מחוללי המחלה – פתוגנים, או מה יגרום לי להגיע לקבל טיפול שיאצו..
באופן כללי אנו מחלקים גורמים אלה לשתי קבוצות עיקריות: גורמים חיצוניים וגורמים פנימיים.
החיצוניים נקראים כך משום שמקורם הוא חיצוני: קור, חום, רוח, יובש, לחות- כל אלו קשורים למזג אוויר. בנוסף לאילו יש את הטראומות למיניהן כמו:עקיצות, הקשות, חבלות גופניות וגם הרעלות מזון - זאת אומרת משהו אקוטי.
הגורמים הפנימיים - באים מבפנים - מקורם פנימי: איכות הצ'י המולד או "כמותו" (בשפתינו: גנטיקה), רגשות ותזונה .
מחוללי המחלה (הפתוגנים )החיצוניים -בואו נעשה הכרות..
רוח
הסינים מתייחסים לרוח כאל מושג: משהו זז. בתנועה. הרוח מגיעה פתאוםונעלמת בפתאומיות. כשאנו מביטים בטבע, על עצים - שם רואים את הביטויי הבולט שלה: צמרות העצים נעות ורוקדות כשעוצמתן משתנה בהתאם למהירות ועוצמתהרוח . הרוח פוגעת במקומות הגבוהים - הביטויי שלה הוא בעיקר שם. הרוח זזהממקום למקום - כאילו יש לה קוצים.. כל התכונות הללו הן מאוד יאנגיות - ואכןרוח היא תחת מטריית היאנג מאחר ויש לה מכלול תכונות יאנגיות. אם פידלנולנו להנאתינו בטיילת בשבת האחרונה והיתה רוח נאה , מאוד ייתכן שהיום יהיולנו הסימנים הבאים: עורף תפוס (רוח פוגעת בעיקר באיזורים העליונים)צמרמורות( הרוח זזה ממקום למקום). כמו-כן גם כאב המשנה את מיקומו - פעםבידיים ופעם ברגליים ..או בכל מקום אחר בגוף, אולי גם נזלת שקופה... כנפגעי רוח שכאלה, ננסה להימנע מרוח - מכירים את אלה שלא יכולים לשבת לידמאוורר או מבקשים שיסגרו את החלון באוטו או באוטובוס אבל אין להם התנגדותלמזגן?.. הללו "נפגעו" מרוח ומנסים לא להחשף לה שוב..סימנים נוספים לרוח הםפריחות בחלק העליון של הגוף, שיתוק בחצי הפנים ( פציאליס), דימום מהאף. ישנקודות בגוף שמוגדרות כמסלקות רוח: יעילות בנזלות, צוואר תפוס, פציאליסוכו' כך שגם לאדם עם בעיות של תכונות של רוח נוכל לטפל. לא חייבת להיות רוחחיצונית על מנת להיות " חולה רוח".. מספיק שיש לנו איפיונים של רוח - לאלשכוח שמתייחסים לרוח כאל מושג - משהו זז. רוח פנימית, תהא על רקע רגשי -כשאנו שומרים בבטן לאורך זמן עד שכבר אין לנו מקום.. אנו מתפרצים בבת אחת -הפנים אדומים - הכל עולה למעלה בבת אחת בפתאומיות וגם חולף מהר - במקרההטוב.. במקרה הפחות טוב עולים סימנים של לחץ דם גבוה או יתכן אף ארועמוחי. כשרוח תקועה אצלינו זמן רב אפשר לתת מזון או צמחי מרפא שייזעו אותההחוצה.
רוח יכולה להביא איתה את שאר הפתוגנים כמו קור , חום, יובש ולחות.
רוח קרה ורוח חמה
נתחיל עם הקור והחום ביחד; בעיניים הסיניות, כל מה שמוטב בקור הוא מחלת חום וכל מה שמוטב בחום הוא על רקע מחלת קור.
