מוצאי השבת הוא זמן עצוב. זהו עצב של פרידה. כשם ששמחים בערב שבת עם בוא שבת המלכה, כן עצובים בסוף יום השבת בלכתה.
חשיבותה של השבת רבה לא רק כיום מנוחה שבועי אלא כיום אחדות לכל המשפחה ול פעילויות לילדים בשבת בחיק המשפחה.
לכן כאילו מנסים למשוך חלק מן הקדושה של השבת אל תוך יום החול (המתחיל במוצאי שבת) ולהאריך את יום השבת ככל האפשר.
הבדלה
בצאת השבת עושים הבדלה על היין,מוזגים את היין לכוס, עד שהיין עולה וממלא אותה ונשפך לצלחת שמתחת לכוס. מעשה זה מסמל את השפע ואת הברכה שאנו מבקשים לקבל לכל השבוע החדש המתחיל זה עתה.
מדליקים נר מיוחד המכיל כמה פתילות (או מחזיקים כמה נרות צמודים זה לזה) ומכינים קופסת בשמים או עלי שיח ריחני. הילדים משתתפים בטקס ההבדלה בהחזקת הנר ובהגשת הבשמים.
בהבדלה מברכים ארבע ברכות: על הגפן, על הבשמים, על האש וברכת "המבדיל".
על הגפן (היין) מברכים כדי להודות לבורא על מה שנתן לנו.
הברכה על הבשמים מסמלת את "הנשמה היתרה" שהייתה לנו במשך השבת ועוזבת אותנו עם צאת השבת.
הברכה השלישית, על הנר ("בורא מאורי האש"), באה להודות לה' על שהעניק לנו את האש, שהיא מקור האור והחום. לפי המסורת, במוצאי השבת הראשונה שלאחר הבריאה גילה האלוהים לאדם הראשון את הדרך ליצור אש על ידי שפשוף שתי אבני צור זו בזו שבו יש לנו תועלת מן האור. יש הנוהגים לקפל את האצבעות אל כף היד ולקרבן כך אל הנר. באופן כזה נוצר צל מתחת לאצבעות, וביתרת כף היד בולט אור הנר. ההבדל הזה מדגיש את האמירה שבברכה: "המבדיל... בין אור לחושך..."
הברכה הרביעית היא עיקר ההבדלה: תוכן הברכה מוקדש להבדלה בין קודש לחול (בין השבת המסתיימת לבין השבוע החדש המתחיל עם ההבדלה). בגמר הברכה הרביעית שותים מן היין ומכבים את הנרות בשאריות היין שבגביע.