אין ספק כי האלוף גלנט הינו מוכשר וראוי להוביל את צה"ל אל עבר האתגרים והשינויים הגיאופוליטיים העומדים בפני הצבא מול שכנתינו. כתבתו של פרופסור גבי הרמן בעיתון הארץ תחת הכותרת "המצביא הנכון" מדגישה את הדילמה שבין מנהיג מוסרי לבין מנהיג שצריך לעשות הכול כולל השמדה והרג בכדי לנצח במלחמה. במלחמה אנחנו נוטים לסלחנות יתר בנוגע להרג חפים מפשע מאשר אם האירוע הוא פלילי, המוסריות בזמן מלחמה "מנמיכה את ראשה" עד לסיומה. נשאלת השאלה מה הסיבה שדברים אשר עשו רמטכ"לים בשנות החמישים, שישים, שבעים, שמונים נסלחו בחברה הישראלית לאומת אלו של יואב גלנט ?
די אם נזכיר כאן את משה דיין ז"ל אשר ערך חפירות על "דעת עצמו" שבאחת מהם כמעט קיפח את חייו.
האם הסיבה כי התחושה שבה נטענו שורשים במדינה זאת, והרגשת הביטחון אשר התחזקה בתום מלחמת ששת הימים היא הסיבה לכך שאנו מאמצים את הפריבילגיה שבה ניתן לשפוט את המנהיגים הצבאיים על פי אמות מוסר גבוהות יותר ולהיות פחות "סלחנים" אליהם ? האם זה בגלל שמוסדות החוקתיים במדינה הפכו לעצמאים יותר, והידקו את אחיזתם באכיפת חוקים נוקשה יותר ?ואולי ההילה של המנהיגים הצבאיים עומעמה עם השנים כאשר אלוף כמו איציק מרדכי הורשעו בפלילים ? או הרצון שלנו להתקרב למדינות המערביות תוך השפעתם על החוקים שלנו.
אין בכלל ספק כי מנהיג צריך "להצטייד" באישיות עצמאית, פסיכולוגים מצביעים על חמשת תכונות גדולות המאפיינות מנהיגים
א. פתיחות לאומת חשדנות.
ב. סקרנות גרידא לאומת חד גוניות.
ג. יציבות ביכולת של ניהול רגשות לאומת חוסר של יציבות רגשות.
ד.מצפון, משמעת עצמית, התמקדות במטרה, ריכוז.
ה. חברתיות ומוחצנות.
העצמאות של מנהיג כמו גם הרצון להשיג בכל מחיר לעיתים את שאיפותיו ומטרותיו עלולים לדחוף אותו גם בחיים האזרחיים לתחומים האפורים של החוק. תומס קון בספרו על המבנה של המהפכה המדעית טוען כי המהפכות קרו תודות למנהיגים אשר עצבו מציאות חדשנית בתחום המדע. מציאות זאת נבנתה על ידי ערעור של תפיסות ופרדיגמות ישנות.
פרופסור גבי ארמן מתאר כי הכישלון לתפוס אוסאמה בן לאדן נעוץ בתפיסה אסטרטגית שונה. קנאות דתית שמביאה להתמסרות הגבוה ביותר עד להשגת המטרה ואוסיף גם איש שטח וטקטיקן מעולה, לאומת הגנרלים אשר יצאו מהאוניברסיטאות של פיקוד ומטה בארה"ב ובאירופה שעברו סדנאות והרצאות מפי הטובים ביותר בתחום הטקטיקה והאסטרטגיה.
אין ספק כי במצב שבו תהיה המלחמה המצביא אשר יוכל לנצח את המלחמה הוא זה שיהיה ראוי לעמוד בראש הצבא גם במידה ומוסריותו עומדת בספק ובכך אני מסכים עם דעתו של פרופסור גבי ארמן.