למה גורם לנו הקור? איך אנחנו מרגישים? ממה אנו נמנעים ומה ההעדפות שלנו?.. -. הרי הקור או החום באים עם הרוח - הכל תלוי בעונה.
בקור או ברוח קרה, אנו מכוווצים, לבושים היטב,מעדיפים לשתות חם, לעתיםמתכווצים לנו שרירי הצוואר ואז העורף תפוס לנו. יש לנו נזלת שמתחילה כשקופהואם אנו לא מטפלים בה אז היא הופכת ללבנה...עד צהובה ירוקה - (מקרה זהכבר שייך למשהו פנימי - אם אנו לא מטפלים טוב בהצטננות - עלול המצב להגיעלדלקת ריאות ואז אנו מדברים על פתוגן שהחל כחיצוני אולם הפך לפנימי). הקורמלווה בדופק איטי, והלשון תהיה עם חיפוי לבן, מעט נפוחה ואולי גם קצתרטובה. אם מלווה הקור ברוח, יהיו גם צמרמורות וכאבים המשנים את מיקומם.הסימנים יעלמו באותה מהירות שהגיעו (-אף ללא.. טיפול והרי כל אחד מאיתנומכיר את התופעה מעצמו.)
כמעט ואין הזעה ויש הרבה שתן - הגוף רוצה לנקז כמה שיותר נוזלים החוצהעל מנת שיהיה לו קל לחמם את האברים החיוניים.. קור פנימי מתבטא בתחושה של"קור בעצמות"..
בחום או רוח חמה, חם לנו, אנו מזיעים, מעדיפים ללבוש קצר ולשתות קר,הדופק שלנו מהיר, הנזלת סמיכה וצהובה, הפנים אדומים, הלשון שלנו עם חיפויצהבהב ואנו עושים מעט פיפי שריחו חריף ומרוכז - הגוף משתדל להוציא רק אתהפסולת ולהשאיר יותר נוזלים בגוף על מנת לקרר אותו ביעילות..
בעלי החום הפנימי הם אלה שתמיד חם להם, מזיעים ולבושים סנדלים גם בחורף..
יובש
בואו ננסה להיזכר איך הסביבה שלנו נראית ביובש.. איך אנחנו מרגישים מהקורה לנו בגוף.. האדמה צרובה מחורצת ומבוקעת. יש באוויר צבעים של צהובוחום. צמיגי המכוניות מאיימים להיסדק, הירוק של העצים נעשה קריספי ורואיםבכל חצר או תחת כל עץ שהיה רענן, ילדים דורכים על עלים יבשים ומתענגים עלצלילי הפיצפוץ.. נשים המכבדות את ריצפת ביתן לא מספיקות לייבש הסחבה וכברהתייבשה לה הריצפה... הרדיו מזכיר לנו לשתות ולשתות ויש פרסומת קייצית:כששותים, לא מתייבשים..". השפתיים מתייבשות לנו, העור מקבל גוון לבנבן-אפורמשהו, יש ומדמם לנו האף - כי כלי הדם הקטנים מתייבשים ונשברים ומשאת נפשנוהיא אמבט צונן או שחיה טובה כך באמצע יום העבודה..צמחים שלא השקינו,רומזים בגסות שהם ישמחו למים ואכן, בקבלם את המים המיוחלים הם שבים לחייםרעננים כקודם.. - כך גם אנחנו. ביובש, אנו זקוקים ללחות פנימית וחיצונית..החל מקרמים לעור, שפתונים לשפתיים, כובע לראש.. וכלה בשתייה מרובה כדישתלחלח את פנים הגוף.. וכמובן להמנע מחשיפה ממושכת לשמש.. כשאנו "נפגעיםמיובש, הפיתרון המיידי והיעיל הוא לחות.. גם עצירות נכללת במגוון התופעותהפוקדות את גופינו על רקע חשיפה ליובש.. הנוזלים מתייבשים, אין לחלוחלמעיים והופס! - עצירות - לא נעים, בעיקר אם מגלים גם טיפת דם על ניירהטואלט.. אבל אנחנו יודעים מה הסיבה - יובש.. ומטפלים בהתאם!
