כל מה שרציתם לדעת על פילוח שוק בשיווק

1) פילוח שוק היינו הפעולה הראשונה שהמשווק עושה בעת קביעת האסטרטגיה השיווקית. עבור מוסד להשכלה גבוה, פילוח שוק מאפשר למוסד להיות ממוקד בצרכנים הפוטנציאלים ובמאפיינים שלהם ובכך לייצר פעילות הרבה יותר רחבה ואפקטיבית.
הפילוח מאפשר למוסד להשכלה גבוה לזהות תתי שווקים בעלי מאפיינים משותפים, כך שיוכל לפתח תמהיל שיווקי מיוחד אשר עונה על צורכיהם של כל אחד מתתי השווקים.
מוסד להשכלה גבוה יזהה שטחי פעילות רצויים בתתי שווקים כגון, אוכלוסיות מבוגרות, אוכלוסיות רחוקות, אוכלוסיות דלות אמצעים, עולים חדשים, קבוצות בעלות יכולות למידה שונות וכו'. בסוף תהליך הפילוח, לפירמה תהיה תמונה ברורה על אופן חלוקת השוק לקבוצות ועל אופיים של הפרטים בכל קבוצה, כל זאת על מנת שתוכל להתאים את שירותיה ולתת מענה לצרכים ולרצונות של כל קבוצה בצורה אופטימלית.
התועלות שעשויות לצמות למוסד להשכלה גבוה הנם:
הגדלת אחוז הנרשמים עקב זיהוי פלח מסוים ונתינת מענה לצרכים שלו כגון:
אכלוסיה רחוקה- הסעות ומעונות
אוכלוסיות דלות אמצעים- מלגות ואמצעי תשלום נוחים
עולים חדשים- עזרה בשפה, שיעורי עזר וספרים לעזרה
קבוצות בעלות יכולות למידה שונות- הקלה במבחנים, תוספת זמן, מלגות למצטיינים, שיעורי העשרה וכו'.
אוכלוסיות מבוגרות- מערכת שעות גמישה ולימודי ערב
בעזרת כל הדברים הנ"ל, המוסד להשכלה גבוה מגדיל את אחוז הנרשמים, בונה לעצמו שם ומפרסם את עצמו בקרב פלחי השוק השונים ומגדיל את הכנסותיו.
התמקדות בצורה יעילה בפלחים אלו נותנת יתרון יחסי לאותו מוסד להשכלה גבוה ופוטנציאל רווחי והתפתחותי.

2) הדרישות לפילוח יעיל הן:
פעולה ראשונה הנה בחירת משתנים לפילוח השוק. המשתנים הנמצאים בבסיס הפילוח הנם גיאוגרפים, דמוגרפיים, פסיכוגרפיים, התנהגותיים וסוג הלקוח, המאפשרים סיווג גס של הפילוח ואפיון מקרוב של השוק.
בסיס גיאוגרפי מתייחס למשתנים כמו גבולות מדיניים, אזורי סחר, אקלים ועוד.
בסיס דמוגרפי מתייחס למשתנים כמו גיל, מין, דת ועוד.
בסיס פסיכוגרפי מתייחס למשתנים כמו מעמד חברתי סגנון חיים, אישיות ועודץ
בסיס התנהגותי מתייחס למשתנים כמו הרגלי רכישה וצורת שימוש.
בסיס סוג לקוח מתייחס למשתנים כמו צרכני, תעשייתי, פרטי ועוד.
במוסד להשכלה גבוה, לדוגמא, בסיס הפילוח צריך להתחשב במשתנים כגון, מקום מגורים, גיל, הכנסה והתחשבות בתועלת שתינתן מכל פלח ופלח.
הפעולה השניה בפילוח שוק יעיל הנה יצירת פרופיל של כל פלח ויכולת המדידה של הפלחים, על ידי חלקות הפלחים לארבע מדדים:
מדיד- יכולת מדידה של הפלחים
נגיש- ניתן להגיע אליו ולשרת אותו
רווחי- מבחינה כלכלית. אם הפלח לא רווחי, לא שווה להגיע אליו
בר ביצוע- האם אפשר לבצע שיווק יעיל באותו פלח.
הפעולה השלישית בפילוח שוק יעיל היא בחירת אסטרטגיה לכיסוי שוק.
ישנן שלוש אפשרויות:
אחיד- כיסוי כל הפלחים בצורה זהה
מבודל- בניית אסטרטגיה שונה לכל פלח
מרוכז- פניה לחלק קטן מהפלחים או לפלח אחד והתמקצעות באותו פלח.
למוסד להשכלה גבוה, היינו מציעות לבחור בשיווק מבודל אשר יתאים לפלחים השונים ברמה גבוה, על מנת להגיע לשביעות רצון ומענה אופטימלי אצל שני הצדדים. החיסרון הוא רמת העלויות הגבוה שתידרש המוסד להשקיע.
דרישות אלו הופכות את הפילוח ליעיל, מכיוון שהן מבטיחות, לטווח ארוך, רווחיות לשני הצדדים ומענה הולם למטרותיהם.

