המאייד הוא הקרבוראטור, מכשיר פשוט המשמש להכנת תערובת האוויר והבנזין בתוך מנועים לרכב. הוא פועל בדרך דומה למזלף או למרסס. אויר הזורם בחוזקה דרך צינור עובר מעל לשפופרת שממנה עולה בנזין, וזרם אויר סוחב אחריו טיפות בנזין ומערבב אותן בתוכו. אולם הבנזין אינו חודר לתוך הצילינדר בטיפות. זרם האוויר החזק מנפץ אותו לרסיסים והופך אותו לכעין ערפל.
אין בתוך המאייד שום דבר מסתורי. הוא נראה רק מסובך מאוד, הואיל והוא מצויד במכשירי ויסות שונים, השומרים על התערבות הבנזין עם האוויר במנות יחסיות נכונות. תערובת עשירה, כלומר – תערובת המכילה מנה גדולה יותר של בנזין, דרושה בשעת התנעה ולשם האצה. ואת כמות התערובת הנשלחת לתוך הגליל מווסת שסתום מיוחד, הנקרא בשם "שסתום-הפרפר". שסתום הפרפר קשור לדוושת התאוצה היא דוושת הדלק היוצאת מתוך רצפת המכונית, לפני מושבו של הנהג. בשעה שהנהג לוחץ ברגלו על דוושת התאוצה, נפתח השסתום ומנה גדולה יותר של תערובת דלק חודרת לתוך הצילינדר, ועל ידי כך גוהרים הכוח והמהירות.
כדי שתתקבל תערובת טובה ובוערת במהירות בתוך מנועים , דרושה לכל חמש-עשרה מנות של אוויר רק מנה אחת של בנזין. לכל גלון של בנזין גרוש אוויר שך חדר שאורכו 3.5 מטרים, רוחבו 3 מטרים וגם גובהו 3 מטרים.
ברוב המכוניות מיכל הדלק הוא נמוך מין המאייד. וכיוון שמפאת כוח המשיכה של הארץ, אין הבנזין יכול לזרום למעלה, כדי להגיע אל המאייד, והוא מובל אליו על ידי משאבה קטנה, המכונה בשם משאבת דלק, המופעלת על ידי זיז קבוע על גל הזיזים.
אדי תערובת האוויר והבנזין חודרים לתוך הצילינדרים דרך צינור מיוחד הנקרא צינור השאיפה המוביל לפתח השאיפה.
שסתום הפליטה ושסתום השאיפה
מנועים לרכב מצוידים במנגנון מיוחד הנפתח ונסגר, כדי לאפשר לתערובת הבנזין והאוויר לחדור לתוך הצילינדר ולתת אפשרות לגזים השרופים להיפלט מתוך הצילינדר בזמן המתאים. בהתאם לכך, יש בכל צילינדר שני נקבים עגולים, הנקראים בשם פתחים. אחד מהם מכונה בשם פתח הפליטה, והוא מאפשר יציאת גזים שרופים מהמנוע. שני השסתומים במנוע נעים מעלה ומטה, שסתום הפליטה ושסתום השאיפה, דומים לגמרי בצורתם.