תקנת התעבורה 318 מתייחסת לבדיקת גזי פליטה ממנועי בנזין בכלי רכב ששנת יצורו 1995 ומעלה ובכל נפח מנוע.
גזי הפליטה ממנועים יבדקו בעזרת מכשיר המסוגל לבדוק את סיבובי המנוע, חום המנוע וחיישן החמצן (למבדה) , בדיקת זיהום האוויר במנועים, תעשה רק לאחר בדיקה חזותית של מכללי הפליטה, בדיקת תקינותו של הממיר הקטליטי, במידה וימצא שמערכת הפליטה אינה תקינה יפסל הרכב ולא תתבצע בדיקת זיהום אויר עד לתיקונה.
גזי הפליטה יבדקו תחילה בסיבובים גבוהים, הנעים בין 2000-2800 סיבובים לדקה במשך 30 שניות. בתנאי שטמפרטורת המנוע תהיה מעל 80 מעלות צלזיוס. תכולת חד תחמוצת הפחמן CO תהיה בעת בדיקה עד 0.3% וערך הלמבדה יהיה בין 0.97 ל 1.03 .
לאחר הבדיקה בסיבובים גבוהים ייבדק המנוע בסיבובי סרק ותכולת חד תחמוצת הפחמן CO לא תעלה על 0.5%.
הממיר הקטליטי
הממיר קטליטי הוא חלק צינורי הדומה למשתיק המותקן במערכת הפליטה של כלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית, הממיר בנוי ממעטפת פח חיצונית שבתוכה נמצא גוף פעיל הבנוי מחומר קראמי, המצופה בתרכובת של מגנזיום- אלומיניום העמידה בטמפרטורות גבוהות מאוד. הממיר התלת דרכי הוא הנמצא היום בשימוש בכלי רכב בעלי מנוע בעירה פנימית. כלי רכב ללא ממיר קטליטי מזהמים עד פי 10 מאשר רכבים עם ממיר. הממיר מבצע המרה כימית של גזי הפליטה הרעילים, פעולה כימית זו מכלה את שאריות הפחמימניות עד תום. חמצון של פחמן חד חמצני לפחמן דו חמצני, פירוק תחמוצות חנקן לחנקן וחמצן, חמצון פחמימנים (דלק בלתי שרוף) לפחמן דו- חמצני ומים.
חיישן החמצן
חיישן החמצן פועל כמדיד יחס החמצן בתערובת המוזנת למנוע, החיישן מותקן על צינור הפליטה קרוב למנוע וזרימת הגזים השרופים עוברת דרכו וכמות שלא נשרף בבעירה גורמים לחיישן להגיב בצורה חשמלית.
למבדא
המושג למבדא מתאר את היחס שבין כמות החמצן המעשית לבין כמות החמצן התיאורטית. כמות החמצן התיאורטית היא תמיד קבועה: 14.7 וכמות החמצן המעשית משתנה בהתאם למצב המכאני של מנוע, לחיישנים, לעומס, למהירות ולטמפרטורה.