הקדמה- כמטפל בכלים השלכתיים, וכמומחה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, יצרתי מודל טיפולי ייחודי, הנע בין התת מודע אל החשיבה המודעת.
במאמר כאן, אציג את משמעות הטיפול באומנות ושלבי ההתפתחות שעוברים ילדים עד לבגרותם.
כל שלב התפתחות שאנו עוברים משפיע על הלא מודע והביטוי דרך אומנות, מחצין חלקים מתוך אישיותנו, אשר לא נגישים אלינו באופן מילולי (למשל, כמה פעמים אנו חשים פתאום עצב, או כעס ולא יודעים להסביר את תגובותינו).
היכולת של הטיפול לקשר בין החלק השמאלי של המוח (החשיבה המודעת) לחלק הימיני של המוח (הלא מודע), מאפשרת לקיים טיפול מעמיק, אשר יעיל בנוסף לטיפול באנשים אשר עברו טראומה (בזמן טראומה קיים נתק בין האזור הימיני לשמאלי במוח, ועל כך במאמרי הבא).
תהליכים פסיכולוגים, רגשיים בלתי מודעים, משפיעים עלינו ועל יחסי הגומלין עם המשפחה, העבודה והחברה. מודעות לתהליכים סמויים אלו, אשר משפיעים על המחשבות, הרגשות וההתנהגות, תאפשר חיים נכונים ומאוזניים יותר עבורנו.
הטיפול המוכר הינו לרוב מילולי (שאחראי על הצד השמאלי של המח), הדורש עבודה ארוכה על מנת להגיע אל הלא מודע ולערוך שינויים. הטיפול באומנות מתקשר עם החלק הלא מודע (שאחראי על הצד הימני של המח), המוביל לשינויים רגשיים עמוקים ומהירים יחסית לטיפול הקונבנציונאלי.
בנוסף,השימוש באמצעים יצירתיים(יצירה, מוסיקה, תנועה ודרמה),עוקף הגנות ומפחית חרדה והתנגדות.
התפתחות ציורים אצל ילדים:
הילד בשנתו הראשונה משרבט על הדף באופן לא מאורגן. ככל שהשליטה המוטורית גדלה, מתחיל ציור מעגלי, כשהילד מתחיל לתת שם לשרבוט. צורות ברורות מופיעות באזור גיל 3 ומהוות עדות להתפתחות החשיבה אצל הילד. הניסיון הראשון הוא לצייר דמות אדם. לאחר זמן קצר הילדים מגלים את האומנות- ציור של סימבול שיכול לייצג דבר אמיתי בסביבתם (אובייקט סימבולי מייצג אובייקט אורגינלי אך שונה ממנו. תהליך הסימבול מתפתח יחד עם תפקודי אגו. מדובר בקשר הכרחי בין עולם המציאות והתנהגות האדם). העיגול הופך לסימבול, שמייצג כמעט כל דבר, ובהמשך הסימבולים הופכים למורכבים יותר.
בגיל 4 או 5 הילד מתחיל לספר סיפור או לפתור בעיות באמצעות הציור. כשהבעיה מוחצנת על הדף, לרוב, הילד חש טוב יותר ומסוגל להתמודד בצורה יעילה יותר עם קשייו.
בגיל 5 או 6 הילד יוצר נוף וקווי בסיס בציור. שמים ושמש בחלק העליון של הדף ובבסיס דשא ואדמה.
בגילאים 5-10 מגיעים לשלב המייצג את התפתחות החשיבה הויזואלית וזאת באמצעות דיוק וארגון.
בגיל ההתבגרות 20+- 12,13 מתפתחת השפה המטאפורית- רגשית והחשיבה הלוגית. לנער קשה ליצור ברית עם המבוגר ודרך הציור נוצר הקשר, כאשר הנער שולט על הציור ועל רמת החשיפה.
בציורים ניבחן את התאמת גילו של הילד והשלב ההתפתחותי לציור שצייר. נבחן האם חסרים חלקים שונים (למשל,אדם ללא ידיים), או חלקים מודגשים וגדולים מאוד (יד גדולה באופן יחסי משאר הגוף). נתבונן האם יש נתק בין החלקים השונים (גוף עליון ותחתון לא מחוברים), או חוסר תיאום בין שני צידי הגוף. בנוסף בציורי דמות נבחן זהות מינית לא ברורה והבעות לא מותאמות, איברים כחוטים וגוף חשוף, הטייה בלתי מאוזנת של האיברים.עוד נתבונן על פער גדול למציאות, דלות בציור, חזרתיות ושימוש בטווח צבעים מוגבל (קווים אדומים שהילד מצייר שוב ושוב ומספר למשל, על שריפה/טילים וכדו'), מחיקות רבות בציור ומיקום הציור על הדף (ציור קטן יחסית לדף, או יוצא את גבולות הדף). בציורי משפחה נתבונן על היחס בין גודלן למקומם, מידת הקירבה, האם הדמויות נמצאות בבסיס הדף או באוויר.
השימוש באמצעים יצירתיים (יצירה, מוסיקה, תנועה ודרמה), עבור הילד והמבוגר הנו אמצעי תקשורת עקיף ולא חודרני, המאפשר התמודדות עם חומר רגיש וטעון בדרך לא מאיימת. זהו תהליך מודע המעניק צורה מוחשית לרגשות, שבמרבית המקרים לא מודעים. בתהליך זה ניתן גם להחצין רגשות ולהסיר הגנות, לזהות מקורות כאב וקונפליקטים ולפתרם.
טיפול בבעיות התנהגות קשות אצל ילדים
יש לך שאלה? מחכה לך מענה מאמיר מנהל המכון- לחץ כאן ונעזור לך לפתור את הבעיה עכשיו
*כל הנכתב כאן הוא בגדר המלצה ואינו תחליף לאבחון וטיפול רפואי וריגשי.