יסודות השיאצו - חלק ב'

מבוא - מבט על הרפואה המזרחית - כיצד הגיעה למערב..?

.."בשבילי, אין כמו סושי"..   "שמעת על המסטר שהגיע ללמד צ'י קונג?".."מאז שהתחלתי עם המקרוביוטיקה, אני מרגישה הרבה יותר טוב!!!".. "ראית אתהסרט האחרון של ברוס לי?.. עזוב אותך, היום זה סטיבן סיגל.. - זה אייקידו,כבר לא קונג פו.."..  "כן, גם אשתי התחילה איזה קורס בשיאצו"...

"אבל תשמע, ההילינג הזה עוזר!"... "...." אני דווקא ניסיתי  וזה בכלל לא עזר לי.." "המחטים האלה הצילו אותי מניתוח בכתף"...

ועוד כהנה וכהנה.. אנו שומעים משפטים כאלה מדי יום וכבר לא מרימים גבה.מקבלים את קיום השיטות ה"משונות" הללו כמעט באופן טבעי, ללא השתאות מיוחדת...

אנו במערב "מיישרים קו" די מהר עם סוגים שונים של אינפורמציה אולםלעתים, המהירות הזו גורמת לנו לפספס הרבה דובדבנים, להתרחק מהמקורותולפעמים אף לשגות לא מעט ביחס להבנות של הפילוסופיות השונות. אנו מאבדים אתהמשמעות האמיתית, את היופי ואת ההרמוניה המיוחדת שבפילוסופיה המזרחית -שעליה נדבר כאן.

אונס לאור יום

לא פעם, למטרת ביזנס בלבד, אנו אונסים רעיונות נשגבים ומתרחקים מהמהות.צר לנו המקום מהר מדי ואנו מתפנים במהירות האור לריגושים אחרים עוד בטרםהטמענו את ה"רכישה" האחרונה, בטרם "ירד לנו האסימון". למשל": כששאלתי אנשים שונים מה זה "קונג פו"? ענו לי תשובות מאוד דומות: אומנות לחימהסינית או יפנית או פשוט מזרחית. היו שזיהו קונג פו פשוט עם ברוס לי, אמרושזה סוג של קרטה וכן הלאה.

בסינית,  המשמעות של קונג פו היא רחבה כמעט כמו השמיים: לעוסק בקונג פואמורים להיות כישורים מלאים בחמישה תחומים. קונג פואיסט הוא  רופא, טבח,משורר, עובד אדמה ולוחם. מכל המגוון הזה המערב מצא לעצמו את האספקט הלחימתיכראוי ביותר וסרטי ברוס לי הם ההוכחה לכך. חשבו לעצמם מפיקי הסרטים, מהנוכל למכור לקהל? מה יכניס לנו יותר כסף? רפואה, מטבח, שירה, עובדיאדמה...? אנשים יבואו לראות? את מי זה מעניין? אבל הצבעוניות של הלחימה,ברוס לי  - לזה יש קהל, זה ימלא לנו קופות וכך היה.. היום כמעט אין אדםהיודע על כישורי העוסק בקונג פו למעט האספקט הלחימתי..

דוגמא אחרת היא הסרט "אליס" של וודי אלן, שם הולכת אליס למרפא הסיניוהוא רוקח לה מרקחה ההופכת אותה ל"דנידין" - רואה ואינה נראית.. שוב, לחפשאחר המיסטיקה, הצבע.. לחטוא לתפיסה המזרחית להציג אותה באור זר לגמרי.. אין סוף לדוגמאות מהסוג הזה..

הרפואה הסינית עושה עלייה למערב

ובאמת, איך ומתי הגיעה הרפואה המזרחית למערב? מדובר על רפואה בת לפחותשלושת אלפי שנים - ,  ואנו יודעים שהיא "עובדת" שהרי אנחנו כבר מכירים אתהשמות וחלקנו התנסה באחת השיטות המיובאות האלה, ואם לא אנחנו אז מישהו שאנומכירים..