לחות
הלחות יכולה לחולל מחלה בעצמה.. בואו נכיר את הלחות מקרוב...עם מה אנו קושרים לחות? אילו תחושות עולות לנו בקשר אליה? מה זה בעצם לחות..? בואונעצום עיניים רגע ונדמיין שאנחנו בביקור לימודי בממלכה הבריטית היא אנגליהולוקחים אותנו לסיור במכרות בצפון..(נכיר שם את הרולד וננסה לעזור לו)כמובן שעוד כשהיינו באוויר, לא הבנו איך הטייס יכול למצוא את הדרך ולאלהתבלבל עם כל העננים והערפילים שקידמו את פניינו כבר בשמיים, טרם הגענו..מזל שיש טייס אוטומטי.. והאפור המעונן הזה הפך להיות מראה טבעי לביקור שלנוכולו. היינו לבושים היטב ולמרות זאת הרגשנו את הקור עמוק בתוך הגוף.הבגדים החיצוניים שלנו היו לחים, המושבים עליהם ישבנו היו בני דודים רחוקיםשל רטוב.. ואנחנו או-טו-טו מגיעים למכרות... הגענו. שם אנו פוגשים אתהרולד אליו אנו אמורים להתלוות ליום שלם.. הבחור, כבן 35, שמנמוך, עם אףאדום שעובד קשה - כל כמה רגעים סחב הרולד פנימה את הליחה שהצטברה לו שםבמערות ואנו היינו מהופנטים למראה הגרוגרת הנאה שעלתה וירדה כל אימת שבלעאת התוכן הצמיגי שמילא את אותן מערות ועבר מהן אל מערכת העיכול.. וגםלצלילים אלה התרגלנו עד מהרה. אנו עוקבים אחריו אל תוך המכרה והריח הטחובמלווה אותנו בדבקות שמתחילה להכביד משהו אבל אנחנו יוצאי סיירת ונעמודבדמיון המודרך הזה בגבורה! אנו מעמיקים פנימה אל תוך המכרה ובדרך אנוחולפים על כורים רבים המתמחים באומנות ה"סחיבה לאחור", כשכל אחד מהם מפליאבצלילים שהוא מפיק מגרונו וכן במומחים לאומנות ה"סמרק" או ה"זלטות" - תלוימאיזה מחוז הוא אותו הכרה.. ממש מרקקה אחת גדולה. יש השולקים פנימה וישהמוציאים מן הפנים אל החוץ... קשה לנו לנשום. זה לא אוויר מה שיש כאן!!האוויר שאנו מורגלים אליו אינו סמיך כמו זה שכאן. נדמה לנו שאנו נושמים מיםוהנה נצמח לנו זימים! כל כך דחוס ולח ששנורקל היה בהחלט רעיון לא רע..
מתחיל להיות לא נעים המסע הדמיוני הזה - מה אנחנו עושים פה לכל הרוחות והמרקקות????!?!?!?
