ירושות וצוואות – הילדים נגד הידועים בציבור
הקדמה
מאמר זה יגע בשאלה כיצד מתחלק עזבונו של אדם, כאשר בעת בה נפטר, ניהל יחסים זוגיים עם אדם אחר, בדרך שבה בעל ואשה מנהליים את יחסיהם הזוגיים – קרי היה ידוע שלו בציבור. במהלך השנים, חלו התפתחויות רבות בהכרה בזכויותיהם של ידועים בציבור. אחת מאותן התפתחויות, הייתה במישור של דיני הירושה. כפי שיוצג להלן, חוק הירושה מקנה לידועים בציבור זכות בעיזבונו של מוריש, ממש כאילו אותו ידוע בציבור היה נשוי לו, דבר אשר עלול להיות בניגוד מוחלט לרצונם של ילדיו.
ירושת חלק בעיזבון ע"י ידוע בציבור
I. באילו תנאים ירש ידוע בציבור את בן זוגו?
ס' 55 לחוק הירושה
קובע כך:
"איש ואשה החיים חיי-משפחה במשק-בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
כלומר, התנאים הם (מצטברים):
בשלב הראשון: הכרה באותו בן-זוג כידוע בציבור. לשם כך, על אותו בן זוג לעמוד בתנאים שנקבעו בפסיקה להכרה בידועים בציבור, קרי – חיי משפחה וקיום משק בית משותף. מפאת קוצר היריעה, לא יפורטו התנאים – אך בעיקרון המדובר בבני זוג שניהלו חיים הדומים לחיי בני זוג נשוי. לא די בקשר חברי, לא די בקשר זוגי שאינו דומה לקשר נישואים, אלה שאותו קשר זוגי צריך להידמות לקשר נישואים.
בשלב השני: שבעת פטירתו של אחד מהם, לא היה אחד מהם נשוי לאדם אחר. די בכך, שאחד מבי הזוג היה נשוי לאדם אחר, כדי שהזכות לירושה תישלל, אפילו במידה שהקשר עם אותו אדם לו הוא נשוי, היה פורמלי לחלוטין וריק מתוכן.
בשלב השלישי: שאין צוואה אחרת המורה על חלוקה אחרת של הירושה, קרי צוואה המורה על כך שהידוע בציבור, לא יזכה בחלק/ או יזכה בחלק אחר מהעיזבון, מזה שהיה מקבל עם היה נשוי לנפטר.
מבלי שהתקיימו כל התנאים לעיל במצטבר, קרי יעמוד בתנאי הגדרתו של ידוע בציבור וגם אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לאדם אחר וגם אין צוואה המורה אחרת, לא ירש בן הזוג את הנפטר.
II. לאיזה חלק בעיזבון זכאי הידוע בציבור:
הידוע בציבור זכאי לחלק זהה לזה שהיה מקבל, אילו היה נשוי לבן-זוגו, היינו 50% מעיזבונו במידה שיש לו ילדים או הורים ולעתים אף יותר במידה שאין לו. אם הנפטר היה נשוי באותה העת לאדם אחר, ירש בן הזוג לו הוא נשוי את מחצית הזכויות בעיזבונו ולא הידוע בציבור. אם בן הזוג שנותר בחיים היה נשוי לאדם אחר בעת הפטירה, ירשו ילדיו של הנפטר את כל עיזבונו.
III. זכויות ידועה בציבור שאינן תלויות בזכות הירושה:
הדברים האמורים לעיל, אינם שוללים את זכויותיו של הידוע בציבור, אם יוכר כך, בנכסים המשותפים שהיו לו ולבן הזוג שנפטר במהלך חייהם. כלומר, אם ניהלו משק בית משותף וחיים משותפים ולא ביצעו הפרדה כלשהיא ברכוש, יהיה זכאי הידוע בציבור לחלק ברכושו של הנפטר מתוקף היותו ידוע בציבור, זאת מבלי קשר לדיני הירושה. בנוסף לאותו החלק, תיבדק שאלת זכאותו לכמחצית הזכויות בעיזבונו של בן-זוגו שנפטר, מכוח דיני הירושה.
