גירושין - מדריך מקוצר להגנה עצמית

גירושין – מדריך מקוצר להגנה עצמית

                                                                       א. פתח דבר

מטרתו של מאמר זה, היא ללמד את הקורא,  כיצד להגן על האינטרסים שלו במסגרת הליכי גירושין.   כפי שיובהר להלן, הכרת ההליכים והקשיים בהם, הינה מפתח לשמירת הזכויות והאינטרסים של הקורא ומניעת השלכות קשות הן מהבחינה האישית משפחתית והן מהבחינה כלכלית.      

                                                                ב. גירושין בישראל

1.  היכן הם מתנהלים?

בני זוג יהודים במדינת ישראל, מתגרשים בבית דין רבני - ושם בלבד. האמור נכון, לא רק לגבי בני זוג שנישאו כדת משה וישראל (בפני רב מוסמך), אלא, לגבי כל בני זוג יהודים שנישאו בהליך חוקי, גם אם מדובר בנישואים אזרחיים שנעשו בחו"ל (למשל – בני זוג יהודים שנישאו בקפריסין, יתגרשו בבית דין רבני).

2. כיצד הם נפתחים?

הליכי גירושין במדינת ישראל נפתחים דרך הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני ע"י אחד מבני הזוג. במסגרת התביעה, ניתן לבצע הליך של כריכת נושאים הקשורים במהותם לחיי בני הזוג. היינו, ניתן לבקש בכתב התביעה, כי בית הדין יעסוק גם בשאלת חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג, מזונות האישה, משמורת הילדים, חינוך הילדים ועוד. אין צורך בהסכמת בן הזוג השני ובית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון באותם נושאים, מתוקף כריכתם. יש לציין, כי אם הנושאים לא נכרכו במפורש בכתב התביעה, לא יהיה בית הדין מוסמך לדון בהם, אלא בהסכמת הצדדים.  

3. מתי לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות?

לעתים הקרע בין בני הזוג, מתחיל, עוד קודם להגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. במצבים האלה, יכול בן הזוג המעוניין להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בה יבקש כי זה יכריע באחד מהעניינים הקשורים לנישואי בני הזוג. כך למשל, יכול אחד מבני הזוג, להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש כי זה יכריע בשאלת הרכוש של בני הזוג, או בשאלת חינוך הילדים. בעצם, לבית המשפט לענייני משפחה יש את האפשרות לדון בכל הנושאים שיכול בית הדין הרבני, למעט שאלת הגירושין עצמה. 

4 מה קורה כאשר כל אחד מבני הזוג רוצה לדון בערכאה אחרת?

במקרה כזה, עולה השאלה להיכן פנה קודם אחד מבני הזוג והגיש תביעה. כלומר, האם הוגשה קודם תביעה לבית המשפט לדון בנושא מסוים הקשור ליחסי בני הזוג, או שקודם לכן, הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה נכרך אותו נושא. הערכאה שאליה פנו קודם, היא זו שתהיה המוסמכת לדון באותו הנושא ולקבל בו את ההחלטה. להלן יובאו הנושאים הנפוצים, הנמצאים בדרך כלל במחלוקת, כאשר מתחיל קרע בין בני זוג נשואים - והיכן הם ידונו: 

* חלוקת הרכוש:

א. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן ונכרך בה נושא הרכוש במפורש – בית הדין הרבני זה שיהיה מוסמך לדון בו.

ב. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן ולא נכרך נושא הרכוש במשותף – בית הדין הרבני לא יהיה מוסמך לדון בנושא הרכוש מאחר שלא נכרך במפורש.

ג. הוגשה תביעת לבית המשפט לענייני משפחה לדון בחלוקת הרכוש, בטרם להגשת תביעת הגירושין בבית הדין הרבני, שבה נכרך נושא חלוקת הרכוש – בית המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון בעניין זה.

ד. הוגשה תביעה לבית הדין הרבני לדון בשאלת חלוקת הרכוש שלא במסגרת תביעת גירושין – יהיה מוסמך לדון בו רק בהסכמת הצדדים.

* מזונות האישה:

 עד למועד הגירושין בפועל (לעתים לוקח שנים עקב מחלוקות רכוש וכ"ו), זכאית האישה לקבל מזונות מבעלה - היינו תשלום חודשי קבוע מהבעל.

א. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן ונכרך בה נושא המזונות – בית הדין הרבני יהיה זה שמוסמך להכריע בו.

ב. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן ולא נכרך בה נושא המזונות – בית הדין הרבני לא יהיה מוסמך לדון בנושא מזונות האישה, מאחר שלא נכרך במפורש.

