מנועים לרכב בשיטת אוטו

מנועים לרכב בשיטת אוטו

בתיאור מחזור המהלכים של מנועים לרכב מסוג בנזין בשיטת ״אוטו״חמש נקודות אופייניות לפעולת מנוע זה:

פתיחת שסתום היניקה.

סגירת שסתום היניקה.

ההצתה.

פתיחת שסתום הפליטה.

סגירת שסתום הפליטה.

היחס בין כמות האוויר ובין כמות הדלק:

להפעלת המנוע יוכל לשמש, לכאורה, כל חומר דלק. אולם סוגי הדלק הנפוצים ביותר במנועים לרכב הם: בנזין ושמן דיזל (סולר).

סוגי דלק אלה עדיפים על האחרים בגלל תכונותיהם המיוחדות,

הקשורות בבעיות השימוש בדלק נוזלי בכלל ובמערכת היניקה בפרט.

לגרימת שריפה במנוע דרוש חמצן (הואיל ומקור החמצן במנועים הוא האוויר, הבעיה היא איך להכניס כמות מספיקה של אוויר לתוך הצילינדר כדי לגרום לשריפת הדלק). היחס המקובל בין אוויר ודלק בבעירה במנועים לרכב מסוג בנזין הוא 15:1 (יחס משקלי). יחם זה יכול להשתנות במקצת לכאן או לכאן לפי הדרישה. (היחס יגדל אם נרצה לחסוך בדלק, ויקטן אם דרושה הגדלת ההספק), לכל יחידת משקל של דלק נחוץ אוויר פי 15 במשקל. משקלו הסגולי של הבנזין גדול פי 600 בערך מזה של האוויר, כך שלכל יחידת נפח של בנזין דרוש אוויר בנפח של 9000 (600x15) יחידות נפח.

תזמון ההצתה בתוך מנועים לרכב מסוג "אוטו":

תהליך שריפת התערובת בתוך מנועים לרכב מסוג "אוטו" הוא מהיר ביותר, מכאן עקרון פעולתו שהוא ב"נפח קבוע". גם שריפה זו דורשת זמן מתאים, אם כי קצר עד כדי אלפיות השנייה, אולם ביחס למשך הזמן הקצר של מהלך אחד - יש לו ערך ניכר. אילו ניתן ניצוץ להצתת התערובת בדיוק בזמן שסיבובי המנוע גבוהים, או אילו נתנה האפשרות לבוכנה לעבור דרך ניכרת בתוך הצילינדר תוך כדי השריפה, היה הדבר גורם להספק ולנצילות נמוכים של המנוע.

הניסיון הוכיח, כי הצתה מוקדמת משפרת במידה ניכרת את נצילות מנועים לרכב ואת הספקם. הקדמת ההצתה תלוי בהרבה גורמים: בסוג הדלק ומהירות שריפתו, צורת תא השריפה במנוע, טיב הקירור ועוד. אולם בעיקר קובעת את זמן ההצתה, מהירות סיבובי המנוע.