלב
- טראומה - הנגרמת בשל פציעה או ניקוי לא נכון של האוזן
- גירוד האוזן על ידי הכלב, על כל רקע שהוא (בשל אלרגיה / טפילים וכדומה)
- מחלות הורמונאליות שונות כגון תת פעילות של בלוטת התריס, יתר פעילות בלוטת המגן ועוד
- מחלות אוטו-אימוניות (זאבת, פמפיגוס) - מחלות אלו יכולות לגרום לפגיעה ראשונית באפרכסת האוזן ופגיעה משנית בתעלת האוזן.
- בעיות במבנה תעלת האוזן (בדרך כלל בכלבים גזעיים):
- שיער רב מידי בתעלת האוזן המפריע לפינוי הפרשות האוזן (נפוץ בפודלים)
- תעלת אוזן צרה (נפוץ בכלבי שרפיי)
- יתר כמות ופעילות של בלוטות באוזן אשר מפרישות חֶלֶב ושעווה (קיים בכלבי קוקר ספנייל, רועה גרמני).
3. גורמים אשר מונעים את ההחלמה ומסבכים את דלקת האוזניים בכלבים
- הפרשות מרובות מן האוזן - יכולות לגרום לניטרול של תרופות הניתנות לאוזן
- דלקת אוזן תיכונה ופנימית (במקרים אלו טיפול מקומי לא מאשר ריפוי של הדלקת הפנימית)
- גדילת יתר (פרוליפרציה) של תעלת האוזן והיצרות שלה - מצב זה נגרם בדרך כלל בשל דלקת אוזניים כרונית ומונע פינוי של הפרשות האוזן, כך שמתאפשרת גדילת פתוגנים (חיידקים / שמרים) בתוך האוזן. מצב זה נפוץ בבולדוגים.
- אפרכסת שמוטה - עשויה להפריע להחלמה (אך אינה גורמת דלקת אוזניים בעצמה!)
כיצד מאבחנים דלקת אוזניים בכלבים
הבעלים יבחינו בריח רע הנובע מאוזן הכלב, ניעור או גירוד האוזניים ולעיתים הפרשות מן האוזן.
בשלב הראשון, בחינת אזור הדלקת באוזן וסוג ההפרשות (ריח או צבע) יאפשרו לווטרינר לנסות לשער מהו גורם הדלקת (לדוגמא חיידקים מסוג פסאודומונס גורמים להפרשה ירקרקה - צהובה לעומת הפרשה חומה עם ריח אופייני בדלקת אוזניים הנגרמת על ידי שמרים).
בשלב השני, יבצע הוטרינר משטח אוזניים לזיהוי הגורמים הנמצאים באוזן (חיידקים, שמרים, טפילים) ורמת חומרה של הדלקת.
במקביל ינסה הוטרינר להעריך ולטפל בגורמים נוספים כגון אלרגיות, מחלות הורמונאליות או בעיות מבניות של תעלת האוזן (לדוגמא בפודלים, מומלץ לבצע מריטה של השיער העודף בתעלת האוזן).
ללא טיפול בכלל הגורמים יהיה קשה מאוד לטפל בדלקות אוזניים בכלב או למנוע חזרתיות שלהן.
בדיקה מלאה של האוזניים דורשת הסתכלות לתוך האוזן באמצעות אוטוסקופ (מכשיר עם מקור אור המאפשר הסתכלות לתוך תעלת האוזן עד עור התוף). בחלק מהמקרים דרושה הרדמה או טשטוש עמוק לשם לביצוע הבדיקה. כמו כן, בחלק מדלקות האוזניים (בייחוד אם יש הפרשות רבות) קיים צורך בשטיפת אוזניים בהרדמה. השטיפה מאפשרת סילוק של ההפרשות ובדיקה מלאה של תעלת האוזן.
במקרים כרוניים חוזרים או במקרים קשים במיוחד מומלץ לקחת תרבית בכדי לאבחן בדיוק מהם הגורמים לדלקת האוזן ומהו הטיפול המיטבי כנגדם (בייחוד במקרים בהם יש חשד לחיידקים אשר עמידים לטיפול אנטיביוטי אשר ניתן).
טיפול בדלקות אוזניים בכלבים
- ניקוי האוזן - במקרים בהם קיימות הפרשות רבות חובה לבצע שטיפת אוזניים מלאה (כאמור, לעיתים בהרדמה). הפרשות אוזן רבות עלולות להפריע להחלמה ויכולת לנטרל את החומרים המטפלים בדלקת האוזניים ולגרום לטיפול המקומי להיות בלתי יעיל.
- לעיתים דרוש ניקוי יומי בתכשיר רפואי לפני מתן הטיפול המקומי.
- טיפות אוזניים - במקרים בהם אין הפרשות רבות מן האוזן, ההמלצה היא על טיפול מקומי בלבד בטיפות אוזניים, לעיתים בשילוב עם תכשיר לניקוי ההפרשות. רוב טיפות האוזניים מכילות אנטיביוטיקה כנגד החיידקים הגורמים לדלקת אוזניים, חומר אנטי-פטרייתי כנגד השמרים וסטרואידים בכדי להקל על הגירוי הנגרם מהדלקת. חלק מטיפות האוזניים מכילות גם חומרים היעילים נגד טפילי אוזניים.
- טיפול סיסטמי באנטיביוטיקה - במקרים בהם יש הפרשות רבות או קושי לתת טיפול מקומי יש לתת גם טיפול באנטיביוטיקה לפה או בהזרקה.
- טיפול בסטרואידים - במקרים של גדילת יתר (פרוליפרציה) של תעלת האוזן והיצרות שלה לעיתים יש צורך בסטרואידים להפיכת התהליך. כיום גם ניתן לנסות לטפל בחומר בשם ציקלוספורין A למקרים אלו.
- ניתוח להסרת תעלת האוזן - במקרים קשים במיוחד בהם הפרוליפרציה אינה הפיכה או שנגרמה חסימה מלאה של תעלת האוזן ההמלצה היא על ניתוח להסרת תעלת האוזן. הניתוח מונע דלקות אוזניים חוזרות ומשפר משמעותית את חיי הכלב במקרים הקשים (אין יותר את הכאב או חוסר הנוחות בשל הדלקת). מכיוון שמדובר בניתוח מסובך מומלץ שיבוצע ע"י וטרינר מומחה.