מתוך חוק מבקר המדינה עולה כי ביקורת המדינה, קרי מוסדות המדינה נתונים לבקרה. באופן מדויק יותר, מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה. כאמור, מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך. ביחד עם מבקר המדינה, יש לכמעט כל מוסד ממשלתי מבקר בתפקיד. למשל לכל רשות מקומית יש מבקר שמתפקידו לתת דין וחשבון תקופתי על הנעשה ברשות.
מלבד העובדה שמשרה זו מהווה להערכתי (כמו גם להערכתם של אחרים), אחת המשרות החשובות ביותר במדינה. נדמה שמרבית הפוליטיקאים המנהלים את הכלכלה ואת המדינה שלנו, לא רואים במשרה זו אלא טרדה בלשון המעטה. למעשה, מרבית הליקויים וההשגות שמציע מבקר המדינה, נתפסים בעיני הפוליטיקאים במקום כחלק מהצורך שיש להם לשינוי במדיניותם הקלוקלת אלא כהפרעה לשמה לעשייתם.
לא בכדי, אנו מתעוררים היום, כאשר כל הכלכלה של המדינה נתונה בידיהם של מעטים וכאשר הממשלה עצמה משמשת שלוחה של בעלי ההון בישראל. כאשר כמעט כל פעולה של הממשלה (אשר העמידה לטובתם של בעלי ההון את כל ההישגים הכלכליים של העם), באה כדי לרצות את בעלי ההון ולהגדיל את הכנסתם. במתכונת של הפרטה עיוורת מבלי לשעות לדבריו של מבקר המדינה המבקש לפעול בהתאם למנדט שקבוע בחוק.
נשאלת השאלה האם לא הגיע הזמן לעשות באמת סדר במדינה. אין כאן כוונה לבטל אל "ההישגים" הכלכליים של הממשלה. למרות שעשתה בסך הכול ללא כל הצדקה מכירת חיסול בפרוטות של כל רכוש המדינה. במקום להיפטר מהנכסים הבעייתיים נפטרה הממשלה מהנכסים המניבים. אבל מה זה חשוב העיקר הממשלה "הצילה" את הכלכלה (ובדרך הרגה את המעמד הבינוני).
אילו היו שועים לדברי המבקר הרבה מהצרות שבגללם נמכרו נכסי המדינה, וכן הרבה מהבעיות של המדינה היו נפתרות. אולם, אין שועה לדברי המבקר. לפיכך מוצעת להלן דרך שלהערכתי עשויה לפתור את הבעיה.
ראשית יוקם טריבונל אזרחי- זהו בית דין של הציבור אשר החוקר הראשי והתובע הראשי בו יהיה מבקר המדינה. כתוצאה מהקמת הטריבונל האזרחי הזה שלא יהיה קשור כלל למערכת המשפט הנוכחית. כל דוח של המבקר יהפוך למעשה לחקירה הניתנת לשפיטה בבית המשפט האזרחי הנ"ל.
בית הדין האזרחי, ידון בכל בקשה להעמדה לדין של המבקר מבלי להיזקק למערכת השיפוטית הקיימת. המערכת הקיימת עמוסה ועסוקה בעניינים אחרים שלא מעניינה כמו אי ניהול תקין של מערכת ממשלתית (שאין לה השלכות פליליות כמו מעילה או גניבה ישירה) המערכת השיפוטית הקיימת מחפשת את מה שקבעו לה לחפש.
כך נכון להיום אין כל חוק כנגד ניהול כושל ו/או אי התנהלות יעילה של מערכת ארגונית. לפיכך, אין המערכת המשפטית יכולה להתמודד עם תוצאות הביקורת של מבקר המדינה. הקמת של טריבונל כזה, ייתן בראש וראשונה שיניים למבקר המדינה שלא יצטרך להמתין לאחר החקירה שערך ופרסם בדוח להמתין לממצא פלילי כדי לתקן את הליקויים שמצא. בנוסף, טריבונל כזה, יהיה רשאי להעמיד לדין כל מנהל שנמצא פועל בליקוי בהתאם להמלצות מבקר המדינה. כך, כוח ההרתעה של מבקר המדינה יגדל, דבר שייתן לנו לאזרחים אפשרות של הגנה טובה יותר כנגד עריצות הממשלה ושל הקבלנים המנהלים בשמה את המדינה. יתרה מזה, אותו בית דין אזרחי, יהיה רשאי לדון בכל אותם תלונות של אזרחים אשר מגיעים כיום למבקר המדינה שידו קצרה למטפל בהם משום שאין למשרה זו שיניים לאכיפה ולשינוי מצב קיים.