3) פילוח על פי סגנון חיים הנו פילוח המורכב ממשתני אישיות, עמדות והתנהגויות. כאשר באים לפלח לפי סגנון חיים, המשווקים מתייחסים לצרות המחשב של הפרט ביחס לפעילויות שגרתיות, כגון, עבודה, שעות פנאי, בילויים וכו'. פילוח זה מעניק דיוקן המשייך את הפרט לקבוצה של אנשים בעלי אותו מכלול עמדות ודעות וכך אפשר לצפות כי הפרט יגיב בצורה דומה לגירויים שיווקים המופנים אליו.
המדדים המשמשים לפילוח מסוג זה הנם:
פעילויות- כיצד הפרט מנצל את זמנו
עניין- מה מעניין את הפרט
דעות- השקפת הפרט בנושאים שונים
הגורמים המשפיעים על הפרט הנם:
משפחה- הגורם הקרוב ביותר לפרט
קבוצת השתייכות- קבוצה אשר אליה משתייך הפרט פיזית וממנה מקבל נורמות של התנהגות חברתית
קבוצת התייחסות- קבוצה אליה שואף הפרט להשתייך ושואב ממנה התנהגויות
תרבות- המסגרת הרחבה ביותר אליה משתייך הפרט
תת תרבות- גורם צר יותר אך בעל השפעה גדולה.
ההבדלים בין פילוח פרטני על בסיס נתונים לבין פילוח על פי סגנון חיים הנם:
פילוח על פי סגנון חיים קשה יותר מפילוח פרטני ודורש מחקר מעמיק והבנה עמוקה באפיון של התנהגות הפרטים. הפילוח מתבסס על גורמים פנימיים יותר ומבצע מיפוי של משתני אישיות האדם והתנהגותו כגון עמדות, צרכים, למידה וכו'.
בפילוח על בסיס נתונים המשווקים משתמשים בנתונים מבסיס נתונים של חברות כגון : חברות כרטיסי אשראי,חברות ביטוח ואף שאלות מכוונות על גבי תעודות אחריות שונות וזאת על מנת לזהות את התנהגותם הצפויה של הצרכנים. המשווקים בודקים בעיקר את רצונותיו ותחומי העניין של הלקוח,את הרגלי הרכישה שלו ואת היקף הרכישה שלו.שיטה זו מקנה למשווק את היכולת לזהות את התנהגותם הצפויה של הלקוחות. לאור כל הנתונים הנ"ל המשווקים משתמשים בכך ככלי לזיהוי דפוסי הקנייה העתידיים ועושים במידע זה שימוש ערמומי על מנת לנסח מסר שיווקי המכוון בדייקנות לרכישה ספציפית.
יחד עם זאת ישנה גם התמקדות על ידיעת ובירור מרכיביו של סל המוצרים של כל לקוח הרלוונטי לפירמה. ישנו ניצול של מידע זה לשם מסירת מידע ללקוח על מוצרים שקנה ועל מוצרים שעלולים לעניין אותו על פי מאפייני הקניה שלו. זה נעשה על מנת לנתח את כוח הקנייה שלו ולהגדיל את כוח ההנעה שלו לרכוש את המוצרים שרכש בשנית, או את המוצרים המוצעים לו ע"י הפירמה לראשונה בעקבות הפילוח. החלוקה אינדבדואלית לכל לקוח,הוא אינו משתייך לקבוצה.
לסיכום ההשוואה:
ניתן לקבוע שההבדלים המהותיים בין הגישות הם משתנה הפילוח, אופן השגת המידע,גודל הקבוצה ובסוג הציפייה להתנהגות הצרכן. בפילוח עפ"י סגנון חיים משתמשים בצורת הניבוי עפ"י התנהגות קבוצת הצרכנים כדי לנסות ולצפות את התנהגותו, בעוד שבפילוח עפ"י בסיס נתונים משתמשים בתקדימי הרכישה שלו ובתחומים שהצרכן הצהיר (אם ע"י רכישה או ע"י שאלון) שמעניינים אותו. גודל הקבוצה יורד ככל שמתקדמים בפילוח,הקבוצות בפילוח עפ"י סגנון חיים קטנות יותר מאשר בפילוח עפ"י בסיס נתונים. אין שיוך של הצרכן לקבוצה כלל, הלקוח הוא אינדבדואלי. בנוסף לכך,פילוח הוא עפ"י משתנים שיש צורך לחקור אותם מול הלקוח העוד שבסיס הנתונים משיג את המשתנים בדרכים עקיפות שהלקוח לעיתים אינו מודע אליהם אם קשורים אליו ישירות.

