על כימיקלים ומיחזורם
חיינו על פני כדור הארץ מזה מליונים של שנים, רצופים בצורך שלנו לשנות ולשפר את איכות חיינו באופן תמידי. אך מה יהא על איכות הסביבה? האם גם עליה אנחנו מצליחים לשמור? כולנו מכירים את המונחים כימיקלים, חומרי טעם וריח וגם טיפול בשפכים, אך האם תהינו אי פעם מה באמת עומד מאחורי אותן הגדרות?
ובכן חשוב שכולנו נהיה מיודעים לעובדה שלמעשה כימיקלים, מהווים בעצם תוצר של התעשיה הכימית. חשוב לזכור, שהעולם התפתח מאוד מבחינה תעשייתית במאה השנים האחרונות, אותם כימיקלים, אשר מהווים חומר מסוג מסויים, אשר אינו מצוי בטבע ויש לייצר אותו באופן מלאכותי, מסייעים לעמידה בביקוש הגובר . עולם התעשיה הכימית התפתח מאוד ומצא את הפתרון- שימוש בכימיקלים, שהפך נפוץ ביותר, והללו משמשים אותנו לשפע של מטרות, החל מהבסיסיות לנו ביותר (כגון ניקיון הבית באמצעות חומרי ניקוי, תוספי מזון למיניהם, תרופות על סוגיהן הרבים מאוד והשונים וכלה בשימוש לצרכים צבאיים כמו חומרי נפץ וכדומה).
סוג נוסף של כימקלים, מהווים גם חומרי טעם וריח. חומרי טעם וריח הם אותם חומרים אותם מוסיפים באופן מלאכותי למזון, על מנת לשפר את טעמו כמו גם את ריחו. בעקרון, על מנת לייצר חומרי טעם וריח, אשר אינם נמצאים בטבע – כלומר – סינתטיים – יש לבודד רכיבים מאותו טעם אליו מבקשים להגיע, ולדמות את הטעם הזה באמצעות חומרים שאינם מן הטבע. חומרים אלו, הם בהכרח עמידים יותר.בשל כך, הם גם זולים יותר ויציבותם מאפשרת שימוש רב בהם.
מונח נוסף הקשור לעולם הזה, הוא נושא טיפול בשפכים – כאמצעי מיחזור של אותם כימיקלים. על מנת להביא את הפגיעה באיכות הסביבה לכדי מינימום, מובא נושא טיפול בשפכים לסדר היום של מפעלים רבים, אשר מזרימים את שפכיהם (תוצר הלוואי של אותם כימיקלים ששימשו לייצור) למתקנים מיוחדים המאפשרים את מחזורם של אלו. בהליכים של טיפול בשפכים, זוכים השפכים לסינון בשלושה שלבים: סינון ראשוני הכולל סינון בסיסי של הנוזלים מהחלקים הכבדים, סינון שני הכולל התערבות של הליך ביולוגי להזרת האורגניזמים הגורמים לזיהום, והליך שלישי של סינון נוסף ואחרון לפני העברת הנוזלים לשימוש חוזר (השקייה או מאגרים).
אלמלא היו השפכים הלו ניתנים לטיהור, סביר שכדור הארץ לא היה עומד בלחץ ונכנע לנזקים הסביבתיים הרבים שגרמו בני האדם ברבות השני. מכיוון שהתוצרים של אותם כימיקלים ניתנים למחזור, הדבר הפך לחשוב ביותר וראשון במעלה, וזאת, כדי לסייע לשיקום הכדור ולהגברת המודעות שלנו, כתובים על פני הכדור, לאיכות הסביבה. באותם קולחים שמתקבלים מהמיחזור לא נוכל להשתמש לצורך שתיה, כמובן, אך ניתן בנקל להפנותם לצורך השקייה של שטחים חקלאיים ובכך לקדם ולסייע לשיפור תנאי הסביבה ולסביבה ירוקה יותר, שכולנו רוצים בקיומה.