(המאמר פורסם לראשונה בעיתון "ישראל שלנו" ניו-יורק עמוד 52 תשמ"ז 9/22/87 ועובד לתקופתינו)
מאת: Dr. Zadok D. KrouzDD,DHL,PhD
תגליות מדעיות והתקדמות טכנולוגית אינן מקרבות את הגאולה לאדם ולעם. את האושר והסיפוק בתגליות המתקדמות יש על הישראלי בניו-יורק למצוא מעבר לארץ ה"אפשרויות הבלתי מוגבלות" של ארצות הברית. את התוכן הרוחני בחיים; את הפתרון ללבטים הנפשיים; את יישור ההידורים והעקמומיות שבלב - אין למצוא בעולם הגויי אלא בשאלת הזהות היהודית, העושה אותו בן עם נבחר- העושה אותו עם-עד*).
כשאנו מעמיקים ראות ומקשיבים ללחשים בתוך חלק של הקהילה הישראלית בניו-יורק, שומעים אנו זמירות חדשות.
חלק זה מאוכזב מכל התגליות המדעיות, מכל ההתקדמות הטכנולוגית שאינן מביאות אושר לאדם, אינן מבשרות שלום לעולם ואינן מקרבות את הגאולה לאדם ולעם. חלק יקר מקהילה ישראלית זו חשב, שימצא את האושר והסיפוק בתגליות המתקדמות בארץ ה"אפשרויות הבלתי מוגבלות".
אולם אושר וסיפוק זה הם מהם והלאה. אין הן נותנות לו תוכן רוחני בחיים; אין הן פותרות את הלבטים הנפשיים ואינן מיישרות את ההידורים והעקמומיות שבלב. אין העולם הגויי ממלא את החלל של חלק מהקהילה הישראלית בניו-יורק. הוא אינו רוצה להזדהות עם עולם הנכר. מלכתחילה הוא מחפש לדעת מהי זהותו היהודית, העושה אותו בן עם נבחר, בן עם ה'; אך בדיעבד, רחמנא לצלן, נטמא ומתבולל הוא בצורת נישואיי תערובת וחיקוי מנהגי גויים הזרים מאוד למסורת העם היהודי.
חלק מאחינו הישראלים הללו - ממנו ניוושע. הם מחפשים דרך חזרה למקור, מתדפקים בשערי תשובה, רוצים שנפתח בפניהם את שערי התשובה, ומצפים למצוא תשובה בתוך האני היהודי, בתוך הנקודה היהודית הנפשית, בתוך תורה ואמונה.
חלק זה מאחינו, בשר מבשרינו, המחפש דרך, יגלה מחדש את רצון העם היהודי להיגאל ולחזור לאורה של אמונה וערכי תורה. הוא אשר יתקומם נגד בדידותו-עיזבונו. הוא אשר יתקומם נגד התערטלות המוסדות היהודיים בגולה מאחריות מהקרבה והתקרבות אליו מלעדנו בערכיו של ישראל סבא, והוא אשר ישא מחדש את הייחוד היהודי בגולה.
צר לי על מוסדות יהודיים באשר הם. אין בשום חברה הרבה אנשים סוערים מבקשי-דרך, בעלי ראייה אינדיבידואלית אמיתית וכוח יצירה אמיתי. שוב חברה אינה יכולה להרשות לעצמה לבזבזם. הם האוצר האמיתי שלה, הם השאור המתסיס שבה. כל עוד חשבו המוסדות היהודיים לעצמם וראו דברים בעיניים על פי מקורותינו הקדושים, היו בעלי ברית, אח ושותף למערכה על קיום העם היהודי, והודות להם גם היה נעים יותר לחיות בגולה.
אל השאור המתסיס שבקהילה הישראלית הזו, על היהדות המאמינה לבוא ולגולל את היריעה הרחבה והעמוקה הגנוזה בתוך המפנה של "ראשית צמיחת הגאולה". את כל הטוב החברתי המוסרי-יהודי-אנושי הגנוז במפנה זה לעם ישראל ולאנושות כולה הבא לסלול דרך להגשמתם של ייעודיי הנביאים ע"י קיום חברת עמים שאין בה קינאה, שנאה, ניקור והדחקה תחרות ורדיפה, אבל יש בה מאהבת אדם, כל אדם ואפילו ישראלי שהחליט להישאר בעיר ניו-יורק, ומאהבת הבריאה כולה.
די להפלות ישראלים במעגלים הממוסדים של רבים מארגוני היהודים שלהם, תוך כדי עבירה על חוקי התורה וחוקי ארה"ב היסודיים וכל זאת בשם הרעיון הציוני. לא יאומן כי יסופר!
היהדות המאמינה אינה עושה מאמץ לאמץ את השאור המתסיס שבקהילה הישראלית היות והם מיועדים לשוב לארץ או להתבולל, רחמנא ליצלן.
בנינו, דם מבשרנו הם עזובים: אין עין ציבורית שמשגיחה ומקפידה עליהם, על חינוכם, על אחדותם, על זהותם, על עתידם - על עתידנו. לולא זאת, לא היה אוחז בנו אסון ההידרדרות וההתבוללות, בו הולכים אנו, חלילה, לאבדון. והוא מתחיל מחינוך בני-הנעורים ואוחז בכל ההמון.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרה לאחרונה, כי 16,000 ישראלים היורדים מדי שנה, הביאו את מספר הישראלים החיים כיום מחוץ לישראל ל- 500,000. במצב האדישות של המוסדות היהודיים לצרכים הרוחניים של הקהילה הישראלית החיה בניו-יורק, קיים חשש שהתחזיות הקודרות שעתיד יהדות העולם בתוך 30 שנה ירד מספרם בכשני מיליון ויגיע ל-6-5 מיליון נפש בתפוצות, יתאמתו.