4) פילוח לפי סגנון חיים לחברת מתאים לי
חברת מתאים לי בחרה לפנות לקהל יעד שהוא נשים בלבד. על סמך זה, המשתנים אשר ישמשו אותה בעת פילוח ע"פ סגנון חיים הנם:
פעילויות- כיצד הפרט מנצל את זמנו- נשות קריירה יעדיפו בגדים מחויטים וקלאסיים. נשים ספורטיביות יעדיפו בגדים נוחים לפעילות גופנית. האם האישה נהנית ממרכזי קניות וכו'.
עניין- העדפות הפרט- האם אותה אישה מתעניינת במותג ויוקרה, האם היא מתלבשת לפי צו האופנה, האם היא אוהבת להיות במרכז העניינים, האם היא אוהבת חידושים וסיכונים, האם היא אוהבת להתלבש בבגדים יומיומיים או בבגדים מחויטים יותר.
דעות- השקפות האישה בנושאים שונים- נשים דתיות ילבשו חצאיות ומגדים שמרניים יותר לעומת נשים חילוניות שילבשו גופיות ומכנסיים. חשיבות המראה והביגוד בעייני האישה, ביחס לכמות הכסף שהיא מוכנה להשקיע. מודעות האישה לגבי עצמה ומיקומה בחברה- אישה אשר מודעת לעצמה, תטפח את עצמה ותתלבש בהתאם, לעומת אישה פחות מודעת לעצמה, שלא תייחס חשיבות גדולה לבגדים שאותם היא לובשת. בנוסף, נשים מרקע כלכלי אמיד, לדעתן לגיטימי להוציא סכומים גדולים יותר על בגדים מאשר נשים דלות אמצעים, שיעדיפו להוציא סכומים נמוכים יותר.
גורמי ההשפעה שישמשו את הפירמה בעת ביצוע הפילוח הם:
משפחה- אישה נשואה היא בעלת סבירות גבוה להיכנס להריון. במשפחה אמידה יש התייחסות גבוה יותר למראה וישנה יכולת כלכלית גבוה יותר.
קבוצת השתייכות- מקום העבודה של האישה, חוג החברים, מקומות בילוי, נשים מלאות
קבוצת התייחסות- אופנה בחו"ל, רשות אפונה למידות רגילות, נשים מפורסמות
תרבות- תרבות ערב ובילוי משתנה ממקום למקום: ישנם מקומות, שיש בהם העדפה לסגנון לבש כגון שמלות ערב, לעומת מקומות, שבהם סגנון הלבוש יותר חופשי. מודרניזציה: ערים או מדינות מודרניות, לעומת מקומות שאין חשיבות למודרני.
תת תרבות- הרגלי לבוש לפי תרבות המדינה: לדוגמא, בארץ אפשר לחדור לשווקים מסורתיים עם בגדים שמרניים, אבל במדינות אחרות כמו יוון או קפריסין, שגם שם פתחה מתאים לי חנויות, סגנון לבוש זה לא יהיה רלוונטי.
בתום תהליך הפילוח, נמצאו מספר פלחים אפשריים לחברת מתאים לי לפנות אליהם. הפלחים הם: נשים, צעירות ומעלה, מלאות, מודעות לעצמן ולהופעתן, אמידות,אופנתיות, נשות קריירה, נשים בהריון, נשים מסורתיות ושים פעלתניות.
מתאים לי מניפה את דגל הנשיות, מטרתה ליצור קו של בטחון עצמי ונשיות. קהל היעד הוא נשים במידות גדולות. לנשים שמרגישות מקופחות תהיה את האפשרות להתלבש כמו כולן.
למתאים לי חמישה קווי אופנה, אשר פונים לכמה פלחים עיקריים.
אופנה יומיומית ואופנה עכשווית- מתמקדות בנשים צעירות, מודעות לעצמן ואופנתיות.
אופנה מעוצבת ואופנה קלאסית- מתמקדות בנשות קריירה, אמידות, אופנתיות ומודעות לעצמן.
אופנה צעירה להריון- מתמקדת בנשים בהריון ואופנתיות.
לסיכום: לדעתנו, כדאי לחברת מתאים לי לפלח לפי סגנון חיים בגלל קהל המטרה הספציפי שלה. עליה להתמקצע ולהבין את הפלחים אליהם היא פונה בצורה הטובה ביותר. לשם כך היא תאלץ להשקיע משאבים ומחקרים מעמיקים יותר.
לאחר פילוח השוק לפי סגנון חיים, גילתה חברת מתאים לי, שישנה קבוצה של נשים אופנתיות שאליהן היא רוצה להגיע. לשם כך שינתה את שמה ל ML בכדי להיות אופנתית ואוניברסלית יותר.