ג. הוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לדון במזונות האישה, בטרם להגשת תביעת הגירושין בבית הדין הרבני, בה נכרך נושא מזונות האישה – בית המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון בעניין זה.

* מזונות הילדים:

ילדים זכאים למזונות מהוריהם, בתקופת הילדות, הנערות ואף בזמן השירות הצבאי. הבסיס לחיוב באותם המזונות(תשלום כספי חודשי), משתנה לפי הגיל של הילד. בנושא מזונות הילדים ניתן לדון רק בבית המשפט לענייני משפחה, אלא אם ניתנה הסכמה משותפת של שני בני הזוג לדון בבית הדין הרבני.    

*משמורת הילדים:

א. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן – בית הדין הרבני יהיה זה שמוסמך להכריע בנושא זה.

ב. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן ולא נכרך בה הנושא באופן מפורש – בית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון בו, מאחר שהנושא נכרך אוטומטית כשמוגשת תביעת הגירושין.

ג. הוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לדון במשמורת הילדים, בטרם להגשת תביעת הגירושין בבית הדין הרבני – בית המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון בעניין זה.

* חינוך הילדים:

א. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן ונכרך בה נושא חינוך הילדים – בית הדין הרבני זה שיהיה מוסמך לדון בו.

ב. הוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני קודם לכן ולא נכרך נושא חינוך הילדים – בית הדין הרבני לא יהיה מוסמך לדון בנושא חינוך הילדים מאחר שלא נכרך במפורש.

ג. הוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לדון בחינוך הילדים, בטרם להגשת תביעת הגירושין בבית הדין הרבני, שבה נכרך חינוך הילדים – בית המשפט לענייני משפחה יהיה מוסמך לדון בעניין זה.

*****מצבים לדוגמא******:

*מצב א'

בני זוג יהודים, הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה כרך את עניין הרכוש בתאריך 01.01.11. האישה הגישה תביעת למזונותיה, מזונות הילדים ומשמורתם לבית המשפט לענייני משפחה ביום 02.01.11:

נושא הרכוש: ידון בבית הדין הרבני – כיוון שנכרך בתביעת הגירושין קודם לכן.

נושא מזונות האישה והילדים: ידון בבית המשפט לענייני משפחה – כיוון שלא נכרך בתביעת הגירושין

משמורת הילדים: ידון בבית הדין הרבני. – מאחר שאין צורך לכרוך את הנושא במפורש לתביעת הגירושין.

חינוך הילדים: ידון בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שלא נכרך בתביעת הגירושין.

*מצב ב'

בני זוג יהודים, הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה כרך את עניין הרכוש, המזונות של האישה והילדים וגם את חינוכם בתאריך 01.01.11. האישה הגישה תביעה למזונותיה, מזונות הילדים, רכוש משותף ומשמורת הילדים לבית המשפט לענייני משפחה ביום 02.01.11:

רכוש משותף, מזונות אישה, משמורת הילדים וחינוכם: ידונו בבית הדין הרבני – כיוון שנכרכו כדין לתביעת הגירושין קודם לכן.

מזונות הילדים: ידונו בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שלא ניתן לכרוך אותם.

 *מצב ג'

בני זוג יהודים, הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה כרך את נושא הרכוש, המזונות של האישה והילדים וחינוכם בתאריך 01.01.11. האישה הגישה תביעה למזונותיה, מזונות ילדים, רכוש משותף ומשמורת הילדים לבית המשפט לענייני משפחה ביום 12.12.10:

מזונות האישה, מזונות ילדים, הרכוש משותף ומשמורת ילדים: ידונו בבית המשפט לענייני משפחה – מאחר שלשם הוגשה התביעה קודם לכן. בית המשפט יהיה מוסמך גם לדון בשאלת חינוך הילדים.

 *מצב ד'

בני זוג יהודים, הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובה כרך את נושא הרכוש המשותף ואת חינוך הילדים בתאריך 01.01.11. האישה הגישה תביעת למזונותיה, מזונות ילדים, רכוש משותף ומשמורת הילדים לבית המשפט לענייני משפחה ביום 02.01.11:

הרכוש המשותף, משמורת הילדים וחינוך הילדים: ידון בבית הדין הרבני – לא היה צורך לכרוך את שאלת המשמורת במפורש.

מזונות האישה ומזונות הילדים: ידון בבית המשפט לענייני משפחה, מאחר שלא נכרכו לתביעת הגירושין.

