רעידת האדמה היא אחד הביטויים המרשימים ביותר על פני כדור הארץ, בתנ"ך מופיעים רמזים ונבואות על רעש אדמה שמתרחש בפשטות מעשי ה' "המביט לארץ ותרעד" ( תהילים קד לב ) ונקשרת לחטא מוסרי של בני האדם, בספר ישעיהו מתוארת רעידת אדמה צפויה "רעה התרועעה הארץ, פור התפוררה הארץ,מוט התמוטטה ארץ, נוע תנוע כשיכור, והתנודדה כמלונה, וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תוסיף קום ".
בשנת 1999 לאחר אסון גדול שפקד את תורכיה ובעקבות תחזיות מחקר של גופים גדולים שר השיכון ממנה וועדת היגוי שמטרתה לבחון את התוצאות האפשריות העלולות להתרחש בקרות רעש האדמה וליזום חקיקה בנושאים הנדרשים, וועדת ההיגוי הגישה דו"ח חמור לשר השיכוןהחושף את מצב המבנים ואי עמידותם בפני האנרגיה האדירה המשתחררת בעת רעידת אדמה, הדו"ח מצביע על שורה ארוכה של סכנות שאורבות לדיירים המתגוררים בבניינים שנבנו לפני שנת, 1980 בניינים שנבנו ע"פ תקן הבניה הישן.
שנת 2005, בהחלטת ממשלה מספר 3357 מאושרת בכנסת תוכנית כלל ארצית לחיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה שתקרא תמ"א 38, הוראות התוכנית ברורות, מטרתה העיקרית היא לחזק בניינים ישנים שנבנו ע"פ תקן ישן שהתעלם כמעט לחלוטין מסכנת רעש אדמה ויצר סטנדרט בנייה מסוכן שעלול לגבות מחיר של עשרות אלפי קורבנות ונזקים מוערכים של מיליארדי שקלים.
התוכנית מעניקה זכויות בניה נוספות כפיצוי על מימון חיזוק המבנה אך לימים הסתבר שיישומה יוצר שורה ארוכה של קשיים תכנוניים, מימוניים, הנדסיים, משפטיים ולוגיסטיים ומותנה בקהל דיירים אסרטיבי ופעיל וביזם מנוסה ובעל יכולת פיננסית וצוות יועצים ועובדים מגובש ומקצועי.
לא בכדי כיום, לאחר חמש שנים מיום יצירת התוכנית קיימים מספר פרויקטים בודדים שהסתיימו בהצלחה.
לא פעם יזמים מנוסים בעלי יכולת פיננסית וניסיון בחרושלא ליישם את הפרויקט מחוסר היתכנות כלכלית, התיקון לחוק שנעשה בפברואר 2008 הגדיל את זכויות הבנייה על מנת ליצור קטליזאטור נוסף ליישומה של התוכנית.
ביצוע הפרויקט נע על פני חמישה צירים מרכזיים:
החלק ההנדסי הכולל בדיקת הל הרס למבנים, אבחון נזקים נסתרים, אבחון סיבולת המבנה לעומסים דינמיים, אבחון סיסימיית של המבנה, רמת הסיבולת של השלד והביסוס, הכנת גיליון של חישובים סטטיים ודינמיים ,תוכנית מגרש ועוד.
החלק האנושי –יישומה של התוכנית מותנה בראש ובראשונה בהסכמת דיירים לביצוע התוכנית, בטיפול פרטני ובהתאמת יישום הפרויקט למבנה הקיים תוך התחשבות מקסימאלית ופגיעה מינימאלית ברווחתם של הדיירים.