ראשית טעמתי את הרוזה 2009 מענבי הקברנה סובניון:
לאחר שטעמתי את היין כעס גדול הציף אותי. כעס על אותה החלטה שיווקית של היקב לא להזרים לשוק המקומי את הרוזה, כל הרוזה יועד ליצוא. אני חוזר שוב על המשפט: כל הרוזה יועד ליצוא.
אשר על כן אני אמנע מלכתוב עליו ביקורת, זה שהיין צלול ונקי זה לא רלוונטי, זה שהיין בעל רמת חמיצות מאוזנת ורמת סוכר מינורית ונפלאה על אחת כמה וכמה לא רלוונטית, זה שהיקב בחר להשתמש בקברנה סובניון לייצור רוזה וזה כשלעצמו חווית טעמים נפלאה שמעניקה ליין גוף טוב, חמאתיות נפלאה וסיומת עשירה לא תהיה אפילו קבילה בבית המשפט לעניינים מקומיים. 12 אחוזי אלכוהול הופכים אותו לנעים לשתיה וליין שפוי לימות הקיץ החמים שלנו. היין יכול להשתלב עם בשרים קלים, גבינות משובחות. כוס רוזה צונן ילווה אפילו תבשיל קדרה בגלל הגוף הטוב שיש לו. גם בגלל זה, לא יעלה על דל שפתי להמליץ על אותו רוזה שיועד לשוק ההוא מעבר לים.
סובניון בלאן 2009:
יין צלול ונעים למראה. מתיקות נעימה ולא חזקה מידי, חמיצות מעט גבוהה אך מתאזנת בפה. זליגה שומנית יפה למראה על הכוס מה שמעניק ליין גוף טוב ועושר טעמים, ריחות ליים ואשכולית. היין חד מאוד ומעניק חוויה טובה לשותה.
שרדונה רזרב 2009:
צלול ונעים למראה, 13.8 אחוזי אלכוהול. הענבים הובאו מעמק שילה ומתאפיינים בחמיצות בינונית וגוף קל יחסי. הפה מתמלא בשומניות של פרי בשל עם מתיקות מאוזנת של עץ ופרי. היין לא עבר תסיסה מללוקטית ונראה לי שזה עשה טוב ליין ולא אפשר לפרחוניות שמציפה את רב השרדונה הישראלי לפרוץ ולהשתלט על הענב המשובח הזה.
מלבק 2008 סדרת טרה:
זן המלבק יחסית צעיר מאוד בארץ ובארגנטינה עושים איתו פלאים. האקלים בארץ מתאים מאוד לזן הזה שמתאפיין ביין המלבק של טפרברג בצבע עמוק וכמעט אטום, ריחות עשירים של פירות יער, תות שדה בשל ומעט וניל, העניקו חוויה נוספת, החבית הצרפתית החדשה והקלויה שונה בה שהה היין למשך 12 חודשים. היין שומני וממלא את חלל הפה בטאנינים משובחים ונעימים מאוד. היין שונה בנוף ולכל מי שקצת מאס בקברנה ומרלו ימצא במלבק של טפרברג ריגוש מעניין. היין לא מיועד לשימור ארוך ולכן מומלץ לשתות ולהנות ממנו עכשיו.
איך אומר אבי הלוי? "יין שומרים בבטן".
פורסם באתר: http://www.adomolavan.co.il