את בית הדין האזרחי ינהלו שופטי ישראל החל משופט מחוזי ומעלה, שיצאו לגמלאות. זאת בהתאם להתפלגותם הטריטוריאלית. למשל, שופט מחוזי שפעל באזור נצרת, ינהל את הטריבונל של אזור נצרת. אתר העבודה שלהם יהיה מחולק לשני מקומות עיקריים. משרדי מסקר המדינה האזוריים ישמשו כמקום לביצוע עבודת הניירת והמכינה ואילו באולמות בית המשפט המקומי, יתנהלו הדיונים. זאת בהתאם לתיאום שיקויים בין המערכות. השופטים אלו יכולים לערוך ביניהם תורנות בהתאם למשתנים שונים (זמינות, בריאות וכו'). כל אזרח יהיה רשאי לתבוע בבית הדין האזרחי הזה כל ארגון. ובלבד שהתלונה נבדקה ע"י מבקר המדינה ונמצאה ראויה לדיון משפטי בהתאם לכללי העבודה התקינים.
סדר הדין (הגשת כתב אישום, זימונים, טיעונים, כתב הגנה, הוכחות, פסק דין, גזר דין, ערעור) יהיה בהתאם לסדר הדין הקיים במערכת המשפטית. זה יסייע הן לשופט הבקי בסדר הדין הנוכחי והן לעורך הדין שמייצג את הנאשמים וכך, לא יצטרכו ללמוד סדרי דין חדשים. כמו כן, רשאי מבקר המדינה, שהוא מנהל את מערכת הדיונית הזו, לקבוע כי במשפט מסוים, ינוהל על ידי 13 מושבעים שצריכים לתת את דעתם ה"ציבורית" על מהלך מסוים. על המושבעים לקבוע האם נעשה במהלך ביצוע ו/או עבירה עוול לציבור או לא. במידה והמושבעים יקבעו שנעשה עוול השופט שינהל את הדיון יוכל לפסוק את העונש.
בית הדין האזרחי יכול לתת עונשים מכל סוג שהוא במיוחד עונשים כספיים, קנסות והחזר כספים שנלקחו. בית המשפט רשאי לפסוק ימי מאסר במקום קנס כספי אך לא יהיה רשאי לפסוק מאסר.
יש לציין כי בסמכות בית הדין האזרחי לפתוח כל הסכם וכל חוזה שהמדינה ו/או אחד ממוסדותיה המבוקרים עשה, גם אם חלפו יותר מעשור שנים ולקבוע כי חוזה כזה נעשה שלא לטובת הציבור. כתוצאה מכך יש בסמכות בית הדין האזרחי לבטל כל חוזה שלא נעשה לטבת הציבור. הצדדים השותפים בחוזה כזה, לא יהיו רשאים לדרוש שום פיצוי. זה מהטעם שלא מגיע לאדם טובת הנאה מדבר עבירה. כך, בית הדין רשאי כאמור לבדוק את כל הדוחות הקודמים של מבקר המדינה ולאתר עולות שלא נעשו בתום לב וגרמו נזק (שנתגלה בטווח הארוך יותר). .
תהליך העבודה של בית הדין יהיה מקביל לפעילותו של משרד מבקר המדינה. והוא יהי כאמור כפוף למשרד מבקר המדינה.
התפוקות של טריבונל אזרחי כזה הם רבות. ראשית, יהיה לאזרח כתובת קבועה לכל בעיה של התנהלות מול מוסדות. הרכוש של האזרח המנוהל על ידי המדינה לא יהיה יותר הפקר. שכל פוליטיקאי יכול לעשות עליו "קופה". פוליטיקאים ומנהלים יתנו את הדין על מעשיהם ויהיו לכן הרבה יותר אחראים ורגישים לפעילותם. וכמובן, נוכל להילחם בתופעת השחיתות, ובתופעות האחרות ההופכות את חיי האזרחים ללא צורך קשים.
כמובן נותרה הבעיה של חוקיות בית הדין. רק הכנסת יכולה להעניק את הסמכות לבית דין כזה. במידה והכנסת לא תעניק לו סמכות. הינו, לא תצביע על חוק הקמתו והפעלתו של טריבונל כזה, זה יוכיח מעל ספק סביר מי הם חברי הכנסת שלנו. אין כל סיבה לאדם ישר ונקי כפיים לפחד מטריבונל כזה. זהו לא טריבונל המהפכני של רוברספייר ודנטון. זהו בית דין שבה לתת סעד חשוב לציבור שהיו רובו אם לא כולו מופקר לנפשו וחסדיהם של ...