עוד אנו הופכים במוחנו את רעיון הנטישה והנה מגיעה ההכרזה על ארוחתהצהריים - ממש מלאך משמיים! סוף כל סוף קצת אוויר נקי וטהור, קצת שמשנעימה, ריחות של חלל פתוח.. אפילו ריח אגזוז ינעם לנו מריח הטחב החונק..עוד כמה צעדים ואנו רואים את פתח המכרה...אך מה שמחכה לנו, אינו נראה כל כךשמיים. זה בהחלט לא מה שציפינו לו. שמיים, ככל שידוע לנו הינם תכולים אוכחולים עם מעט ענני נוצה לבנבנים ולרוב מוארים בקרני השמש הטובה המענגת אתהעור החשוף.. אבל אפור?!?!?! לאן שאנו לא מביטים אנו רואים אפור ויותר נוראמזה, זהו אפור משיש. אפשר ממש לאחוז בו! עד כדי כך סמיך הוא...והנה נזכרנושזהו אותו האפור שקידם את פניינו עוד טרם הנחיתה...חשבנו להתנחם בזהשלפחות אנו פתורים מתחרות היריקות הקולנית אולם הנחמה היתה קצרה מדי שכןשמנו לב שבאשר אנו הולכים, הולך ריח הטחב איתנו בנאמנות רבה! נדבק בנובשיער, בגדים.. אנו מוקפים בהילה טחובה שנראה לנו שאף אמבט שמנים לא יצליחלהרחיק את אותו ריח איום שמחזר אחרינו.... אבל אנו יוצאי סיירת ואנובדרכינו לארוחת צהריים! והנה עומד לו "גזלן" ממש כמו זה שאנו מכיריםמהבית, אלא שזה מציע "פיש אנד צ'יפס" וכמובן קרלסברג... זה מה יש, וזה מהאוכלים... הסתבר לנו שזהו התפריט הקבוע לכורים פה והרולד הוסיף ואמר שאיןהם מתלוננים. הצצה חטופה על הדג העלתה את הממצאים הבאים: הדג נראה כאילו כלחייו שחה בימת שמן, והצ'יפסים נראו כשונית אלמוגים רעועה ומיוסרת. במהלךהאכילה, הגיעו גמיעות גדולות וממושכות של קרלסברג שלבטח חוללו סערה בימההקטנה והדג על השונית שלו ירדו במערבולת מסחררת פנימה לקיבה לחבור אלמכריהם מאתמול ומשלשום... היה לנו די והותר! רק המחשבה להישאר פה עד סוףהמשמרת גרמה לנו צער רב והחלטנו לבקש מהרולד לוותר על התענוג ולחכות לו אםאפשר בביתו.. סיירת לא סיירת אבל יש גבול והוא בהחלט הגיע! הרולד לא ניסהלשכנע אותנו לשמחתנו , הסביר לנו כיצד להגיע לביתו ואמר שניפגש לכשיחזור..אחד אפס לטובתנו! למה לא חשבנו על זה קודם?!?!?! קרבנו אל המיניבוס ומשאךנגענו בידית הצטערנו על שאין איתנו מגבת שכן היד נרטבה לגמרי, ושוב נצטרךלנגב על המכנסיים שבלאו הכי רטובות ובעצם לא משמשות כמגבת, אבל חבל לנו עלהמעיל.. נכנסים פנימה ומוצאים מושבים רטובים - כשהסבנו את תשומת לב הנהגלעובדה זו ביטל האחרון בתנועת יד את דברינו ואמר שבסך הכל הם קצת לחים... כמה שהמושגים שלנו שונים!!! בסך הכל 4 שעות טיסה וכבר עולם שונה לגמרי...
הגענו לביתו של המארח המיטיב שלנו, הרולד, והנה זו בקתת אבן המעוטרתבטיפות מים גדולות ,שקופות וקפואות משהו שכן לא זזו ולא החליקו לאףכיוון.. נכנסנו פנימה והנה היכה בנו קרובו הרחוק של הטחב מן המכרה - ברורהיה לנו שאף זהו טחב למרות שהארומה שלו היתה בעלת גוון שונה אך למרות השונינאלצנו ממש להתגבר על הדחף לשחרר את הדג והצ'יפס חזרה לים הגדול ולהיזכרולהזכיר לעצמנו שוב ושוב שאנו יוצאי סיירת ומה זה ריח בסך הכל?!?! מותשיםולאים התישבנו על מיטתו של הרולד, ואז היה כבר מאוחר מדי ואף חסר טעם לקוםממנה. התחושה היתה כאילו טבלנו את אחורינו באמבט קר ורטוב, תחושה שכל כךהפתיעה אותנו שפשוט קפאנו על מקומינו, ללא יכולת לזוז - וגם עם יכולת, לאןנזוז? כך שלאחר כל תלאות היום הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות אחרי הקור,הלחות, הטחב והרטיבות שמגיעה לנו לעצמות היה לחשוב חיובי ולחייך כי לא יכוללהיות יותר גרוע מזה, מעכשיו, יתהפך הגלגל.. לקראת ערב, הגיע הרולד והניףלראווה את גלידת בן אנד ג'ריס שהיתה בידיו ואמר שעכשיו, ישמח לאכול יחדאיתנו את התענוג הזה ולספר לנו על מה שמציק לו בתקווה שנוכל לעזור לו..