היינו שבמותו של אדם, לו היה בן-זוג ידוע בציבור, יכול להיווצר אחד מהמצבים הבאים:
א. בני זוג ידועים בציבור שלא ביצעו כל הפרדה רכושית ואף אחד מהם לא היה נשוי בעת פטירתו של אחד מהם: בן הזוג שנותר בחיים - יקבל 50% מהרכוש המשותף + 50% מעיזבון בן-זוגו שנפטר.
ב. בני זוג ידועים בציבור שלא ביצעו כל הפרדה רכושית, אך אחד מהם היה נשוי בעת פטירתו של אחד מהם: בן הזוג שנותר בחיים יקבל 50% מהרכוש המשותף.
ג. בני זוג ידועים בציבור שלא ביצעו כל הפרדה רכושית, אך בן הזוג שנפטר כתב בצוואתו שכל הרכוש יועבר לילדיו: בן הזוג שנותר בחיים יקבל 50% מהרכוש המשותף. הנפטר לא יכול להורות בצוואתו, כי רכוש שלא שלו יועבר לילדים.
ד. בני זוג ידועים בציבור שביצעו הפרדה רכושית ברורה, ובן הזוג שנפטר כתב בצוואתו שכל הרכוש יועבר לילדיו: בן הזוג שנותר בחיים יקבל 50% מהרכוש המשותף שנצבר במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג בלבד.
ה. בני זוג ידועים בציבור שביצעו הפרדה רכושית ברורה, ובן הזוג שנפטר לא הותיר אחריו צוואה: בן הזוג שנותר בחיים יקבל 50% מהרכוש המשותף שצברו בחייהם ולא בוצע לגביו הפרדה+ 50% מהעיזבון של בן הזוג שנפטר.
IV. הילדים כנגד הידועים בציבור:
לאור הדברים האמורים בחלק השלישי למאמר זה, לא פעם בעת פטירתו של אדם לו היה בן זוג ידוע בציבור, פורצת מריבה בין האחרון לבין ילדיו של הנפטר. כפי שהובהר לעיל, בתנאים מסוימים, יכול בן-זוג ידוע בציבור לרשת את החלק הארי בעיזבונו של אדם, בעוד שילדיו ירגישו מקופחים, שכן עליהם לחלוק ב"שאריות" עזבונו של ההורה שלהם. כדי למנוע את המצב המתואר, ובמידה שההורה רוצה שילדיו ייהנו מעיזבונו בעת מותו, עליו לבצע מהלך כפול:
ראשית: לערוך הסכם לחיים משותפים(כהסכם ממון בין בני זוג), אשר יגדיר הפרדה רכושית ברורה, כך שלידוע בציבור שלו, לא יהיה חלק ברכוש שצבר בטרם לחיים המשותפים.
שנית: צוואה, בה הוא מורה כי כל רכושו בשלמותו יועבר לילדיו.
רק בצירוף שני המסמכים יחדיו, יכול אדם להבטיח כי רכושו יועבר לילדיו ואילו לידוע בציבור, יוותר חלק ברכוש שצברו השניים במהלך השנים בנוסף לרכוש שהגיע עמו לקשר הזוגי.
סוף דבר
מאמר זה עסק בזכויות ידועים בציבור, בעיזבון בן-זוגם שנפטר. כפי שהובהר לעיל, במקרים מסויימים, עשוי הידוע בציבור לרשת חלק משמעותי בעיזבון – עד 50% ובסה"כ להיות זכאי לכ-75% ממכלול הרכוש שהיה לבני הזוג במהלך חייהם המשותפים. המצב הזה, עשוי לגרום לסכסוך בין ילדיו של הנפטר ובין בן-זוגו הידוע בציבור בעתיד. לפיכך, כדי למנוע את אותו המצב, על מוריש פוטנציאלי, שמתכנן להיכנס לקשר זוגי עם אדם אחר, לנסח שני מסמכים : הסכם לחיים משותפים וצוואה, אשר ביחד יבהירו כי הוא מעוניין שהרכוש שצבר במהלך חייו יועבר לילדיו בלבד. אם לא ייערכו שני ההסכמים במשותף, יקבל הידוע בציבור חלק ברכוש, בהתאם לתנאים שהיו קיימים בעת הפטירתה , כפי שפורט בחלק השלישי למאמר זה
- המאמר אינו מהווה יעוץ משפטי ואינו בא להחליף יעוץ משפטי -