אימון משפחתי:שיקום הסמכות ההורית (טיפול רגשי, טיפול דיאדי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי) -התמודדות עם התנהגות "קשה" של ילדים בשילוב "המודל המשפחתי"

הקדמה-   לאורך השנים עזרתי להורים רבים לשקם את סמכותם ההורית, כולל בעבודה עם הורים לילדים עם בעיות התנהגות קשות. הגישה אשר פיתחתי, מתייחסת אל המשפחה כמערכת משומנת, אשר תקלה בחלק אחד משפיעה על שאר מרכיבי המערכת (למשל, ילד שנוהג להסתבך בקטטות, יוצר מתח בבית סביב התנהגותו וסביב החשש באם יושעה. במקביל, הילד נע בין תחושות של כעס לתחושות של אשמה. כך בעצם הילד משפיע על הוריו, והוריו על הילד). על כן קיימת חשיבות רבה לעבודה עם בני המשפחה, ולא רק עם הילד עצמו, אשר מביאה לשיפר משמעותי בהתנהגות הילד וביחסים בתוך המשפחה.

בחברה המודרנית, כאשר קיימות גישות רבות לחינוך והתמודדות עם יילדנו, אנו חווים לא פעם בילבול וקושי בעמידה ברורה מול ילדינו. שיקום הסמכות ההורית מתייחס לשני אספקטים: הבנה מעמיקה לבעיות ההתנהגות במשפחה , לצד בניית מערכת גבולות ברורה וקבועה, אשר מסייעת בצורה משמעותית בשיקום הסמכות ההורית.

***אימון משפחתי-שיקום הסמכות ההורית (טיפול ריגשי, טיפול דיאדי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי)***

לשם הבנת הגישה אעזר בשתי דוגמאות:

לפני כשנתיים פנה אליי חיים, שביקש את עזרתי לגבי בנו בן ה-16, ירון. "ירון בשנה האחרונה החל לרדת בלימודים, התנהגותו מחוצפת, והוא חוזר בשעות מאוחרות. אני מבקש כי תשנה את התנהגותו".  נזכרתי בטיפולו של ירון, לאחר שיחת טלפון, מלפני מספר שבועות. "שלום, שמי מירב והבנתי שאתה מחנך ילדים". עניתי שאינני עוסק בחינוך, אלא אני מלמד הורים לשקם את סמכותם ובמקביל להבין בצורה מעמיקה יותר את ילדיהם. "בתי, ירדן בת 8", אמרה מירב. "כאשר ירדן לא מקבלת את אשר רוצה, מגיבה בצרחות, כשעיקר הקושי הנו בסירובה ללכת לישון, המלווה בוויכוחים ובבכי לתוך הלילה, תוכל לעזור לנו?".

"המודל המשפחתי" מתייחס לכל בן משפחה כמושפע וכמשפיע על המערכת המשפחתית ועל כן נדרשת עבודה מערכתית עם הילד וההורים: ראשית, יש לבחון את המסר הסמוי שבהתנהגות. הגישה יוצאת מתוך נקודת הנחה כי, הדרך העיקרית שבה הילדים מתקשרים עם הוריהם, הינה באמצעות התנהגות. אם כך, בבחינת המסר הסמוי אנו נשאל את עצמנו- מה התנהגות הילד מנסה לספר לנו, על עצמו ועל יחסיו עם הוריו.

למשל, ילד אשר לא הולך לישון כשנאמר לו, או נירדם רק עם ההורה. האם הילד מספר לנו כי פוחד? מחפש תשומת לב? מבטא צורך של ההורה בקרבה לילד, או משקף קושי בתקשורת.

לאחר הבנת המסר הסמוי נוכל להגיב בצורה נכונה לצרכי הילד. בעבודה עם ירדן (בשילוב משחק, אומנות ושיחה) ובמפגשים עם ההורים, הבנו כי ירדן מחפשת את קירבת הוריה, אשר בא לידי ביטוי בהתנהגות המוחצנת שתוארה לעיל. לאור זאת, למשל, ההשכבה לוותה בזמן ייחודי של קריאת סיפור עם אחד ההורים, מה שנתן מענה לצורך של ירדן, בתשומת לב.

שנית, בניית סמכות הורית מחודשת- סמכות הורית נבנית כאשר ההורה מתייחס מחד, לצורך שעולה מהילד ומאידך, מציבה גבולות ברורים ועקביים. עבודה זו נערכת תחילה בטיפול פרטני ובהדרכת הורים ובהמשך במפגשים משותפים בין ההורה לילד.

למשל, בטיפול הפרטני של ירון עלו כעסים שלו על הוריו, ובייחוד על היחס המועדף שחש שאחותו מקבלת מאביו (הכעס הסמוי על הקשר בין אחותו לאביו, התבטאו אצל ירון בהתנהגות של חוסר משמעת).לאחר שהובן מסר סמוי זה, הן על ידי ירון והן על ידי אביו, חיים החל מקדיש זמן ייחודי לירון. במקביל, נקבעה שעת חזרה קבועה לבית, המלווה בסנקציות כשירון איחר (גבול ברור ועקבי). כך ירון קיבל מענה לצרכיו, וזאת ללא פגיעה בסמכות ההורית.

בהדרכות ההורים של ירדן עלה הקושי בבניית גבולות ברורים ועקביים. התברר כי לא הייתה שעת שינה קבועה, וזאת מאחר וההורים ניסו להימנע מהקונפליקט עם ירדן. ירדן למדה כי יש רווח בהתנגדות וכאשר היא בוכה וצורחת, הוריה מוותרים. לאור זאת, ההורים למדו להיות עקביים בהשמת גבולות (שעת שינה קבועה), לתמוך ולא לסתור אחד את השני. וכך השיבו לעצמם את סמכותם כהורים.

אם כך, "המודל המשפחתי" מאפשר לעבור מדפוס "התנהגות-התנהגות"(הילד מסרב להכין שיעורים ולכן אצעק עליו) לדפוס "המסר הסמוי"(הילד מסרב להכין שיעורים כי מתוסכל?חושש מכישלון?מחפש תשומת לב מהוריו?). מה שמאפשר לתת מקום לצרכי  הילד, לצד השמת גבולות ברורים ועקביים ללא כרסום בסמכות ההורית.

לקריאה על בעיות התנהגות קשות אצל ילדים

*המאמר הנו בגדר המלצה ואינו תחליף לאבחון רפואי ורגשי. התיאורים מבוססים על מקרים אמיתיים, אך השמות בדויים.