הרי לשם זה הגענו הנה בכלל - לרגע העובדה הלימודית הזו פרחה מזכרוננו -שינסנו מותנינו ונערכנו להקשבה מלאה כמה שיכולנו מתוך כל השלולית שהיינובה.. והרולד החל:
"אני לא יודע אם שמתם לב, אבל כל הזמן יש לי צורך לבלוע את הליחה שנוזלתלי מהאף.. ניסיתי להוציא אותה החוצה אבל אחרי נסיונות כושלים רבים, ויתרתיעל ההוצאה ואני ממשיך לסחוב פנימה ולבלוע - לפעמים ממש נמאס לי זה!(גיחכנו לעצמנו.. איך אפשר לא לשים לב לכחכוחים בלתי פוסקים ובעיקרהגרוגרת הנהדרת..)
...חוץ מזה, כל בוקר אני מתעורר עם ליחה בגרון שנראית לי ממש תקועהובלתי ניתנת להזזה, עם נזלת אני קבוע מזה 8 שנים ולזה בעצם התרגלתי.. גםההיקף שלי, כמו שאתם רואים אני מזכיר צמיג יותר מכל דבר אחר.. וזה קצת כןמפריע לי - אשמח אם תוכלו לעזור לי בזה.. ודבר נוסף שמפריע לי, המשיךבמונולוג שלו, הוא היציאות שלי.. משהו שם נראה לי לא בסדר.. הבוקר, כשידעתישתגיעו הנה, החלטתי לא להוריד את המיים באסלה על מנת שתוכלו להתרשם מקרובותבינו היטב על מה אני מדבר, מבלי שאצטרך להתחיל ולנסות לתאר בעצמי את מהשמתרחש אצלי שם...." בשלב זה, היינו המומים יותר מכל דבר אחר!! להיכנס לולתוך האסלה!!! או שאנחנו בסיפור הלא נכון או שהבחור הזה חוטא בנאיביותמטורפת ורק במקרה הוא מסתובב לו חופשי בין אנשים.. עוד אנחנו לא מאמיניםלמשמע אוזניינו ושבים והופכים ברעיון הבדיוני הזה והרולד ניגש אלינו ,מושיט יד כעוזר לנו לקום מהמיטה הרטובה שהפכה יחידה אחת עם אחורינו שהצטמקומחמת הקור ומוליך אותנו הלומים אל פינת האמבט שם עמדה ניצבת לתפארת האסלהשחפנה בתוכה את בעייתו המדוברת של הרולד מיודענו.. הכרות כל כך קרובה עודלא היתה לנו עם אף אדם.. והנה אנו רואים מול עיניינו יצירת מופת, מעיןחיקוי של מירו המקשט את האסלה. הגוון הוא חום כהה מאוד, מבריק , שרואיםהיטב את מסלול פגישתו באסלה ואת המשכו לתוך הלוע הנסתר שמוליך לביוב מקומי.יש שתי חתיכות וחצי באורך ממוצע והן מאוד מבריקות, עטופות במעטה רירי...לא יכולנו להבדיל בריח שנשאר אם בכלל מהבוקר לבין ריח הטחב והרטיבות השוררתבכל מקום בבית האבן שהחל לחנוק אותנו יותר ויותר ולסגור עלינו מכלהכיוונים - נו, מתי יסתיים הסיוט הזה? ביקרנו בכל המערכות האפשריות: העור,הנשימה, העיכול... חוויה עשירה למדי ודי לנו, רב לנו, די!!!
