ישראל היא מדינה קטנה, אך אין כך הדבר כאשר מדובר ביחס בין כמות רישום הפטנטים לגודל האוכלוסייה. ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם ביחס בין כמות הפטנטים הנרשמים בה הן על ידי אזרחים ישראליים והן על ידי אזרחים מכל רחבי העולם.
למעשה, אפשר לקבוע כי ישראל הנה מעצמה בתחום רישום הפטנטים. זאת בנוסף על האפשרות לרשום בישראל בקשות פטנטים בינלאומיות – PCT. בקשות PCT לרישום בינלאומי של פטנטים נבחנות אף הן על ידי בוחנים ישראליים.
רישום פטנט לפי אמנת ה PCT מאפשר לממציא לקבל דוח בחינה ולהחליט על פיו להגיש בקשת רישום בינלאומית בתוך 30 ימים מתאריך הבכורה (התאריך בו הוגשה בקשת הרישום לראשונה בישראל). תקוותם של הממציאים בישראל היא כמובן, שמחירי האגרה שמטילה הממשלה על בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים יוזלו משמעותית ושזמן הבחינה של הבקשות הבינלאומיות לרישום פטנטים יתקצר.
רישום פטנטים במסלול PCT יאפשר לממציא להגיש את דוח הבחינה במדינות הנוספות בהן הוא מעוניין לרשום את המצאתו ולמנוע את הפרת זכויותיו בפטנט. זאת בכפוף להיות בקשתו של הממציא כשירת פטנט בארץ המוצא.
בישראל מפורסמות כל הבקשות לרישום פטנט בקובץ שנקרא: "יומן הפטנטים". ביומן הפטנטים נכללים פרטי הפטנטים, שמות הממציאים, תאריכי הבקשה לרישום בישראל וכיוב'. פרטי הבקשות הנם חסויים כל עוד לא עברו בחינה על ידי הרשם ומפורסמים בשלב מאוחר יותר.
ממציאים רבים נוהגים להגיש בתחילה בקשה לרישום פטנט בישראל ובמהלך שנה מיום הרישום הראשוני מוסיפים את בקשת ה PCT. דוח בדיקה חיובי של ה- PCT יאפשר לממציאים לרשום את המצאתם גם במדינות אחרות, כאשר עליהם לבצע רישום זה בתוך 12 חודשים ממועד הבכורה שנקבע להם בישראל.
ניתן להגיש בקשות בינלאומיות לרישום פטנט באופן ישיר בארצות שונות מבלי לרשום את הפטנט קודם בישראל. לדוגמא: אם ממציא מעוניין להגן על זכויות הפטנט שלו רק בארצות הברית, יוכל להגיש בקשת רישום רק במדינה זו.