"הסכם פונדקאות"- אשר מכונה גם "הסכם לנשיאת עוברים", הינו הסכם אשר נערך בין האם הפונדקאית, האם הנושאת את העובר, ובין ההורים המיועדים אשר חייבים להיות איש ואישה שהם בני זוג.
בתוך כך, מוגדר הסכם לנשיאת עוברים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 באופן הבא:
מאת: עו"ד אירית רייכמן
"הסכם בין הורים מיועדים לבין אם נושאת לפיו מסכימה האם הנושאת להתעבר בדרך של השתלת ביצית מופרית ולשאת את ההריון עבור ההורים המיועדים".
בבג"ץ 4293/01 משפחה חדשה נ' שר העבודה והרווחה הגדירה כבוד הנשיאה ד' בייניש את הסכם הפונדקאות כהסכם "המבוסס על פיצול המטען הגנטי (שמקורו באחד מבני-הזוג המתקשרים בהסכם או בשניהם) לבין ההיבט הפיזיולוגי (המתממש באמצעות האישה הפונדקאית הנושאת בהריון ובלידה)."
חוק הסכמים לנשיאת עוברים, המהווה הסדר למימוש הזכות להורות, מפרט את התנאים לאישורו של הסכם פונדקאות. כך לדוגמא, מסבירה עו"ד אירית רייכמן, קיימת דרישה כי ילד שנולד מאם פונדקאית – יימסר לידיהם של ההורים המיועדים, בתנאי שנערך בין הצדדים הסכם בכתב אשר אושר על ידי וועדת האישורים. וועדה זו הינה וועדה מקצועית ציבורית אשר הוקמה מכוח חוק הסכמים לנשיאת עוברים ומונה נציגים מתחומים שונים כגון תחום הרפואה, הרווחה, המשפט והפסיכולוגיה.
דרישה נוספת מחייבת על פי חוק באשר להסכם פונדקאות הינה, כי שני הצדדים להסכם הינם בגירים תושבי ישראל. זאת ועוד, מוסיפה עו"ד אירית רייכמן, כי נדרש שהאם הפונדקאית, הנושאת את העובר, לא תהיה נשואה. אולם יחד עם זאת ייתכנו בהקשר זה חריגים בתנאים מיוחדים ועל פי שיקול דעתה של וועדת האישורים. יתרה מכך, חל איסור על האם הפונדקאית להיות בקרבת משפחה של אחד מבני הזוג המיועדים להיות הורים של העובר.
לאחר עריכת הסכם פונדקאות, יש להגיש בקשה לאישורו על ידי וועדת האישורים, כאשר לבקשה זו נדרש לצרף מס' אישורים שונים וזאת בהתאם לדרישת חוק הסכמים לנשיאת עוברים. העובדה כי ההסכם נדרש לקבל את אישורה של וועדת האישורים, משפיעה על חופש החוזים של הצדדים, הואיל וכל אחת מן ההסכמות שיקבלו הצדדים תיבחן על ידי הוועדה.
מה עושים במקרה שהאם הפונדקאית חוזרת בה מהסכם הפונדקאות? עו"ד אירית רייכמן מסבירה, כי בהתאם לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, במצב בו ביקשה האם הנושאת לחזור בה מהסכם לנשיאת עוברים, לא יאשר זאת בימ"ש. זאת אלא אם נוכח לאחר קבלת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, כי חל שינוי בנסיבות שיש בו כדי להצדיק חזרתה של האם הנושאת מהסכמתה וכי אין בכך כדי לפגוע בטובת הילד.
עוד מדגישה עו"ד אירית רייכמן, כי מצב נוסף בו בימ"ש לא יאשר את בקשתה של האם לחזור בה מההסכם ולהחזיק בילד, הינו לאחר מתן צו הורות. לאורך כל הטיפול בסוגיה מן הסוג הזה, מבהירה עו"ד אירית רייכמן כי לעיני בימ"ש תעמוד טובתו של הקטין שנולד.
מבחינה משפטית, עד מתן צו הורות, הילוד נמצא במשמורת הפונדקאית, ולאחר מתן צו הורות ההורים המיועדים הופכים להיות ההורים והאפוטרופוסים הבלעדיים על הילד והוא מעתה והלאה ילדם לכל דבר ועניין.
האמור בכתבה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי. כל הזכויות שמורות למרת עו"ד אירית רייכמן.
הפוסט פורסם לראשונה בבלוג של עו"ד אירית רייכמן