השימוש בסיפורים הינו אחד הכלים המשמעותיים בתהליך האימון. יש סיפורים מסוגים שונים ,
סיפורים מעוררי השראה ומוטיבציה , סיפורים מעוררי מחשבה, מייצרים תובענות המקדמים את המתאמן. השימוש בסיפורים הינו עתיק יומין אחד הסיפורים הביבליותרפיה הידועים הינו הסיפור על "כבשת הרש" שמספר נתן הנביא לדוד המלך ותגובתו של המלך מוכיחה את עוצמת הכלי .
דרך הסיפור שלכאורה אינו נוגע באדם עצמו מאפשר הסתכלות אחרת על אותו מעשה חושפת נקודות עוורות, פרדיגמות, חסימות המונעות את התקדמות המתאמן. דווקא האופן העקיף שבו מועלים הדברים מאפשרים למתאמן לזהות, להבין ולזהות את מקומו ולצאת לפעולה . הסיפור האימוני שחיברתי הינו על חסידה ועל אזור הנוחות .
להלן הסיפור : חסידה לבנה ארוכת מקור אדום ורגליים אדומות, עפה עם להקתה לעבר הארצות החמות . תוך כדי מעופה הרגישה החסידה לפתע פגיעה בכנף הימנית והיא נפלה ארצה. למזלה הפגיעה קרתה בגובה מנוך יחסית והיא צנחה על כר דשא רך, היא לא הבינה מה הכה בה, וגרם לה לכאבים כה קשים בכנף הימנית שלא יכלה עוד להמשיך לעוף .. שני ילדים התקרבו אליה וקראו "אבא, אבא" בא וראה מה מצאנו , יש לנו חסידה בחצר, היא פצועה בכנף" . החסידה חששה מהילדים שמא יפגעו בה ויכאיבו לה, אך היא לא יכלה לברוח בשל הכאבים בכנפה הימנית ולכן נשארה במקומה.
האדם שהילדים קראו לו אבא נגש אליה ,הביט בכנף הפגועה ואחז בה בעדינות רבה . החסידה הרגישה שמאדם זה שמגע ידיו כה עדין ,לא תבוא סכנה. "מה קרה לחסידה"? שאלו הילדים ," נראה שצייד פגע בכנפה והיא נפלה ארצה . בואו נחבוש את כנפה נטפל נאכיל ונשקה אותה נשאיר אותה אצלנו עד אשר תחלים" ענה האב.. הזדרזו והכינו לה הילדים והאב מצע של קש רך ונעים שתוכל לנוח בו, האכילו השקו אותה וישבו לידה תוך כדי כך ליטפו את ראשה והרעיפו עליה חום ואהבה רבה .
החסידה שמעולם לא חשה כל כך הרבה חום ואהבה, נהנתה מאוד מתשומת הלב של הילדים והאב . לאט לאט התרגלה אליהם, נהנתה לשוטט בחצר לאכול חרקים,שבלולים והרגישה מוגנת . לאחר זמן מה שכחה מאחיותיה החסידות, מאורח חייה הקודם והתמסרה לחמימות,להגנה והנוחות שבחייה החדשים. יום אחד החלה החסידה להרגיש שמשהוא חסר לה , אך לא ידעה להגדיר את התחושה שקוננה בה, זה היה משהוא לא מוכר סוג של אי נוחות. היא בחנה את חייה ואמרה לעצמה "יש לי מקום פיזי נוח רגוע ומפנק , אהבה מזון ביטחון וחום , כל מה אני זקוקה לו , אך למרות זאת משהוא מפר את מנוחתי ,אינני יודעת מה חסר לי"?
התעצבה החסידה ואבדה את תאבונה , נהגה לרבוץ על מצעה, נעלמו הערנות ושמחת החיים שהיו בה . באו הילדים אל אביהם ושאלו: אבא מה קרה לחסידה , היא עצובה, אינה אוכלת וחדלה להסתובב בחצר . אמר להם האב" אולי היא מתגעגעת לחברותיה החסידות ולאורח החיים הקודם שלה , אל החופש , המעוף והמרחבים. חיי השבי אינם מתאימים לה . לפתע נזכרה החסידה בחברותיה החסידות במסעות שערכה עמן על פני ארצות ונופים וחשה געגועים עזים לחיים אלה . לאחר שהבינה את מצוקתה ,ידעה מה עליה לעשות , כאשר תראה את להקת החסידות הראשונה חולפת מעליה היא תמהר ותחבור אליה , אמנם מספר ימים מאוחר יותר חלפה להקת חסידות והחסידה פרשה כנפיה עפה והצטרפה אליהם . קשה לתאר את שמחתה את תחושת השחרור שלה כאשר חשה עפה שוב באוויר ומתחברת חזרה למהותה .
הילדים הצטערו מאוד על אובדן חברתם החסידה אך האב הרגיע אותם באומרו:"מקומה של החסידה עם חברותיה החיים בין בני אדם גם אם הם נוחים ומפנקים אינם מתאימים לה, אנו נהנינו ממנה טיפלנו בה כשהייתה זקוקה לנו,אך עתה משהחלימה עליה לחזור לחייה ולחברותיה החסידות"
שאלות לדיון :
- מהו איזור הנוחות שלך ?
- מהם הרווחים וההפסדים מהיותך בו ?
- מי תהייה כשתצא מאזור הנוחות ?
- מה הם הפעולות שעלי לנקוט כדי לצאת ממנו ?