5) לדעתנו פילוח אוכלוסיות איננה פעולה חיונית והכרחית עבור חברת חשמל מכיוון שחשמל הנו מוצר הכרחי בכל בית ואינו בעל מעורבות גבוה של הצרכן. דעותיו והשקפותיו של הצרכן אינם באים לידי ביטוי כשמדובר בחשמל, למוצר זה אין תחרות, יש לו מחיר קבוע ואין אפליית מחירים.
בישראל, במיוחד, חברת החשמל הנה מונופול בשוק ולצרכן אין ברירה אלא לשלם את המחיר הקבוע. אומנם לאחרונה הוחלט, שלמשפחות עניות אשר אין באפשרותם לשלם את חשבון החשמל, יותקן מונה אשר ישאיר חשמל רק לצרכים בסיסים הכרחיים כגון מקרר ואור.
במידה ויהיה מצב בו תאלץ חברת חשמל לבצע פילוח שוק, היינו ממליצות פילוח שוק על פי משתנים כגון דמוגרפיים, גיאוגרפיים. אקלים- מקומות חמים לעומת מקומות קרים, אמצעים כלכליים וכו'. לחברת החשמל ישנם צרכנים פרטיים ועסקיים כגון בתי חולים שהם צרכנים רגישים, שחשמל הוא מוצר יותר מהכרחי עבורם, צבא, עירייה ועוד ולכן הפילוח השוק יתחשב בפלחים שונים אלו.

6) צורך - הפער בין הרצוי למצוי . ישנם שני סוגי צרכים:

· צורך ראשוני שמרכיב בתוכו צרכים מולדים פסיכולוגיים תורשתיים כגון : מזון שתייה ומין.

· צרכים משניים הם צרכים שנרכשים במהלך חיינו דרך הסביבה ובעזרתה כגון : הערכה עצמית יוקרה ולמידה.

צורך יכול להיות חיובי ובכך באפשרותו להניע את הפרט לבצע על מנת לספקו ויכול להיות שלילי  מכך באפשרותנו להניע את הפרט להימנע/להתנגד.
הנעה - הכוח המניע את הפרט לפעולה כתוצאה מהפער בין הרצוי למצוי הפרט פועל במודע ובתת מודע . על מנת לספק את הצרכים ולהקטין ככל האפשר את הפער.
ישנם שני סוגי מניעים:

· רציונאליים אשר נבחנים בעלות ותועלת

· אמוציונאליים - הפרט יבחר את המוצר או השרות בהתאם לקריטריונים סובייקטיביים ובהתאם לאישיותו כמו גאווה מעמד וכו'

הצורך המניע סטודנט ללמוד לימודים אקדמאיים הינו צורך  משני  כלומר צורך שנרכש במהלך חייו מהסביבה ואולי מהוריו. המצב הרצוי הינו הרצון להרחיב אופקים ולרכוש השכלה ומעמד. המצב המצוי הוא שללא השכלה קשה מאוד להתקדם ולרכוש מקצוע. המניע הפועל על הפרט ללמוד לימודים אקדמאיים הוא הרצון לספק את הפער תוך כדי מענה על הצרכים המשניים כגון יוקרה מעמד וידע. בנוסף המניע יכול לבוא מלחץ חברתי מהסביבה מההורים והרצון להשתייך לקבוצה מסוימת  והרצון ה-תת מודע לעשות מה שכולם עושים.

