שמואל גרוברמן תצוגה ב23.3.11
שלום רב חובבי אומנות יקרים, היום אני רוצה להציג לכם תערוכה שהולכת להתקיים ממש בימים אלו, התערוכה שייכת לאחד האנשים המיוחדים ביותר באומנות היום, אחד האנשים המעניינים ביותר, בעיקר מבחינת רקע היצירה שלו, האומן והאדריכל המפורסם ברבים בזכות עבודותיו המיוחדות ויוצאות הדופן- האדריכל שמואל גרוברמן.
הסיבה שאני בוחר לכתוב על עבודתו היא האמירה המיוחדת מאוד ששמואל מביא איתו לבד הציור. אם אני חייב להדגיש אדם אחד שעבודותיו השאירו עלי רושם שלא יעבור בקרוב, זה חייב להיות שמואל לפני רבים אחרים, אולי בגלל המסלול הנדיר מאוד שהוא עבר עד שהחל לצייר בכלל ולהציג את עבודותיו בפרט.
שמואל החל את דרכו כאדריכל או ארכיטקט לפני בערך שלושים שנה, כאשר החל לעשות את העבודות הראשונות בתחום השיקום שכונות בתל אביב של שנות השמונים. חלק גדול מכל השכונות היחודיות שאנחנו רואים כיום, הן פרי עבודתו ויצירתו של שמואל גרוברמן. נכון, ארכיטקטורה היא סוג של אומנות, בהחלט, אך עבודתו של שמואל מעולם לא רמזה על הבעבוע מתחת לפני השטח, על אותו שד פנימי שמחכה לצאת החוצה ולתת דרור לרגשות שלו.
אולי זה בגלל השתייכותו לאותו דור של אנשי עבודה שלא היה להם את הטכנולוגיה הקיימת היום, אולי חוסר רצונו להשלים עם איך שהעולם נראה היום דרך עיניו ועיני דורו המבוגר יחסית, יהיה מה שיהיה שמואל ניצב היום במקום מיוחד בהיסטוריה הישראלית ומחזיק נקודת השקפה מאוד יוצאת דופן על החברה שלנו היום.
מיותר לציין שהשקפה זו של גרוברמן משפריצה לאורך כל עבודותיו, אנחנו יכולים בקלות לראות את סימנים שלה לאורך כל אחת מהעבודות שלו. החומרים בהם שמוליק השתמש, הצבעים, המסר, כל אלו באים להביע תרעומת מסוימת על מצב החברה שלנו היום.
אך אם כבר התחלתי לכתוב על אדם כה מיוחד כשמואל גרוברמן, רק הוגן להגיד עליו כמה מילים נוספות כאדריכל. שמואל גרוברמן היה מהרגע הראשון ונשאר אחד האדריכלים הגדולים והחשובים ביותר בהיסטוריה הישראלית הקצרה. אם יש אדם שפרויקטים רבים כל כך רשומים על שמו והצלחות רבות רשומות לזכותו, זה שמואל גרוברמן, אדריכל.