הכל התחיל בביקורו של ניקסון בסין, ב1972. במהלך הביקור לקה אחד מאנשיהצוות בהתקף חריף של אפנדציט והוא כמובן הופנה לבית החולים המקומי. להפתעתםהמרובה של אנשי המשלחת שהתלוו אל החולה לבית החולים, הטיפול שקיבל נעשהבעזרת  תרגילי נשימה - צ'י קונג ובעזרת מחטים - דיקור. עשו את החתך הנדרש,הוציאו מה שצריך, תפרו - וכל זאת  בשיחה עם המטופל שהיה ערני במהלך הניתוחואף דיבר עם רופאיו במהלך ה"קסם המזרחי". כמובן שהכל הוסרט במצלמת שמונהמ"מ, וכשחזרו הביתה לארה"ב וסיפרו לכולם, נדלקה נורה קטנה שפתחה פתח לרצוןלחקור את הרפואה הסינית.

מה מנע מהרפואה הסינית לחדור למערב?

המיקום הגאוגרפי של סין - יבשת רחוקה עם קושי רב להגיע אליה היווה אתהסיבה האובייקטיבית ואולי העיקרית לכך שזמן רב עבר עד שנכנסה בשערי המערב.סיבה נוספת היתה המבקרים מהמערב -

עד לתחילת שנות השבעים היו כמובן בסין אנשים מהמערב. היו סוחרים שעיקרעיסוקם היה לקחת  זהב ומשי. היו  המיסיונרים שמאוד רצו לתת את ישו. היוהלוקחים והנותנים. מי שלא היו,  לא היו המתעניינים. לא הביעו עניין בתרבותעצמה, ברפואה, בפילוסופיה.. והסינים , משראו שאנשי המערב מעוניינים רקבחומר, החליטו  כנראה לא לשתף ולא ללמד את מי שאינו מעוניין.

סיבה אחרת היא שהרפואה הסינית, נכתבה כמובן בסינית וקושי זה היה קשהלפיצוח. הקרקטר:    מסמל אדם, הקרקטר:    מסמל שמש "של היום" בעבר "צייירו"שמש כך:     אך עם הזמן הפך העיגול למרובע והנקודה הפכה  לקו - כך שקושינוסף הוא להתחקות אחר התפתחות הכתב הסיני עצמו. אם לא די בכך שאין זה כתבלטיני אלא כזה שמורכב מציורים ומפילוסופיה שונה לגמרי, אזי יש כמובן יותרממשמעות אחת לאותו "ציור". למשל, שומן וליחה, כותבים אותו דבר. אףההתייחסות הסינית אליהם היא זהה. לעתים אנו מוצאים תרגום הכותב: "האדםהשתעל שומן, וליחה הצטברה תחת עורו.." - היינו מצפים לשיעול ליחתי ולשומןתחת העור...

בנוסף, הרפואה נתפסת בסין כאחד מתחומי האומנות ואי לכך הרפואה נכתבהבחרוזים. "הר אודם שפיסגתו מושלגת" -  נסו לדמיין למה התכוון המשורר???..בתרגום חופשי לעברית זהו חצ'קון.... בליטה אדומה (הר אודם) המכוסה מוגלה אושומן לבן (פסגה מושלגת). הצפנה זו בחרוזים היוותה כמובן קושי נוסף.

הבסיס לספרי הרפואה הסינית הוא למעשה דיאלוג בין הקיסר הצהוב, שנחשבלחכם באדם, לבין רופאו האישי,  צ'י פו. הדיאלוג מופיע בספר הנקרא ספרהרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב. בספר זה שואל הקיסר את צ'י פו שאלות בכלתחומי החיים, המוות, הבריאות, התפתחות הרפואה הסינית בסין, הגורמים למחלות,זרימת האנרגיה בגוף, על אורח החיים  של הדורות הקודמים לעומת בני דורו וכןהלאה.. הספר נכתב לפני כאלפיים שנה, והקיסר שואל על האבות שחיו לפני עודאלף שנה..