7) כאשר נרצה להסביר את התנהגות הצרכנים בבואם לבחור אזור מגורים נתייחס להשפעת הסביבה התרבותית על התנהגות הפרט בכך שזה מושפע מן הסביבה בה הוא חי וגדל. לסביבה זו השפעה רבה על חייו ועל אופי אזור המגורים אותו יעדיף לבחור. הצרכן יטרח לפנות לחבריו ולמכריו בסביבה כדי לברר על אזור המגורים אליו יהיה ברצונו להשתייך כלומר הצרכן יפנה לסביבה בשאלות עת אופי השכונה , כמות תושבים,גיל האוכלוסייה , רמת המוסדות החינוכיים,קירבה לאזור פעילות ותרבות ובכך יוכל לנתב לעצמו שביל לעבר החלטתו הסופית. בנוסף הגורם המרכזי בבחירת אזור המגורים הוא העלות מול התועלת. ינסה הפרט למקסם את התועלת שלו תחת אילוצים של כסף. באותה מידה יוכל הצרכן לפסול אזורי מגורים אחרים עקב חוסר התאמה לצרכיו הכלכליים,תרבותיים וחברתיים. הצרכן יבקש לקבל המלצות מתושבים באזור על מנת לבסס יותר את החלטתו. הסביבה התרבותית שלנו כוללת בין היתר פרסומות טלביזיה ואינטרנט יחד עם החברה אליה אנו משתייכים. הצרכן בבואו לבחור אזור מגורים יהיה חשוף במידה רבה יותר לאזורי מגורים אחרים אשר נתקל בהם בחייו היומיומיים אם בפרסומות בטלביזיה עיתונים אנשים וקרובים וכאלה אשר נגישותו אליהם קלה יותר. בעקבות המידע שהצטבר מכלל הגורמים הצרכן נחשף אל דברים רבים ובמקרה שלנו אזור מגורים חדש,בעל פוטנציאל רב ומתאים לצעירים וקירבה לעבודה ויחליט להשתייך אליו.

גורמי הסביבה המשפיעים על התנהגות הפרט הם:

· משפחה - הפרט ייוועץ עם משפחתו בנוגע לאזור המגורים,קירבה למשפחה  והמלצותיה יהיו חשובים.

· קבוצת השתייכות - אם מדובר בזוג צעיר הם יעדיפו אזור של צעירים עם פעילויות לילדים,אם מדובר באנשים מבוגרים הם יעדיפו סביבת השתייכות שמתאימה להם יותר כגון מתנ"ס גיל הזהב.

· קבוצת התייחסות - הפרט שואף להשתייך אל קבוצה זו. אם הפרט שואף להשתייך למעמד עליון,יבחר באזור מגורים יוקרתי,אם הפרט שואף להשתייך לקבוצה של אנשי צבא,יבחר באזור מגורים של אנשי צבא.

· תרבות - הפרט ישאף לגור בסביבה תרבותית שתענה על צרכיו. הפרט יעדיף לגור בסביבת מגורים בעלת תרבות מגורים בדומה לאופי חייו ( שבילי אופניים,שמירה על השקט בין 2 ל-4 )

• תת תרבות - גורם צר יותר אך בעל השפעה רחבה ,אנשים ממוצא מסוים יעדיפו לגור בסביבה שרוב אוכלוסייתה מאותו המוצא.משפחה מסורתית תעדיף לגור באזור מסורתי ומשפחה חילונית תעדיף לגור באזור של חילונים.

8) ההנחה עפ"י מודל פישביין הוא שהצרכן מחליט לצרוך מותג עפ"י ציון משוכלל שלך סך תכונות המוצר. חשיבותן של התכונות ,אמונתן והימצאותן בכל מוצר הן סובייקטיביות לכל צרכן וסיכומן במשוואה :
AJK=?wik*bijk

פירוט:
  A-עמדה , K- צרכן J - מותג, ? - סה"כ , W-משקל/חשיבות,I-,תכונה,B-אמונה
AJK-עמדתו של הצרכן לגבי המוצר
?WIK- סכום משקלן שמייחס הצרכן לכל אחת מתכונות המוצר
BIJK-  הכפלה באמונתו של הצרכן לגבי כמות התכונה שנמצאת במוצר.

