אחד הנושאים המרכזיים באימון הוא נושא הפרדיגמה, זיהוי והכרת הפרדיגמה הינם גורם מרכזי בהבנה ובהתנהלות שלנו בנתיב החיים . יש המגדירים אותה כתפיסה,כמשקפיים דרכם אני רואה את העולם. סטיבן קובי מגדיר את הפרדיגמה כמפה שבעזרתה אנו מנווטים את דרכנו בעולם . שימוש במפה שאינה מתאימה או נכונה מונע מאתנו להגיע למחוז חפצנו, רבים מאתנו אינם מודעים לפרדיגמות הנטועות בנו ומנהלות אותנו . מאחר והפרדיגמה קובעת את הגבולות ותוחמת אותם, היא מסייעת לנו לראות דברים בגבולותיה אך אינה מאפשרת לראות מעבר לה, וחוסמת את שדה הראייה.עצם שינוי פרדיגמה עשוי לפתוח אפשרויות רבות וחדשות, לראייה אחרת של המציאות ולפריצת דרך בתחומי חיים שונים .
כמאמנת נחשפתי למספר פרדיגמות בחיי מתאמני. אתייחס לשתי פרדיגמות שהיו בולטות במיוחד, ואפיינו לא מעט לקוחות, האחת "אני לא טוב/ה מספיק " השנייה " אני לא יודע/ת מספיק" . אדם שהפרדיגמה שלו הנה "אני לא טוב מספיק" לא יהיה מרוצה מעצמו כאיש מקצוע , ביקורתי ביותר לכל מה שנראה בעיניו חוסר הצלחה או כישלון , יחשוש לגשת לתפקידים בכירים יותר,יהיה שיפוטי כלפי אחרים,תהיה לו נטייה לראות את הלוקה והחסר כמעט בכל דבר , בחיים האישיים, כבן זוג , הורה וכבן/בת ובעקבות זאת לנסות כל הזמן לרצות אחרים ולגרום להם להרגיש טוב ,לא אחת על חשבון עצמו, צרכיו ורצונותיו.
זיהוי הפרדיגמה באימון ושאלות אימוניות מאתגרות יכולות להזיז את המתאמן ממקומו.וליצור פרדיגמה חדשה מקדמת ומעצימה. לדוגמה: שאלה כמו מה צריך לקרות כדי שתרגיש שאתה טוב מספיק ? .הינה שאלה מאתגרת ומעוררת חשיבה האומרת בוא חשוב מהו הדבר שיכול למלא את התחושה של ה"אין" ולגרום לך לראות ולהרגיש את ה"יש".
הפרדיגמה השנייה שפגשתי כמאמנת ליזמיות מתחילות היא "אני לא יודע/ת מספיק".פרדיגמה זו אינה מאפיינת רק יזמים, היא יכולה להיות תפיסה של כל אחד ,להשפיע על החלטות הקשורות בשינויים בקריירה והחלטות אחרות בחיים. ליזמים היא תגרום להשתהות בפתיחת עסק ובקפיצה למים מאחר ואינם יודעים מספיק ,עד שידעו מספיק . הם אינם רואים את מה שיש ,את מה שהם יודעים,איך ניתן לנצל ולהשתמש בידע שכבר מצוי בידם, אלא עסוקים במה שחסר,במה שאין , ברכישת ידע מקצועי, ככל שהם לומדים יותר הם מבינים כמה אינם יודעים וכמה ידע עליהם עוד לרכוש כך שעצם הלמידה אינה מקדמת אותם אלא עוצרת אותם. זיהוי הפרדיגמה ולאחריה ראיית ה"יש" – כלומר לראות לזהות את הידע הקיים ומה ואיך אפשר להפוך אותו לידע ייחודי שלהם,המבוסס על מי שהם על חזונם ערכיהם, שילוב הידע הפנימי, ההתנסות הייחודית שלהם עם הידע מבחוץ -היא זאת שתניע ותצעיד אותם קדימה.
בספרות המקצועית העוסקת בלמידת מבוגרים ישנה התייחסות לסגנונות למידה : למידה אינטלקטואלית , למידה רגשית, ולמידה התנסותית. לכל אחד מאתנו סגנון למידה שונה ,לא כולם לומדים דרך הראש , כך שקורסים ולימודים אינם הדרך היחידה ללמידה שתביא תוצאות, רבים לומדים דרך הידיים תוך כדי התנסות ועשייה .לרובנו סגנון דומיננטי המשולב בסגנונות האחרים. האימון מקדם עשייה. אלה שהפרדיגמה של אלה שאינם יודעים מספיק מעכבת את ההתנסות שלהם ,מונעת מהם את הלמידה ההתנסותית, שהיא הלמידה המשמעותית ביותר.כשם ששחייה לא לומדים בהתכתבות גם למידה מעמיקה נעשית בהתנסות מעשית .
שילוב של שתי הפרדיגמות ניתן לראות במקרה של נילי יועצת במקצועה,עם ניסיון רב שנים. במשך שנות עבודתה, העשירה את עצמה בהשתלמויות רבות בתחומים מקצועיים שונים,לאחר שהחליטה שהיא רוצה לבדוק את האפשרות להיות עצמאית הגיעה אלי לאימון דרך מט"י- מרכז לטיפוח יזמות עסקית. היא לא ראתה במקום העבודה מקום בו תוכל לבטא את עצמה,להגשים את עצמה .לאחר מספר פגישות אמרה לי שלו הייתה רואה במקום עבודתה את האפשרויות הגלומות בו, כפי שהיא רואה כיום, הייתה מגיעה להישגים,עניין וביטוי עצמי.
היא ראתה במקום עבודתה מקום פרנסה,שצריך רק למלא שעות,לא יותר. היא אהבה את עבודתה,אך הראיה של ה"אין" לא אפשרה לה להיות במיטבה והביאה אותה להחלטה לפרוש. עתה, בתחילת דרכה כעצמאית ראיית ה"יש" היא קריטית בבניית זהותה המקצועית החדשה.הפרדיגמה של "אני לא יודעת מספיק" שניהלה אותה כל חייה והפכה אותה לאספנית של תעודות עם גמולי השתלמות.במהלך האימון התחילה לזהות את ערכיה ,חזונה, כישוריה,הדברים המלהיבים והמאתגרים אותה כלומר- לראות את ה"יש" ולהפסיק לאסוף תעודות. רק לאחר ראיית ובחינת מה ש"יש" ובחינתו תוכל לבחון מה חסר ומה צריך להשלים, כי ההשלמה והבנייה צומחות מן הקיים- מן ה"יש" ולא מן ה"אין".
"אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות."
רבי נחמן מברסלב