בכל שנה נזעקת מערכת החינוך נוכח הירידה בשיעור הזכאים לבגרות. השיעורהארצי עומד כרגע על גבול ה-50% (מלמטה), וזאת למרות כל ה"תרגילים"היצירתיים שהמערכת ממציאה כל פעם. מה היו ה"תרגילים" שנוסו עד היום? שיטתההגרלות של אמנון רובינשטיין, שיטת המיקוד של יוסי שריד, מועדי קיץבמתמטיקה ואנגלית והמחצית השלישית.
השיטות השונות שנוסו עד כה
שיטת ההגרלות: בכל שנה נערכה הגרלה, מתוך מקצועות החובה.המקצועות שיצאו בהגרלה, לא התקיימו בהם בחינות בגרות וציון התלמיד נקבע לפיהציון השנתי שלו (ציון המגן).
שיטת המיקוד, הנהוגה עד שנה זו: מבוססת על כך שבבחינות הבגרות(בכל המקצועות) לא נכללים כל הנושאים שנמצאים בתוכנית הלימודים, והפירוט עלכך מתפרסם זמן קצר לפני חופשת הפסח.
מועדי קיץ במתמטיקה ואנגלית, הנהוגים כיום, באים לתת לתלמידים הזדמנותנוספת לתקן את הישגיהם הסופיים בתיכון בשני המקצועות הללו, המהווים"טראומה" לאומית ושמספר התלמידים הנכשלים בהם הוא הגבוה ביותר.
המחצית השלישית, הנהוגה כיום: קורס קיץ מרוכז, באורך חמישהשבועות, בהם תלמידים שנכשלו בבחינת בגרות במקצוע חובה כלשהו, יכולים להשתתףולהיבחן שוב עם סיום הקורס בבחינת בגרות שמשרד החינוך מחבר במיוחד.
חינוך, בחינות בגרות, שיפור מערכת החינוך ברמת-גן, ישראל זינגר
ריבוי הבחינות – מדוע אין הוא יעיל?
נזכיר כאן, כי קיימות בחינות בגרות בעשרות רבות של מקצועות שונים(ומשונים), וכך עובר התלמיד הממוצע את שנות התיכון-על כל בעיות גילההתבגרות, בשינון רב של עשרות נושאים, בלימוד פסיבי בדרך-כלל, בדיכוי כליצירתיות ומקוריות – בקיצור, בלי הכנה מספקת, הן ללימודים האקדמיים והןלחיים האמיתיים בכלל. ואז, כשאותו תלמיד ממוצע רוצה להמשיך ללמוד במוסדלהשכלה גבוהה, עליו לעבור גם בחינה פסיכומטרית (מרבית התלמידים עוברים קורסהכנה לבחינה זו, שעלותו יקרה ביותר). הממוצע של ציוני הבגרות וציון הבחינההפסיכומטרית הוא הציון המשוקלל, שבו מתחשבים בעת קבלת התלמיד ללימודיםאקדמיים. האם זה צודק? האם אלו הנתונים שמנבאים בצורה הטובה ביותר הצלחתושל תלמיד בלימודיו האקדמיים? לפי מחקרים שנערכו, המנבא הטוב ביותר הוא ציוןבית-הספר!
אם כך, מדוע לא יוותרו על מכלול עשרות בחינות הבגרות ועל הבחינההפסיכומטרית? הרי נאמר כבר, כי בחינת הבגרות היא בחינה לא רלוונטית על חומררלוונטי, ואילו הבחינה הפסיכומטרית היא בחינה רלוונטית על חומר לארלוונטי.
הפתרון האופטימלי והצעה ליישומו ברמת-גן כעיר פיילוט
אם כך, מהו הפתרון האופטימלי? לדעתי, יש להשאיר רק 4 בחינות בגרות כלליות:עברית (לשון, הבעה בכתב ובעל-פה, ספרות), מתמטיקה, אנגלית – אלו "שלושהשפות", כפי שקרא להם פרופ' הררי. כמוכן, גם היסטוריה יהודית (כולל תנך),ולמגזר הערבי- ערבית ותולדות האיסלאם. בנוסף, יהיה מקצוע תיאורטיומעשי-אזרחות פעילה, במסגרתו יחוייב כל תלמיד לבצע מטלה אזרחית לטובתהקהילה (יורכב סל של מטלות).
לגבי שאר המקצועות: הם יישארו כבחינות פנימיות, שערכן בתעודת הבגרותיהיה שווה ל-4 המקצועות הנ"ל. וכך יהיה בית-הספר, המוסד שמכיר בצורה הטובהביותר את התלמיד, בעל המשקל המירבי בהערכת יכולתו של התלמיד. רק אז יחזורבית-הספר להיות משמעותי יותר עבור התלמיד והוריו, ומערכת החינוך כולהתרוויח כתוצאה מכך.
האם יש סיכוי מעשי שמשרד החינוך ינקוט בצעד מהפכני כזה? לצערי, אני מאדסקפטי. דרוש כאן אומץ רב, "ביצים גדולות" ומנהיגות חינוכית אמיתית. הרבהגופים חזקים ובעלי עניין יתנגדו: המנגנון העצום והיקר שמטפל בנושא בחינותהבגרות, ועדות המקצוע השונות, המכונים הפרטיים להכנה לבגרות ולמבחןהפסיכומטרי, הוצאות הספרים, ועוד.
במקרה זה קיימת "תרופת הפלא" של מערכת החינוך – פיילוט: ניתן לקחת עירגדולה ומגוונת מבחינת בתי-הספר שלה, להחיל עליה ניסוי מבוקר למשך מספר שניםובסיום התהליך להסיק מסקנות ולקבל החלטות.
רמת-גן מתאימה להחיל בה פיילוט כזה, דבר שמשתלב היטב בהצעה שהצגתי בפנימועצת העיר: לרכז משאבים על מנת לחזק את מערכת החינוך, להעביר רפורמותבחינוך ברמת העיר ולהפוך את רמת-גן למובילה בחינוך בישראל.