חסכון משקי בית של מדינה בעולם המערבי הוא אחד ממשתני המפתח להסדרת הצמיחה הכלכלית שלה לאורך זמן, ולכן יש חשיבות רבה לסקור באופן תמציתי את הגורמים המשפיעים עליו עוד בטרם מסבירים את השפעת מיסוי התשואה לחסכון על שיעורו. ניתן להצביע על מספר מניעים לחסכון משקי הבית – העמדת אמצעי קיום לעת פנסיה, הורשה (בגלל תוחלת חיים לא ודאית, אלטרואיזם, או קבלת תמורה מהמוטבים), החלקת תצרוכת, מימון הוצאות חד-פעמיות במהלך החיים (רכישת דירה, השכלה גבוהה, הוצאות בריאות וכדומה), מימון הפסדי הכנסות בלתי צפויים כמו אבטלה (מניע הזהירות). במחקרים רבים נמצא שהגורם הדומיננטי ביותר הנו גורם האבטלה. חסכון ממשלה ופירמות חסכון ממשלתי מקזז את החסכון של משקי הבית (דון, 2008). הקיזוז עשוי להיות מלא, בהתאם לשקילות ריקארדו, (Preston, 2000). במחקרים רבים נמצא ששיעור התחלופה ביניהם הוא בסדר גודל של חצי. משקי הבית לוקחים לעיתים בחשבון את חסכון הפירמות שבבעלותם (רווחים לא מחולקים) בעת ההחלטה על החיסכון שלהם, כלומר לא קיימת הפרדה מלאה בין שתי הישויות) וישנו קיזוז חלקי בין שני סוגי החיסכון הנ"ל.
משקי הבית היפנים מחזיקים נכון לשנת 2009 ב- 14 טריליון דולר, שהנם חיסכון פרטי הגבוה משיעורי החיסכון הפרטי של גרמניה, צרפת ובריטניה יחד. בשנה, התוצר היפני הוא כ 10% מהתוצר העולמי . לצורך המחשה : התוצר היפני שקול לתוצר המאוחד של גרמניה בריטניה וצרפת , זאת על אף העובדה שיפן נתונה בהאטה כלכלית הנמשכת משנות התשעים . על פי תחזית ה-EIU יגדל התוצר היפני בשנת 2010 בשיעור של 2.3% לאחר שבשנת 2009 רשמה הכלכלה היפנים שיעור צמיחה זהה. התוצר לנפש ביפן הוא כ- 36 אלף דולר נתון המציב אותה במקום השני אחרי ארה"ב.
בשנים האחרונות, בשל ההיעדרויות הארוכות של הבעלים מבתיהם, הבילויים הארוכים שלהם בחברת הקולגות שלהם במועדוני הלילה המפוארים של רובע גינזה היוקרתי של טוקיו, ונסיעותיהם התכופות לחו"ל, החלו הנשים היפניות לצרוך יותר מוצרי מותרות, בגדים יקרים, ונסיעות בזבזניות לבירות האופנה העולמיות. דברים שלעולם לא נחוו על ידי הנשים היפניות המסורתיות לא בעשרים השנים הראשונות שלאחר המלחמה. כתוצאה מכך, ירד שיעור החיסכון הפרטי של משקי הבית בתוך עשרים שנים (מסוף שנות השמונים ועד היום) בכמחצית. כיום, (עם סיום הרבעון השלישי של 2010) עומדת האבטלה ביפן על שיא של כל הזמנים מסוף מלחמת העולם השנייה בשיעור של 5.2% ועדיין עומדת יפן עם סיום העשור הראשון של שנות ה-2000 במקום הראשון בשיעורי החיסכון הגבוהים ביחס לעולם המערבי שבו הצריכה הפרטית עומדת כיום במקום גבוה בסולם העדיפויות של העובד, ועומד על כ-15% (Preston, 2000;Drysdale, 2000).