או- קיי, די. באמת הגזמנו... בואו נראה מה היה לנו פה..
זוכרים שאחת הסיבות שמנעה מהרפואה הסינית לחדור למערב היתה השפה.. למשלהשומן והליחה שנכתבות אותו דבר.. הנה אנחנו רואים כאן לחות חיצונית שהופכתלליחה פנימית: יש להרולד שלנו כיח, נזלת היא סוג נוסף של ליחה, הקקי שלועטוף יפה במעטה רירי - שוב ליחה, והוא שמנמן!!! - לשומן וליחה מתייחסיםאותו דבר בתפיסה הסינית.
איך אפשר לעזור לו, לפלגמט הזה..(PHLEGM - באנגלית, מדובר על ליחה.. אצלינו השם הפך גם לתאור מישהו איטי משהו ולעתים אף כשם גנאי..)
אם אפשר, נעביר אותו לאיזור מדברי ויבש - אולי ערד אם יסכים ל"עלייה".נדאג שהסביבה שהוא מצוי בה תשנה את הלחות הרבה.. אם קשה לו להפרד מהממלכה,ננסה להציע לו שינויי בתזונה, שהרי כל המטוגנים והבירות שהוא מרוקן לתוכורק מעצימים את כמות הליחה בגוף - קשה לו לנשום כי הריאות שלו מלאות בליחה,הוא שמנמן כי הוא אוכל מזון שומני - בעל ליחה מרובה ומערכת העיכול שלותשתפר אף היא אם יעמוד בשינוי הזה. שינוי מסוג זה הוא לא מן הקלים. דרושלכך שינוי באורח החייים ומי שעומד לבצע שינוי שכזה, כדאי שיתכונן ויקחבחשבון את הקשיים הכרורים בכך: לדאוג לתזונה מסודרת ולקחת אותה לעבודה -שכן כל שאר הכורים ממשיכים עם הדג המטוגן והצ'יפס..
הסיבה שהארכנו בפתוגן זה היא היותו הקשה ביותר לטיפול מבין קודמיו.
דיברנו על חמישה פתוגנים, חמישה מחוללי מחלה, אך למעשה ישנו גם גורם ששי.
הגורם הששי קרוי " אש" ואין הכוונה לאש שאנו מכירים. אש מציינת את המצב הקיצוני של כל אחד מחמשת הפתוגנים שדיברנו עליהם, למשל:
המצב הקיצוני של רוח הוא ארוע מוחי או לחץ דם גבוה. כשיש רוח פנימית -על רקע רגשי, ובבת אחת יש התפרצות כלפי מעלה, נראה ארוע מוחי או יתר לחץדם.
אש של קור היא כוויות קור.. יפה לראות כאן את המעבר בין קור לחום - כמויין ויאנג.. גם בצבעי להבה אפשר לראות את הצבעים החמים לצד הקרים... שוב,יין ויאנג.. בשיא היין עוברים ליאנג והיאנג בשיאו הופך ליין.
אש של חום זו מכת שמש. בבת אחת יש עודף אמיתי של חום ואנו חוטפים מכת שמש..
אש של יובש מציינת למשל שחפת - כל הריריות מתייבשות ואז אנו עדים לשיעול דמי.
אש של לחות, שבפרקים הבאים נבין בדיוק למה, גורמת למחלת הנפש מאניה דיפרסיה..
טיפול שיאצו כמו גם דיקור סיני, יביאו את המערך האנרגטי של המטופל הכי קרוב שאפשר לאיזון.
אפרת בנור L.Ac - מטפלת בשיאצו ודיקור סיני מדברת סינית בעברית
דרך אפרתה -מגע מביא שלום
לתאום טיפולים / סדנאות / הדרכה :
054-4525259 04-6221592
www.efrata-way.co.il