בעבר היינו נכנסים אל הבנק בו החשבון שלנו היה מנוהל עד לפרטי פרטים,שם כל מה שרצינו היה ניתן להשגה אך ורק דרך הבנקאי בסניף והוא בהחלט היה שש לדחוף אל בין ידינו שלל מוצרים פיננסיים המועילים לבנק, ואולי , מידי פעם בפעם פחות יעילים עבורנו בתור לקוחות צרכניים,אולם מוצרים אלה היו נלקחים ולא ממש נבחרים בשל חוסר ברירה או חוסר במבחר ראוי של מוצרים מתחרים.
בעשור האחרון חלו שינויים רבים בשוק ההון אותם הנהיגה המדינה על מנת למנוע את ריכוזיות היתר שיש לבנקים ואת הכוח אשר דבר זה נותן להם בשוק ואצל לקוחות הבנקים.
כך למשל,שלושת הבנקים הכי חזקים היו בעלי שליטה בשלושת קופות גמל הגדולות, בזמנו, גדיש, תמר ועוצמה.
כמובן שאותם בנקים היו מנהליה של קופות גמל נוספות .
אותה שליטה של מספר גורמים קטן בהיצע של מוצר, במקרה זה, קופות גמל,הביא לחוסר שכלול בשוק של ההיצע והביקוש באותו תחום.
דבר זה התבטא בקיום תחרות מינימאלית בדמי הניהול אשר נגבים וכן ברמת השירות אשר הוצעה עבור הלקוחות של אותן קופות גמל.
אחד משינויים אלה היה הוצאת השליטה של קופות הגמל מידי הבנקים והעברתם לניהול על ידי חברות פרטיות שונות, בכך תיוולד תחרות בריאה בשוק קופות הגמל עם תוצאות שאינן מאחרות לבוא עבור הלקוחות.
הוצאת הקופות מידי הבנקים לשוק הפרטי הביא לרמת ניידות גבוהה יותר מבעבר בשל המוטיבציה הגבוהה מצד נהלי קופות הגמל וניהול תחרות על דמי הניהול אשר נגבים ועל טיב הביצועים של קופות הגמל אותה הם מנהלים.
בנוסף, מניעת ריכוזיות היתר חשובה ביותר כדי לשמר את הפעילות התקינה של שוק ההון.
היקף ההשקעות של קופות הגמל בכל אחד מהמגזרים בשוק ההון הינו בעל השפעה רבה על פעילות השוק.
פיזור הקופות על פני ידיים רבות יותר ויצירת תחרות בין מנהלי הקופות יוצר השקעות משוכללות יותר וגיוון בהשקעות בשוק ההון.
עצם מניעת הריכוזיות יש בה כדי לקדם קיומם של תמריצי שוק נכונים אשר מוציאים לפועל כללי היצע וביקוש תקינים.
זאת ביחסים בין מנהלי קופות הגמל כנגד העמיתים שלהן , וכן בפעילות של שוק ההון ובמערכת הבנקאית בכללה.