חפש מאמרים:
שלום אורח
21.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

של מי הסיפור הזה לעזאזל? תובנות חדשות על "מסמך גלנט"

בדיוק שבוע עבר מאז התנפצה ברעש גדול פרשת ארד-גלנט אל סדר היום הציבורי. האם השבוע הזה, זמן רב במונחים של חשיפת סיפור סנסציוני מהסוג הזה בדמוקרטיות מערביות מתוקנות, קידם במשהו את הבנת העניין?

האם החשיפה של "אולפן שישי", פורמט מגזיני הקרוב יותר לבידור מאשר לעיתונות, תרמה במשהו ליצירת שינוי בטווח המיידי או הארוך בכל הקשור ליחסים המושחתים הסמויים מן העין בצמרת המדינה, כפי שעלו מן המסמך? האם המשטרה לוקחת בחשבון שגם היא חלק מספין מחושב?

התשובה להכל היא – לא. מדוע בעצם?


1. אמנון אברמוביץ, חושף הפרשה, התחיל לפקפק במסגור של הסיפור שלו עצמו כבר ביום למחרת, ובכך הטה את העיסוק להיבטים הלא חשובים של הפרשה, לאלה שבשוליה הלא מהותיים – השאלה האם זה מסמך מזויף או אותנטי.

2. הטיית הסיפור באופן מכוון לכיוון של "זיוף או תעלול", יצרה ספין חדש שהפך את העיתונאים למשרתי האינטרס של שני הצדדים – גם של מזמין הייעוץ למהלך האסטרטגי של מינוי הרמטכ"ל וגם של זה המקבל אותו.

3. הפניית הסיפור אל המשטרה נועדה קודם כל להסיט את סדר היום אל כיוון נוח יותר למעורבים, כי המשטרה לא תצליח לעלות על המסלול שעשה המסמך – הן בגרסתו המקורית או המבושלת לשידור – לאחר שהסתובב בין עיתונאים ומקורות שבועיים וחצי לפני הפרסום וגם מרגע הפרסום ועד להגשת התלונה.

4. אל שני הצדדים האלה – המזמין והמקבל – מצטרפת גם ההתעקשות של ערוץ 2 שלא למסור את המסמך למשטרה לצורך בדיקת האותנטיות, ובכך הופכת גם אותו לצד אינטרסנטי – ולאו דווקא במובן הערכי כפי שהוא בוחר להציג זאת.

5. כדאי לצרכן התקשורת תמיד לזכור שמעל כל המלים הגבוהות בדבר חשיבות חיסיון מקורות, או לחילופין האיומים כי היעדר חיסיון הוא סופה של העיתונות, תמיד מתנוסס בלון שבו יש אמת אחרת שלא נאמרת: עיתונאים בישראל דווקא כן מרבים לחשוף את המקורות שלהם ומקרים של אי חשיפה מחפים בדרך כלל על פרקטיקות מקצועיות בעייתיות.

6. ואל פחד: לא אברמוביץ' ולא רוני דניאל צפויים לשבת בכלא בגלל סירוב שלהם לחשוף את המקור למסמך גלנט. אם זה יגיע לעימות – תתבשל עסקה (כבר יש תקדימים ולא מהזמן הרחוק). אנחנו עדיין לא מעצמת עיתונות כמו בריטניה או ארצות הברית. אצלנו בשום דבר לא הולכים עד הסוף.

7. ועוד משהו שבגינו לא צריך להיבהל: שלא כמו במקרה הבריטי – פרשת התאבדותו של המדען ד"ר דייויד קלי שהואשם בהדלפת חומרי מודיעין ל- BBC, הרי ש"המקור הסולידי והאמין מזה שלושה עשורים" שמסר את מסמך גלנט לא הולך להתאבד. מי שמודאג יותר זה אמנון אברמוביץ'. כשיוקרה אישית מקצועית עומדת על הכף אז מתגמדים השיקולים האחרים.

8. ושלא יהלכו עלינו אימים: זרם המקורות לא יתדלדל אם יוסגר המקור בעקבות מסירת המסמך. הסיבות והמוטיבציות להדלפות הן רבות ומגוונות – במחקר מוכרות לפחות ארבע – והן לא ייפסקו לעולם. מקרה ליאורה גלט ברקוביץ' יכול להוכיח את זה על נקלה. הרי דווקא אל ערוץ 2 הופנו החצים כמי שחשף אותה בפרשת ההלוואה של סיריל קרן לאריאל שרון  – ולא נראה שבגלל זה יבש מעין ההדלפות לעיתונאי ערוץ 2.

