טעימות יינות אלכסנדר- שף אלון גונן

ליזה סובניון בלאן 2008:
צבע היין בהיר וצלול כיאה לזן הסובניון, הריח והטעם צמודים אחד לשני והפה מקבל בדיוק את מה שהוא מריח. מיזוג הטעמים ביין טוב, היין מעט חומצי אך מאוזן וטוב. היין שהה רק בנירוסטה והוא קייצי מאוד ומתאים למאכלים קלים.

ליזה שרדונה 2008:
היין שהה שנה וחצי בחבית אולם יש הרגשה כי החבית לא השתלתה על הפרי שנבצר מוקדם. היין חד מאוד וטעמי פירות בוסריים שופעים ממנו, טעמי אננס מתגלים לאחר כמה דקות פתיחה בכוס. שרדונה אלכסנדר שונה בנוף השרדונה הישראלי צריך להתרגל אליו ואז להחליט אם אוהבים את הסגנון.

סנדרו 2008:
קברנה סובניון, מרלו, שיראז, פטיט וורדו, סובניון בלאן.
היין שהה 14 חודשים בחבית.
היין בוקבק לאחרונה ועדיין קצת תפוס.
ריחות שיזף בשל באף, המון טעמים שחורים בוקעים מהיין, קפה, שוקולד, אספרסו.
אני לא החלטתי עדיין אם היין מרגש אותי עם מגוון הטעמים שבו או שהוא מבלבל אותי ולא מאפשר לי להנות ממנו כפי שהוא. היין צריך מנוחה ארוכה בבקבוק על מנת לומר את דברו. אני אחזור אליו בעוד תקופה. אבל ללא ספק השימוש במספר רב של סוגי ענבים מעניין מאוד.

קברנה 2007:
24 חודשי חבית 30 אחוזים בעץ אמריקאי.
צבע היין מרשים עם גוון בורדו עמוק, היין שופע טעמי פלפל טרי, טבק וריבתיות עוטפת את חלל הפה.
טאנינים טובים והיין מאוזן.
שימוש בחבית אמריקאית זרקה את היין למקום אחר בז'אנר הקברנה הרגיל. טעמי כרמל ומעט וניל בשילוב עם הפלפל והטבק זו חוויה מאוד מעניינת. אמנם טעמים מורכבים ומבלבלים מאוד בחווית הטעימה אך היין לא מתאים לכל אחד, הוא לא יין של מתחילי הקברנה החזק. זה יין שצריך להשלים עם אמירתו ולתת לו להפתח עוד ועוד.

קברנה פרנק 2009:
לקברנה פרנק הוספו 5 אחוזי פטיט וורדו אשר תרמו לאטימות הצבע. ריחות בשלים של פירות יער צעירים וטריים, חמאתיות נעימה בבליעה, והפעם 14 אחוזי האלכוהול עושות טוב ליין. עפיצות נעימה, גוף יציב וחסון והפירותיות הבשלה והריבתית הבוקעת מהיין כנראה שהסכימו עם ההחלטה של יורם היינן לבצור בבריקס גבוה מאוד.

גסטו 2007:
קברנה סובניון, מרלו, שירז.
גם כאן נעשה שימוש חלקי בחביות עץ אמריקאיות אשר מעניקות תבלינים נוספים בבלנד.
טעמי קרמל לצד פלפל שחור שמורגש מאוד בשפתיים ומהווה עיקצוץ מעניין בפה.
היין בעל איזון וגוף חסון, גם כאן טעמי הריבה עוטפת את חלל הפה ולא נותנת לאלכוהול להשתלט.
היין מתערבל בכבדות בכוס ונפתח עם הזמן, חמאתיות בבליעה ועפיצות בינונית.

RENE 2008
300 בקבוקי יין שבוקבקו עבור חנות היין והטבק RENE בראשון לציון, על פי טעמם האישי של היינן יורם ורן מ RENE.
קברנה סובניון, מרלו, פטיט וורדו משנים 2007,08,09.
אני אוהב שיינן מרשה לאדם מבחוץ לבוא ורקוח יחד איתו יין שמלווה את המקום האישי שלו, היין שנעשה יחד מדגיש את החיספוס של יורם כיינן אשר דאג להוסיף לבלנד את סגנון האמרונה 2007 וגם כאן היין הוא ריבתי מאוד אך יחד עם זאת אחוזי האלכוהול סבירים וקלים יותר.
היין שהה בממוצע 16 חודשים בחבית אשר העניקה לו גוף טוב עם עפיצות מינורית. היין לא מתיימר להיות מה שהוא לא ובסך הכל הוא מיוחד ומכבד את המקום שבו הוא נמצא.
היין היווה את המשך הדרך ליין RENE מספר 2 העשוי מקברנה, מרלו, פטיט ורדו וקברנה פרנק. זה כבר יין מורכב ורציני יותר. הושקעה בו מחשבה ורצון להפיק משהו מיוחד מאוד.
היין כמעט ואטום, על גבול השחור. היין שהה 18 חודשים בחבית שהעניקה לו גוף טוב ועפיצות מעט גבוהה, אחוזי אלכוהול טובים המתמזגים עם טעמי פירות בשלים וטעמי שיזף, אקליפטוס וציפורן.
היין ישתלב יפה ורצוי עם אוכל מעט כבד ושומני כדוגמת קדרות טלה ובשר טוב.
לאחר כחצי שעה בכוס היין התמתן מעט והיה חמאתי מאוד בבליעה.

לסיכום:
יקב אלכסנדר הוא יקב שונה. היינן יורם עושה יין בסגנון מסוים מאוד וצריך להכיר ולהתרגל לאופי היין שעשיר בעץ ובאחוזי אלכוהול גבוהים על מנת לאהוב את הז'אנר של שימוש מסיבי בעץ ובאלכוהול.
לא כל חיך יכולה להתרגל ליין הכבד של אלכסנדר. עיקר הבעיה היא האקלים החם בארץ אשר מקשה על שתיית יין אדום עוצמתי רוב ימות השנה.
גם היינות הלבנים של היקב שופעים טעמים דומיננטיים ויש להם אמירה נוקבת. הבקבוקים המעוצבים והמחיר הגבוה של היין הם עוד צד של מיתוג היקב בנוף יקבי הבוטיק בישראל.

נכתב באתר היין :