בסרט מטריקס ישנו משפט שמגדיר יפה מאד את הגלולה הכחולה על כל השלכותיה. אנחנו מתכוונים אומנם למשהו אחד אבל מורפיוס אומר לניאו בסרט אם תיקח את הגלולה הכחולה הסיפור ייגמר כאן ותאמין במה שאתה רוצה, אם תיקח את הגלולה האדומה תישאר בארץ הפלאות ועוד. מאחר ונושא הגלולה הכחולה בסרט לא היה קשור לאותה הגלולה הכחולה שאנו דנים בה, לכן קל לנו לפתח את הנושא בצורה חופשית. בעוד שבסרט מטריקס הגלולה הכחולה מהווה סוף וסיום להרפתקה שרק החלה ולא הושלמה, הרי אנו עוסקים לא בסרט אלא במציאות שבה הגלולה הכחולה מהווה את ציר החיים של נוטליה, ואף אחד מהם אינו מוכן לוותר על המשך המסע המופלא בחברת הגלולה הכחולה. מסע שהחל בייסורים רבים במשך תקופה ארוכה לעתים שנים רבות עם תסכול רב וחוסר אונים מאובדן השליטה על יכולת תפקוד בשטח המיני.
יקום אותו גבר שירצה לקטוע את המסע המופלא בעקבות הגלולה הכחולה. מאז בריאת האדם התמודדה האנושות, כנראה, עם מחלת אין אונות שלא נמצא לה מזור. ועתה כאשר הגלולה הכחולה פתרה את הבעיה וריפאה את המחלה לא יתכן שיש מישהו שיסכים לעצור את החגיגה ולקחת את הגלולה הכחולה ולשכוח מכל מה שהיה כמו שאומר מורפיוס לניאו בסרט מטריקס. המקרה שלנו הוא הפוך. הגלולה הכחולה משמשת כקטליזאטור להנאה ושמירתה בזיכרון של הפרט או הקולקטיב, לעומת הסרט שמציע את הגלולה הכחולה כחלק מזיכרון עמום של מה שהיה, אנו רוצים לזכור את הפעילות של הגלולה הכחולה כפעילות מהנה ומתמשכת לאורך זמן. זאת, אף על פי שידוע לנו שאם אנו רוצים שהכל יתקיים לאורך זמן, עלינו לבלוע את הגלולה הכחולה מידי פעם בכל פעם מספר דקות לפני הפעילות הגופנית בין הסדינים.
כבר מוכח וידוע לכל שיש אמנם מספר גלולות בצבעים שונים ובמחירים שונים שעושים את אותו הדבר ומשפיעים על אותו איבר. אבל ברור גם לכולם שרק הגלולה הכחולה המקורית היא זו שמביאה לאושר העילאי שגוף האדם זקוק לו מידי פעם. טוב לזכור נשכחות ואם הגלולה הכחולה יכולה להועיל ולהזכיר נשכחות אז למה לא ליטול אותה? ברור שכדאי.