9. לסיכום,

א. הקערה התהפכה על פיה והנאשמים לכאורה הפכו להיות הקורבן

ב. הטיית העיסוק מהמהות לעבר שיח עיתונאי פנימי מקלה על מי שהיו אמורים לדאוג בעקבות הפרסום

ג. הדרך שבה מטפלים ארגוני התקשורת בסיפור היא או של חברי איגוד מקצועי ששומרים על האינטרס של החברים במקום על זכויות הציבור, או כצופים מהיציע בהצגה טובה או רעה (כל אחד מנקודת מבטו וערוץ 10 המתחרה, לצורך העניין, הוא הדוגמה הכי מטרידה) ולא כעיתונאים חוקרים.

ומה שהכי עצוב בסיפור הוא שהציבור, בסופו של דבר, יוצא המפסיד הגדול.

 





 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

ד"ר אורית גלילי - צוקר, ממארס 2011 משמשת כראש הצוות לתקשורת פוליטית של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. עיתונאית "הארץ" לשעבר, בעלת תואר שלישי בתקשורת פוליטית ומחברת של שני ספרים בתחום מחקר זה. מלמדת את הקורסים מנהיגות פוליטית בעידן המדיה החדשה וסוגיות במיתוג ושיווק פוליטי באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת ד"ר אורית גלילי - צוקר

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה18/08/14970 צפיות
לפני 24 שנים הייתי עיתונאית ב"הארץ", ופעם כתבתי משהו שלא נשא חן בעיני אהוד אולמרט. הוא שיגר מכתב לעורך, שלא ראיתיו, כיוון שהוגדר בעיתון כ"נבזי ומלוכלך במיוחד". אלה היו השנים העליזות של אולמרט. הוא חגג את השררה עד הסוף, ביהירות, גאוותנות וזחיחות אין קץ. עיתונאיות כמוני וכמו עמיתתי חנה קים, שעסקה בפרשת החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד בבחירות 88', הוא לא ראה ממטר, ומנהלת הלשכה שולה זקן מעולם לא חשבה שעליה לחזור אלי במסגרת תפקידי... המשך במאמר

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה19/01/111473 צפיות
הכרעת הדין במשפט נשיא המדינה לשעבר משה קצב זכתה להערכה מקיר לקיר. אך דווקא הפרק שכולל התקפה משונה של הרכב השופטים על אמצעי התקשורת מותירה תחושה לא נוחה שיכולה להקרין גם על מסקנותיהם הגורפות לגבי אשמתו של קצב.

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקרדמוקרטיה ושלטון23/12/101382 צפיות
כניסת נשים למקצוע העיתונות, או בז'רגון, הפמיניזציה של אמצעי התקשורת, היא אחד הגורמים המרכזיים אשר באמצעותם הוסברה בעשורים האחרונים מהפכת הסיקור האמריקאית כלפי מעשי ניאוף של פוליטיקאים גברים. אל ישראל זה הגיע באיחור – אבל הגיע. מהפכה ברוכה זו יכולה להסביר את ההבדלים בסיקור המשוחרר והראוי של אמצעי התקשורת בפרשת מינוי מפכ"ל המשטרה, לעומת הסיקור בפרשת מינוי הרמטכ"ל.

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה11/12/101249 צפיות
ג'ו מור היתה בשנת 2001 יועצת מיוחדת לשר התחבורה סטפן באיירס בממשלת הלייבור השנייה של טוני בלייר. לרוע מזלה היא שיגרה ב-11 בספטמבר 2001 – יום הפיגוע במגדלי התאומים – מייל בו נכתב: "זהו יום טוב כדי לקבור חדשות רעות".

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה09/12/101200 צפיות
בתחילת השבוע, בהרצאה שקיימתי בראשון לציון, נשאלתי על ידי מישהו בקהל מדוע אינני מעריכה את ציפי לבני, מנהיגת קדימה. שאלתו השנייה היתה: מדוע הסתפקתי בכך ואינני מרבה עוד יותר למתוח עליה ביקורת. השאלה שלו באה בעקבות ראיון שנתתי כמה ימים קודם לכן לאילה חסון בתוכנית "הכל דיבורים".

