ל"ג בעומר הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר-יוחאי, שהיה אחד מתלמידיו של רבי עקיבא. לפי המסורת, חיבר רבי שמעון בר-יוחאי את ספר "הזוהר" הקדוש, שהוא הספר היסודי של חוכמת הקבלה – חוכמת הנסתר.לזכרו של בר-יוחאי מקיימים כל שנה ליד קברו שבמירון הילולה הכוללת הדלקת מדורה גדולה, ריקודים ושירה עד אור הבוקר.
הימים שבן פסח לחג שבועות, ימי ספירת העומר, קבלו מאוחר יותר גם משמעות של ימי אבל, שאינם קשורים כלל למשמעות המקורית של הספירה. האבל נקבע בעקבות מותם הטרגי של עשרים וארבעה אלף מתלמידיו של רבי עקיבא (50-136 לספירה), שהיה מגדולי החכמים בדורו ומנהיגו הרוחני של מרד בר-כוכבא. בתלמוד נאמר, כי תלמידיו מתו במגפה, אך ההיסטוריונים מניחים, כי נהרגו במלחמה, שהשתתפו בה במסגרת מרד בר-כוכבא ברומאים. במי הספירה מקיימים מנהגי אבלות – אין מסתפרים ואין מתגלחים, אין מתחתנים ואין מקיימים שמחות ובילויים. לפי המסורת, פסקה המגפה ביום השלושים ושלושה לספירת העומר (ל"ג בעומר: ל=30, ג=3), ומאז נקבע יום זה כיום שמחה. בל"ג בעומר מותר להסתפר ולהתגלח, להתחתן ולקיים שמחות אחרות.
בקרב ילדי ישראל נהוגה מסורת של הדלקת מדורות בל"ג בעומר. שבועות אחדים לפני החג אוספים הילדים עצים וקרשים מכל הבא ליד, מקבצים יחד לערימה ומדליקים אותה בערב ל"ג בעומר, עם רדת הלילה. אלפי המדורות הדולקות ברחבי הארץ צובעות את שמי הלילה באדום. מנהג אחר הוא לצאת אל השדות ואל היערות מצוידים בקשת וחץ לזכר מלחמת בר-כוכבא