5. מרוץ סמכויות ותוצאותיה של נאיביות

לאותה סיטואציה המתוארת לעיל, בה יתכן שלשתי הערכאות יהיה סמכות לדון בנושא מסוים ושאלת הקדימות תקבע את הסמכות, קוראים – מרוץ סמכויות. המרוץ הוא בין בני הזוג, מי מגיש את תביעתו קודם, מי מוכן לשבור את הכלים קודם ולהגיש תביעה כדי למקסם את זכויותיו.  

 למה זה חשוב? מה זה משנה באיזה ערכאה ידונו?

על אף שניתן היה לסבור שבית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה יפסקו באותה הדרך, שכן מדובר באותם הנושאים - בפועל אין זה המצב.  

לעתים הגשת תביעה לערכאה מסוימת, עשויה להשפיע באופן מהותי על מאזן הזכויות בין בי הזוג כפי שיוצג להלן:

מצב א - לבעל יש ראיות קונקלוסיביות למעשה בגידה של האישה: במקרה כזה, בית הדין הרבני צפוי לשלול את מזונותיה של האישה, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה עשוי שלא לא לעשות כן.  

מצב ב – הבעל והאישה חלוקים לגבי עניין חינוך הילדים, הבעל רוצה שהם ילמדו בבית ספר דתי והאישה רוצה שילמדו בבית ספר ממלכתי רגיל. בית דין רבני יעדיף, ככל הנראה, את רצונו של הבעל ואילו בית המשפט לענייני משפחה, יעדיף ככל הנראה את רצונה של האישה. 

מצב ג – לבעל יש ראיות למעשי בגידה או כיעור של האישה: במקרה כזה, עשוי בית הדין הרבני לקבוע כי האם אינה כשירה לגדל את הילדים ולכן לקבוע כי משמורתם תהיה בידי האב - גם אם הם רכים בשנים. בית המשפט לענייני משפחה, אינו מתחשב בראיות האלה, שעה שהוא דן בשאלת המשמורת.

מצב ד -  מצב שבו רכוש רשום על שם האישה בלבד. בית דין רבני, עשוי שלא להיכנס לשאלת הרישום ולהורות על חלוקה שווה של כל הרכוש, כולל אותה דירה הרשומה על שמה. בית המשפט לענייני משפחה, יכנס יותר לעומקם של הדברים ואם יתרשם כי מבחינה מהותית הדירה שייכת לאישה בלבד,  הוא לא יכלול אותה כרכוש שנתון לחלוקה בין הצדדים.

 מהמצבים שהוצגו, אשר אינם מייצגים את כל קשת המקרים, ניתן ללמוד שלהכרעה לגבי הערכאה,  שתידון בעניינים שבין בני הזוג, ישנה משמעות חשובה לעניין קביעת זכויותיהם.

אבל מה בכלל הבעיה שמתעוררת?

הבעיה היא שלא ניתן לדעת מתי אחד מבני הזוג, יגיש את התביעה לערכאה המשרתת את האינטרסים שלו. בנסיבות האלה, הצד שהיה תמים ולא פעל במהירות, עשוי להינזק מהדיון בפני ערכאה מסוימת שאליה הוגשה תביעה קודם לכן, הן מבחינת הפן המשפחתי אישי והן מבחינת הפן הכלכלי. 

אז מה עושים כדי להתגונן?

חשוב לפנות בהקדם ולקבל יעוץ משפטי,  מהרגע שנראה כי במערכת הזוגית נוצר קרע, שלא ניתן ליישבו. עו"ד המומחה בדיני משפחה, יידע להעריך את המצב הקיים ובמקרה הצורך, לפנות לערכאה או הערכאות המתאימות ולפתוח בהליכים הנדרשים, על-מנת להגן על האינטרס של לקוחו.

                                                                                     ג. סוף דבר

 מטרתו של מאמר זה, היא ללמד את הקורא,  כיצד להגן על האינטרסים שלו במסגרת הליכי גירושין.   כפי שהובהר לעיל, במקרה של גירושין בין בני זוג, הקביעה היכן ידון עניין מסויים הקשור ליחסיהם של בני הזוג, תלוי בשאלה לאיזו ערכאה פנה אחד מבני הזוג קודם לכן. במידה שהוגשה תביעת גירושין לבית הדין הרבני ונכרך בה נושא מסויים, יהיה האחרון מוסמך לדון באותו נושא במסגרת תביעת הגירושין. במידה שהוגשה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה קודם לכן, יהיה הוא זה שמוסמך לדון באותו הנושא. מאחר שפסיקת שתי הערכאות אינה זהה, ישנה חשיבות רבה לפניה המוקדמת לאותה ערכאה שמשרתת את האינטרסים של בן-הזוג המעוניין. התמהמהות, המתנה ושיהוי – עשויים בסופו של יום לפגוע באופן בו.