מרינה אברמוביץ היא אמנית פרפורמנס יגוסלבית הנולדה ב-1946. מיצגיה עוסקים בקשר בין האמן המופיע לבין הקהל הצופה או המשתתף, גבולות הגוף ובחינת מצבים מנטליים כמו כאב ומצבים נפשיים ופסיכיאטריים. אברמוביץ נחשבת "אם אמניות המיצג" ואחת הקיצוניות בהם, מאחר ואמנות שלה כוללת ניסויים לא פשוטים על עצמה כמו בליעת כדורים פסיכיאטריים בפני קהל, יצירת חתכים באצבעותיה על ידי סכין מסתובבת, כניסה ללהבות, וגולת הכותרת של מיצגיה- הניחה במשך שש שעות לקהל לעשות בגופה כל העולה על רוחם, ואף סיפקה להם כלים כמו מסור, סכין ואקדח. אברמוביץ מתארת את חוויותיה ממיצגיה כמשמעותיות ביותר וכמכוננות אישיות.
בימים אלו במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק מוצגת תערוכה חדשה של אברמוביץ המהווה ביטוי לארבעים שנות יצירה. בתערוכה זו יש מקבץ של מיצגים לאורך שנות יצירותיה כולל הצגת פריטים או מיצגים אומנותיים של אחרים. מעבר לכך, על מנת לעבור ממיצג למיצג הקהל צריך לעבור פיזית בין שני מודליסטים ערומים גברים או נשים. המטרה של הצבת מודליסטים ערומים בין חדרי התערוכה נועדה לעמת את הקהל עם פחדיו מפתיחות מינית, מגוף האדם ומשבירת מוסכמות.
חשוב לציין כי התערוכות של אברמוביץ, אם כי יש בהם עיסוק רב בזהות ומיניות אינן עוסקות בסקס כשלעצמו, בניגוד מוחלט למשל לתערוכות המוצגות במוזיאוני סקס ברחבי העולם. במוזיאוני סקס ברחבי העולם מוצגים אביזרי מין , אביזרי סקס ו ויברטורים למינהם תוך מתן אינפורמציה על התפתחות תעשיית הפורנו והמלצות על חנות סקס . אברמוביץ מנגד אינה מתייחסת קונקרטית לסקס כי אם על חוויות ראשוניות של מיניות, פחד וגבולות בין האני לאחרים, וגבולות בתוכי.