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה19/11/101489 צפיות
כמרצה לתקשורת אני שומעת לא מעט תלונות על כך שהמדיה מכתיבה את דעתה – ממש בכפייה ובעריצות – על קהל צרכניה. הקובלנה החוזרת ונשנית, בקרב סטודנטים ובעיקר בציבור הרחב, נשמעת בנוסח די אחיד: “מדוע שלא נקבל את העובדות והנתונים מהתקשורת ואז נחליט לבד? איננו רוצים את תכתיבי הפרשנות של העיתונאים”.

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה22/08/101657 צפיות
מסקנות לגבי תפקיד ותיפקוד התקשורת כעולה מהתפתחות פרשת מסמך גלנט תוך השוואה לפרשת ווטרגייט - מתוך בלוג תקשורת של ד"ר אורית גלילי, העוסק בנושאי פוליטיקה ותקשורת.

מאמרים נוספים בנושא אקטואליה

מאת: בנימין קלינגראקטואליה25/08/222641 צפיות
ניתן להגיש תכניות פינוי בינוי ישירות לאישור הוועדה המחוזית גם כשיש הסכמה של פחות מ-100% מהדיירים עו"ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הבהיר לאחרונה כי ניתן להגיש תוכנית פינוי-בינוי ישירות לוועדה המחוזית, ללא צורך בהסכמתה של הוועדה המקומית דבר שיכול לסייע להזיז פרוייקיים תקועים.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה03/05/222363 צפיות
מי רשאי להגיש בקשה להיתר בניה? הנדסאי בנין, אדריכל, מהנדס , קונסטרוקטור או כולם? בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה22/01/221801 צפיות
רישוי זמין ומידע חיוני בעניין הגשת בקשה לתיק מידע להיתר והליכי הרישוי: כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה16/09/211592 צפיות
בית המשפט לעניינים מנהליים בראשל"צ הורה לאחרונה לבטל שני כתבי אישום שהוגשו נגד עברייני בנייה, בנימוק שהמדינה התעלמה מתיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לסגור תיקים "קלים" בהסדר וללא מעורבות בית משפט.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה19/08/211595 צפיות
מהו רישוי הבנייה? תהליך רישוי הבנייה מלווה את הבונה משלבי תכנון הבנייה ועד לסיום הבנייה. התהליך מתבצע מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ועדות לתכנון ובנייה נמצאות בפריסה ארצית, לכל ישוב ועדה מקומית לתכנון ולבנייה אליה הוא שייך. לרשימת הועדות והיישובים לחץ כאן תהליך רישוי הבנייה מרכב מ 5 אבני דרך מרכזיות: התקשרות עם עורך בקשה - קבלת מידע להיתר- תכנון - קבלת היתר בנייה - מהלך הביצוע האם תמיד צריך לבצע את כל תהליך הרישוי? לרוב עבודות הבנייה יש לבצע את כל תהליך הרישוי ולקבל היתר בנייה, המהווה אישור מהוועדה המקומית לכך שתכנון הבניין תואם לתוכניות המאושרות ולדרישות הוועדה. ישנן מספר עבודות בנייה שמצריכות דיווח בלבד - פטור מהיתר. גם בפטור מהיתר הבנייה חייבת להיות בהתאם לדרישות הועדה המקומית והתוכניות המאושרות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה01/06/211373 צפיות
אז מה זה אגרות בניה והיטלי פיתוח? אגרות בניה והיטלי פיתוח, הינם תשלומי חובה המוטלים על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, לשם מימון התקנתם ורכישתם של תשתיות ציבוריות בתחומן המוניציפלי כגון: כבישים ומדרכות, תיעול, ביוב וצנרת מים. אגרות בניה והיטלי פיתוח אלו נדרש לשלם מי שהוא בעלים של קרקע ו/או מי שמבקש לבנות על קרקע ו/או בעלים המעוניין להוסיף בניה למבנה קיים. לצורך גביית אגרות בניה והיטלי פיתוח יש צורך בהתקיימותן של עילות (“אירועי מס”) המצויות ברוב חוקי העזר ובכללי דמי ההקמה, אשר במועד התממשות

מאת: אברהם פכטראקטואליה26/05/211226 צפיות
איפה ההסברה הישראלית – ישנה, מנמנמת, מגמגמת ובעיקר מפגרת בזמן אמת. למה אין בישראל – שר הסברה? אם יש מקום לשר מים- יש בוודאות מקום לשר הסברה במשרה מלאה. אבל משחקי אגו – מאבק בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה – מונעים זה שנים מינוי חיוני של שר הסברה בארץ, אך בעיקר בחו"ל, במיוחד בימים אלה של אנטישמיות מתגברת.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica