לפני כ 3 שבועות ביהמ"ש העליון דחה את עתירת המשרד שלנו, למניעת הסגרה של שבעת הנאשמים במה שמוכר כ"פרשת העוקץ הניגרי". ישר לאחר היוודע ההחלטה,מסרתי לכלי התקשורת ש"כולי תקווה שבית המשפט ייעתר לבקשתנו כדי למנועהסגרה. כי אם במקרה כזה מסגירים - באיזה מקרה לא מסגירים?"
בימים אילו, יחד עם משרדו של עו"ד אביגדור פלדמן , הוגשה על ידינו בקשה לדיון חזור בדבר נושא בקשת הסגרה של שבעת הנאשמים. הנימוקים למניעת הסגרה הם רבים ובראשם עומד חוק יסודכבוד האדם וחירותו. חשוב לחזור ולהגיש כי מדובר במקרה ייחודי בתחום דיני הסגרה,בו הנפגעים הם אומנם אזרחים מחוץ לארץ, אולם הפשע עצמו הוא פשע שהתבצעבתחומי מדינת ישראל והחקירה התבצעה ברובה על ידה של משטרת ישראל.
טענתנוהייתה שקביעתו של ביהמ"ש הנכבד קובעת הלכה חדשה,כזו אשר מייתרת את בחינתבקשת ההסגרה על ידי ביהמ"ש המחוזי בבקשות נוספות שתובאנה לפתחו בעתיד.
לפי ההחלטה , עולה כי כל מקרה בעל זיקה לחו"ל - חלה עליו ההסגרה
במקריםשונים חל חוק ההסגרה. הימלטות מן הדין הינו המקרה הקלאסי , כשאדם בורחלמדינה זרה בכדי שלא יוכל לתת את הדין על מעשיו. במרבית מקרים אילו, יוסגרהמבוקש למדינה המבקשת והרציונל ברור הוא, אך לא כך המקרה בענייננו. במקרהדנן המבוקשים הם אזרחים ישראלים שביצעו את העבירות המיוחסות להם מתוך מדינתישראל, על אדמתה, פגעו בסדרי דינה והפרו את המנהל והסדר התקין בשטחה.
החלטתביהמ"ש הנכבד לא משאירה מקום לשיקול דעת עצמאי של המשפט הישראלי, שכן עלפיה, מעתה ואילך כל מקרה בעל זיקה כלשהי ולו הקטנה ביותר למדינה איתה ישלישראל הסכם הסגרה, "ייפול" תחת כנפי חוק ההסגרה.
באם יעמוד פסקהדין לכנו, מכאן שלא יוותרו מקרים בהם אזרחים ישראלים שמפרים את חוקיה שלמדינת ישראל וגם של מדינה אחרת, יישפטו בתחומי המדינה.
מסמך הבקשה לדיון חוזר
במסמךהבקשה לדיון חוזר שהוגש על ידינו מוצגות חלק מטענות אילו וכן גלגוליוהרבים של חוק ההסגרה, שחוקק לראשונה ב- 1954. בנוסף מובאות 4 סוגיותמרכזיות, שעל פיהן אנו דורשים מבית המשפט לבדוק שוב את החלטתו בענייןההסגרה:
* מירב הזיקות/מרכז הכובד
* הרחבת עקרון הסיכון כפול
* בחינה חוקתית של הסגרה- פסקת ההגבלה
* האיזון הנורמטיבי
לסיכום:
ניתןלראות במעשים המיוחסים למבקשים גם פגיעה בסדר הציבורי האמריקאי אולם ניתןאף לומר שההסדר הציבורי של מדינת ישראל נפגע לא פחות, שכן, כל התכנון,ההערכות וההוצאה לפועל של המעשים המיוחסים למבקשים (על פי חומר הראיות)נעשה בישראל על ידי הנאשמים, שהם אזרחי המדינה.
הסגרת המבקשים בהקשר זה לארצות הברית, מהווה התנערות מוחלטת מסמכות השיפוט הישראלית וכניעה ללא תנאי לדרישה שרירותית של ארצות הברית.