אנשים רבים מתלבטים - האם לרכוש נורת לדים, גם אם משמעות הדבר לשלם עליה יותר מאשר קניית נורה רגילה? זו התלבטות סימבולית עבור תרבות שלמה: האם להשקיע יותר עבור העתיד, או לחיות את הרגע? כמו שאומרים: אכול ושתה כי מחר נמות.
רכישה של מנורת לדים משמעותה השקעה לזמן ארוך. נורת לדים היא יקרה יותר מנורה רגילה, וזוהי הסיבה שאנחנו עדיין נצמדים לנורות הבזבזניות והזולות בביתנו. נוח לנו לחכות שמתישהו המחיר של מנורת לדים ירד, ורק אז נחליף את כל הנורות בבית. עד אז נמשיך לכלות את משאבי הכוכב בזלילת אנרגיה.
האם ההדחקה של נורת לדים מהתודעה שלנו אינה מזכירה במידה מסוימת את התרבות שלנו, תרבות שדוגלת בלחיות את הרגע על חשבון המחר? לא ממש אכפת לנו מכדור הארץ, גם ככה לא נהיה בחיים בזמן שהוא ישלח את זעמו בצונאמי, שריפות וכו'. אבל גם אם אתם עצמכם מזמן תיעלמו מהעולם הזה, תשאירו מאחוריכם את הצאצאים שלכם, ובואו נודה על האמת, במידה וכדור הארץ אכן יצא משליטה, לא נראה שממשלות ברחבי העולם יממנו את עלות ייצור החלליות והטסת רבבות מיליארדי אנשים לכוכב אחר. סביר להניח שרק העשירים והאמידים יזכו לצאת מידי חרון כדור הארץ ולהתחיל חיים חדשים על איזה מעברה בכוכב לכת אחר.
אין ספק, נורת לדים היא הנורה של עתידנו שתככב בכל גופי תאורה באשר הם, גם בבתים וגם ברחוב. השאלה היא, האם צריך כבר עכשיו לכפות מהפכה על התושבים? האם צריך לאסור מכירה של נורות סטנדרטיות בחנויות גופי תאורה ו"בנה ביתך"? ומה לגבי איסור אריזת מצרכים במכולות בשקיות ניילון? מכירה של כלים חד פעמיים? מה יהיה אז עם כל אותם אנשים המפרנסים את משפחתם באמצעות עסק לנורות רגילות/שקיות ניילון/כלים חד פעמים ועוד? האם אנחנו צריכים בכוח להכניס מהפכה ירוקה, גם אם הדבר אומר לשלוח המוני אנשים וחברות אל אבטלה, בתקופה שגם ככה עסקים נאבקים כדי לשרוד ולהשיג את פתח הלחם היומית?
מחירם הגבוה של לדים לא מנע בעד התעשייה לרכוש אותן, שכן הן רואות את התועלת הכלכלית של גופי תאורה חסכוניים לאורך זמן. הצרכן הביתי לא ממש רואה מעבר לאף שלו, ויש לקוות שעם הזמן עלויות היצור של לדים ירדו, מה שיהפוך את מחירן לעממי יותר בחנויות גופי תאורה. אולי כך נגיע לסיום עידן גופי תאורה עם נורות בזבזניות ישנות. נקווה שבעתיד יהיו גופי תאורה ירוקים בלבד.