אומנם יש בניו-יורק "ועד חינוך יהודי", שפועל בהצלחה, אולם הוא מקיים תפקיד מתודי בלבד. הוועד עוסק לפי "הדואר" 6/20/96, עמוד 10): "בהדרכת מורים וגננות, הפקת חומר הוראה ותוכניות לימודים, מרכזיות פדגוגיות, פיתוח עזרי-לימוד או-קוליים והשתלמויות מיוחדות למורים ואנשי חינוך" וכו'.
אבל איפה הוא הוועד שיעסוק בארגון הלימודים בקהל, בארגון סמינרים, הרצאות, שיעורי לימוד רב-שנתיים להורים ולילדיהם, עזרה למשפחות חסרי יכולת להעניק חינוך יהודי לבניהם ועזרה בבניית עתיד חדש על רקע של נישואיי תערובת והשקפה? איפה הוא הוועד, שישגיח שכל בני הנעורים היהודיים יהיו אוחזים בלימוד העברי, שבקביעות ילמדו בבתי-ספר יהודיים!? האם יש ארגון שעוסק בסילוק התנאים החיצוניים הדוחפים את הנוער היהודי לבתי-הספר הכלליים? האם יש אינפורמציה, אמיתית וקבועה על מספר בני הדור הצעיר - בכל הגילים - הדורשים לימוד וכמה בתי ספר דרושים כדי להשביע את הרעב לחינוך יהודי? ומה סך הכספים הנחוצים? בזה אין איש עוסק. למעט עמותות דלות משאבים ומנסות לגשש ולסייע ללא סיוע ממסדי כמו למשל ארגון "עמעד" ויזמות של אנשים פרטיים שכוחם מוגבל.
לא רק שאין מעבירים תעמולה בקהל היהודים לגייס תלמידים לחינוך היהודי, אלא להפך: יש הורים הרוצים לחנך את בניהם בסביבה יהודית, ברם התשלומים גהוהים והמה אנוסים למסור את בניהם למולך! - לבתי- ספר כלליים. והילדים מאבדים את נפשם היהודית. הם יוצאים מבתי-הספר גויים של ממש. ואנחנו מאבדים את הבנים.
לצערנו, כבר בימים אלה מורגשים היטב תוצאות מדיניות הוועד לחינוך יהודי: ד"ר אלווין שיף, סגן הנשיא הביצועי לשעבר של מועצת החינוך היהודית בניו-יורק שאותו הכרתיו אישית אמר: " נתונים חדשים מלמדים על ירידה בהיקף החינוך היהודי המוסף, בניו-יורק רבתי. הבעיה היא רצינית, מאחר ובתי-ספר אלה הם חלק אינטגראלי במאבק לשמירה על הזהות היהודית". ופרופ' רוברטו בקי, המומחה לסטטיסטיקה ודמוגרפיה, פרסם לאחרונה נתונים מדאיגים, לאמור: שיעור היהודים בעולם פוחת והולך זה כ-20 שנה - 12,924 מיליון ב-1970, 12,881 ב-1985 ועל פי התחזית, 12,050 בשנת 2000. בארצות התפוצות לבדן ירד מספר היהודים בתקופה זו במיליון נפש בקירוב (כשישראל מאזנת את האובדן: פחות או יותר).
אין עוד להשתהות: נחוצה מהפיכה דרסטית! נחוץ להפוך את כל כוחות העם להתמודדות בכיליון באופן נמרץ. את כל הכספים הנאספים בעם (והמה רבים) נחוץ להפנות להוצאות החינוך. נייעד כספים אלה לאחינו הצמא לתורת חיים, לאמונה צרופה, לחזון אמת. הוא, הוא, הערב לעתידו של העם היהודי.
אנו מצווים לקיים את הצו "נחפשה דרכנו ונחקורה", וזאת בהסתמכות על שורשינו ומקורותינו, למען תקויים באמונתנו משאלת נעים זמירות ישראל ומשאלת כל הקדושים, שמסרו את נפשם בגלות בכל מרחבי המקום והזמן למען שמירת הייחוד של עמנו ושל גיבורנו, אותה המשאלה שהינה בעצם משאלת עמנו - "עמעד"*) בכל מרחבי הזמן והמקום - "לא אמות כי אחיה ואספר מעשיה יה" ...
נרים קול זעקה מרה, על התבוללות, לא רק בקול אלא בפועל וביוזמות. כל קרנות העם נחוץ להפנות לצרכיי החינוך שלא יהיה מעצור חיצוני ללכת לבית-הספר. הן בעבור זה רבים סרים מדרך מסורת ישראל!
הבה נציל את בנינו, נציל את עמנו! נציל את חיינו, את חזון עתידנו! לא נדחה את הביצוע עד ביאת המשיח. הוא, הביצוע, יביא את המשיח - ואז נוושע!
*) "עם-עד"- כך כינה רס"ג את עמנו החי לעד והמייצג ערכי עד, ראה סידור ראס"ג, אזהרות, קפ"ח.
Zadok Krouz
Zdkphd@gmail.com