אין כמו עצים ששתולים בחצר הקדמית או האחורית של ביתכם, שמוסיפים חן ונוי וממלאים את האוויר בניחוח משכר של פריחה. לרוע המזל, יש הרבה אנשים, כמוני, כותבת המאמר, לדוגמא, שהם 'רוצחי' עצים סידרתים. מדובר באנשים שדווקא מאוד אוהבים טבע, צמחיה ועצים, אבל ניחנו ביכולת גננות מחפירה ובידיים שמאליות. יש להם נטייה להשקות את העץ יתר על המידה או לא להשקות בכלל. הכול מתוך דאגה אימהית שיוצאת איך שהוא - תמיד עקומה. ולכן, המחשבה על עצים מלאכותיים נראית לי יותר ויותר פרקטית עם הזמן. וכנראה שיש עוד הרבה אנשים כמוני שנשבר להם להרוג עץ אחרי עץ, אחרת איך אפשר להסביר את הפופולאריות הגדלה של עצים מלאכותיים.
כן, עדיף לרכוש עצים מלאכותיים מאשר להרוג עוד עץ קטן וחסר ישע שאין לו מספיק או שיש לו יותר מידי מים, אין לו מספיק או שיש לו יותר מידי שמש מלטפת, או שהזווית של השמש היא לא מספיק ישרה/חדה/קהה בשביל אותו צמח בררני שמעדיף למות ובלבד שלא לגדול במחיצתי. לכן, עד היום, העצים היחידים ששרדו את המגורים לצידי הם קקטוסים קשוחים ואדישים שלא מתרגשים מטיפול קלוקל ולא מקצועי כמו שלי.
אבל קקטוסים הם לא ממש עצי נוי, ולכן הגיעה השעה לשקול עצים מלאכותיים. כן, איזה כיף לפנטז, עצים מלאכותיים יטעו את כל אורחיי וישתלו בראשם מחשבות כזב, שאני אשפית הגינון, בחורה בעלת ידי זהב שהכול צומח, פורח ומלבלב תחת טיפולה המסור.
עצים 'כוזבים' התחבבו עליי גם בגלל שהם חוסכים לנו גם את דיירי הקבע העקשניים שבאים להתיישב במחציתם. עצים אלה לא ימשכו ג'וקים כמו – נמלים, חרגולים, חגבים, ושאר חרקים סקרניים. העצים הם כדאיים מכיוון שריסוס הוא בלתי אקולוגי בעליל ולא ידידותי, לא לחרק המסכן שבסך הכול חיפש דירה חדשה, ולא לכדור הארץ שגם ככה 'הולך קיבינימט'. מדובר בפתרון לא רע בכלל עבור אנשים שלא ממש מחבבים ג'וקים בגינתם. כלומר, 99% מהאוכלוסייה. כמובן, לא מדובר ברווקים תל אביביים טיפוסיים, שרגילים לחלוק את דירתם הישנה עם מקקי בית, שעושים חגיגה כל לילה בכלים המלוכלכים בכיור ששוכבים שם כבר חודשיים ומגדלים מושבה של עובש ופטריות רעבתניות.
גם פירות מלאכותיים, ולא רק עצים, חדרו לביתי, בעיקר בגלל דמיונם המדהים לדבר האמיתי. פירות אלה נראים אמיתיים לכל דבר, עד שמרימים אותם מהקערה הנאה שהם מונחים בה. המגע הקשיח מפזר את האשליה של פירות אלה. פירות אלה משחררים אותי מהצורך ללכת שוב ושוב לירקן. עד שאני כבר נזכרת שיש לי פירות בבית, אני מתאכזבת לגלות שהם כבר מושחרים ורקובים למחצה, ואני בוהה בתולעת מגחכת שיושבת לה בנחת בתוך הפרי.