התפתחות הרפואה הסינית בסין

לשאלת הקיסר בדבר התפתחות הרפואה בסין, צ'י פו עונה שבכל אזור בסיןהתפתחה רפואה אחרת. סין היא  ממלכה עצומה ורחבת ידיים  והנה תאורו שלו:"הצפון הוא מחוז האכסון והאגירה. האיזור הררי ומכוסה גבעות. רוחות קרותוצורבות מנשבות בו. יש בו קרח וכפור. אנשי איזור זה מוצאים הנאה ומחיה בטבעהפראי הזה. הם ניזונים ממוצרי חלב. הקור הפנימי גורם למחלות רבות המטופלותבצורה הטובה ביותר על ידי מוקסה. מכאן הטיפול במוקסה בא מהצפון. (מוקסההיא שיטת חימום בעזרת צמחים. הצמח העיקרי הוא לענה מצויה - ארטמיסיהוולגריס-  שעוברת יבוש ממושך קודם לשימוש בה.)

.."הדרום - תזונה וגדילה באים מן הדרום. השמש הופכת את חיי הגרים בדרוםלחיי שפע ורווחה. למרות שמים מצויים מתחת לקרקע, האדמה חסרה בהם אבל הםניזונים מטל. תושבי הדרום נמשכים למזון חמוץ וחלב חמוץ. הם חשאיים ורכיםבאורח חייהם ונמשכים לצבע האדום. מחלותיהם קשורות בהתכווצויות שרירים וכהותבתחושות. מחלות אלו מטופלות בצורה הטובה ביותר על ידי אקופונקטורה, דיקור סיני, ולכן הטיפול במחטים מקורו בדרום.

לגבי המזרח.. "התחלה ויצירה באה מהמזרח. דגים ומלח הם מוצרי המים. לכןתושבי המזרח השוכנים לשפת הים   אוכלים דגים וצורכים מלח. חייהם רגועיםומזונם טעים. דגים גורמים לבני אדם להיצרב מבפנים והמלח פוגע בדם. לכן אנשיהמזרח כהים, הם רשלנים ואינם אנשי עקרונות. מחלתם היא כיבים המטופליםבצורה הטובה ביותר על ידי כירורגיה (הקזת דם) וזה מקור הטיפול הכירורגי. גםמקורן של כוסות  הרוח הוא במזרח.

לגבי המערב.. "מתכות יקרות ואבן חן הג'יד מקורם במערב. הבתים נבניםמחלוקים ואבן חול. הטבע מביא ליבולים טובים. האנשים חיים על גבעות ובשלכמות הרוח, המים והאדמה הם חסונים ואנרגטיים. הם לובשים בגדי צמר מחוספסים,מזונם טוב ומגוון. גורמי מחלה אינם יכולים לחדור לגופם החיצוני ואם הםיחלו, ייפגעו בפנימיות. מחלות אלו מטופלות בצורה הטובה ביותר על ידירעלים(צמחי מרפא) לכן ההרבולוגיה, מקורה במערב.

במרכז, הקרקע מישורית ולחה. כל הנברא ביקום נפגש במרכז ונספג על ידיהאדמה. אנשי האדמה אוכלים אוכל מעורב ואינם נאלצים לעבוד קשה. מחלותיהםרבות. הם סובלים משיתוק כללי, צינות וקדחת. מחלותיהם מטופלות בצורה הטובהביותר על ידי תרגילי נשימה, עיסוי העור והבשר והתעמלות ידיים ורגליים, מכאןשמקור  כל אלו במרכז." למעשה המרכז הוא המקור להתפתחות טיפול השיאצו.

צ'י פו פורש  לפני הקיסר הצהוב חמש שיטות שמהוות את המכלול של שיטותהטיפול: חימום בעזרת מוקסה, פיזור התכווצויות בעזרת מחטים, הקזות דם לבעיותכיבים, צמחי מרפא למחלות פנימיות, נפשיות וטיפול במגע ותרגילי נשימהלשיתוקים שונים... זאת אומרת, שהדיקור, האקופונקטורה, שכל-כך מזוהה עםהרפואה הסינית מהווה בדיוק עשרים אחוז משיטות הטיפול כולן. והשיטה המרכזיתהיא תרגילי נשימה ומגע: אנמה וטווינה - טכניקות  עיסויי מסורתיות,  צ'יקונג וטאי צ'י - שיטות טיפול המשלבות נשימה ותנועה. היפנים באו מאוחר יותר,הכניסו שינויים משלהם בהתבסס על המודל הסיני ויצרו את ה- שיאצו.

אפרת בנור - מטפלת בשיאצו ובדיקור סיני

מדברת סינית בעברית

דרך אפרתה - מגע מביא שלום