במודל זה ישנה הנחת פיצוי. הפיצוי בא לידי ביטוי בכך שכאשר צרכן מייחס לתכונה מסוימת ציון גבוה אך התכונות האחרות הן בעלי ציון נמוך, הציון הסופי יהיה משוכלל. ניתן להבין התנהגות הצרכנים במידה ונוכל להביא את הצרכן לאמוד כל תכונה,חשיבותה ואת מידת הימצאותה במוצר הספציפי. ע"י הצבת כל המשתנים הללו במשוואה ליניארית של פישביין נוכל לחזות את סיכוייו של אותו צרכן לרכוש את המוצר.ככל שציון המשוואה יהיה גבוה יותר כך סיכויי הצרכן לרכוש/ את המוצר גבוהים יותר ולהיפך. נוכל לראות בדיוק איזו תכונה חשובה לכל לקוח,באיזו מידה ובאילו מוצרים הוא רואה את התכונה הזו כבעלת ריכוז גבוה או נמוך.עפ"י כך נוכל לחזות את התנהגות הרכישה שלו לגבי כל מוצר.
תועלת נוספת של מודל זה היא ביכולתו לפרק כל מוצר לתכונות ספציפיות שהצרכן יכול לתת להן חשיבות במוצר ובכך המשווק יכול להתאים ולשפר את מוצריו עפ"י קריטריונים אלה של הצרכן.ישנה אפשרות בעזרת הניתוח הנ"ל לרדת לשורש בעיית  המוצר במידה ואין הוא פופולארי ולהשתמש בשינויים ספציפיים שהוגדרו ע"י הצרכן כתכונות חשובות שנתפסו כנמוכות במוצר כדי לשפרו ולמצבו בשוק. במצבים אלו לרוב הפירמה תנסה להשוות בין שני  מוצרים דומים ( שלה ושל המתחרה) עפ"י ציוני הצרכן  ולראות את פירוט התכונות באם הפער בין שני המוצרים קטן אפשר ותנסה הפירמה לשפר את המוצר. במידה והפער גדול תעדיף הפירמה לרוב לוותר על המוצר.

9) מודל תפיסת הסיכון : מניח שהחלטות הצרכן תלויות בתפיסת הסיכון שלו ובנכונותו ליטול סיכונים. כמו כן מניח שהצרכן מודע לתוצאות הצפויות מבחירותיו ועל כן ישאף לבחור את המוצר שהסיכון ברכישתו הוא הנמוך ביותר וזאת תוך כדי יציאה מנקודת הנחה שרוב הצרכנים נמנעים מסיכונים. לפי הנחות המודל הפרט יודע את התוצאות הצפויות לכל בחירה שיעשה ואת ההסתברות שתוצאה זו תתרחש. קיים קשר בין תועלת לבין סיכון. מוצר כגון הגרלת לוטו הוא מוצר בעל סיכון גבוה שמתאים לאוהבי סיכונים. אוהבי הסיכונים הם צרכנים המעדיפים את הסיכון על פני התועלת, אוהבים להמר וככל שהסיכון גדל כך גם התועלת.
חולשת המודל הינה: מנבא טוב יותר את התנהגותם של צרכנים שונאי סיכון ולכן במוצר כמו הגרלת לוטו קשה להיעזר באופן מוחלט במודל זה.מוצר כמו הגרלת לוטו יכול להיעזר במודל זה ע"י ניתוחי נתוני הנגד ובאופן השלילה המראה את גודל השוק שיעדיף לא להסתכן ברכישת מוצר כזה ובכך לנבא את גודלו היחסי של השוק שכן יעדיף להסתכן ברכישת מוצר זה.
מודל זה מתאים לדעתנו כמסביר ומאפשר הכוונה של התנהגות צרכנים במוצרי יוקרה בעלי מעורבות גבוהה  ולצרכנים שונאי סיכונים וחידושים, שמרניים , רצון בביטחון בתועלת המוצר, נאמנות ואחוזי הצלחה גבוהים. כל אלה יובילו את הצרכן לתפוס את המוצר כבעל סיכון נמוך כגון מוצרי ביגוד ופרסומם ע"י דמות פופולארית, מחשבים הנקנים בתוספת שירות ואחריות.