לפני שנתחיל בהסבר על מתן גט, חשוב לומר שאפשר שיש גט על תנאי, גט שהופך לתקף רק אם יתקיים תנאי מסוים (בדרך כלל, גט על תנאי מופק כשאדם יוצא למקום ממנו ספק אם ישוב, כמו מלחמה). על מנת שהגט יהיה כשר מתן הגט חייב להיעשות מתוך רצון חופשי של שני בני הזוג. אי אפשר בשום אופן לגרש אישה בעל כורחה. אישה שבעלה מסרב לתת לה גט נחשבת עגונה או מסורבת גט ואינה יכולה להינשא בשנית או ללדת ילדים עם גבר אחר.
כאשר בני זוג מעוניינים בפירוק השותפות, הם יכולים לעשות זאת בהסכם גירושין אשר בעקבותיו ינתן גט. במקרה והם אינם מסכימים על דרך פירוק השותפות, עליהם לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. שני בתי הדין מוסמכים לדון בתביעות גירושים, ולרוב, בית הדין בו הוגשה התביעה הוא שימשיך בכך. כיוון ונהוג להניח כי בית הדין הרבני נוטה לטובת הגבר, בעוד בית הדין לענייני משפחה נוטה לטובת האישה, גם אם אין הדבר נכון לגמרי, נדרש בג"ץ לשאלת מרוץ הסמכויות. שאלת מרוץ הסמכויות פירושה מהי הערכאה הקובעת והיכן תתקבל ההחלטה, במקרה בו כל אחד מבני הזוג פתח בהליכי גירושין בערכאה שונה. בג"ץ החליט כי כעיקרון בית הדין אשר החל לדון בתביעה וקבע כי בסמכותו לעסוק בתביעה זו, ימשיך ויכריע בתביעה. זאת אלא אם כן החליטה הערכאה השניה כי עקב טעמים מיוחדים היא מוסמכת לדון בה גם כן. טעמים מיוחדים אלו הם חשש למחטף סמכויות כתוצאה מאי החלטה של הערכאה הראשונה בדבר סמכותה להכריע בתיק או פגם חמור אחר היורד לשורש הסמכות. מובן כי הסכם טרום נישואים עשוי לחסוך חלק נכבד מבעיות אלו ולכן הוא מומלץ ביותר, למרות אי הנעימות הכרוכה ביצירת הסכם כזה לפני תהליך נישואים.
מתן הגט עצמו הוא הליך טקסי, בו מוסר הגבר לאישה את שטר הגט והאישה לוקחת אותו בידה הפתוחה, בנוכחות עדים. שטר הגט חייב לשאת את שמות בני הזוג ולהיכתב עבורם ספציפית. המשמעות של מתן גט הינה רבה, ומעבר לאקט הרשמי היא מהווה בסיס לכמה נקודות חשובות נוספות:
כיוון וביגמיה (נישואים ליותר מבן זוג אחד) היא עבירה על פי חוקי מדינת ישראל, צריך גט על מנת להינשא בשנית.
גט נחוץ לצורך קביעה ואישור של הסכם הגירושים.
אישה שהרתה מגבר אחר טרם מתן גט ואישור הסכם הגירושין, מסתכנת בכך שצאצאה יהיה ממזר ולכן יסבול מבעיות הלכתיות רבות ויהיה לו קשה להתחתן בעתיד.