שרדונה:
אני מניח שמוזר לשתות שרדונה עולם ישן לאחר שיודעים כי היננית למדה והשכילה באוסטרליה ובטעימה הראשונה של השרדונה פשוט לא הבנתי אותו, המון עץ (שנים-עשר חודשים) מעט מאוד פירותיות וחומציות די גבוהה. טוב,זה לא עולם חדש, אני אומר לעצמי ונותן ליין להפתח לאט לאט בכוס ותוך כדי שהוא מתחמם קצת חיוך של אושר מציף אותי. אחד מהשרדונה שהכי קרוב לשבלי שאני מכיר. יופי שלאיזון, יופי של עפיצות נעימה וחמאתיות בבליעה. ככל שהיין מתערבל לו בכוס הוא נפתח יותר ויותר טעמים בוקעים ממנו. לא, לא אותם טעמי פירות שמשתלטים על העינב עצמו, לא עוד ריחות מטהרי אוויר, יין אלגנטי, קלאסי ומרשים.
קריניאן 2005:
היין שהה עשרים חודשיםבחבית ועוד שנים-עשר חודשים בבקבוק. אני לא מחובבי הקריניאן הזני. משהו ביין טפל ומימי, קשה לו לעמוד לבד עם עוצמת העץ שהוא ספג לתקופה כל כך ארוכה ולדעתי חסרה בו אמירה וגב.
מרלו 2005 :
פה הסיפור שונה לחלוטין מהקריניאן. המרלו עוצמתי ושופע פירותיותבשלה. ריחות של עץ המתמזגים עם תות ושוקולד הופכות את המרלו לאלגנטי וליין שילווהארוחת בשרים טובה.
סדרת הבלנדים של היקב היאלדעתי המרגשת ביותר. היכולת של היקב לברור לעצמו את הענבים המשובחים ביותר ולהפיקבלנדים יחודיים הם אלה שיעשו את היקב הזה ליקב בוטיק מאוד מיוחד במידה והיקב יתמחהבייצור בלנדים.
בלנד – בקעת הנדיב2004:
קברנה סובניון, מרלו ופטיט סירה שהו להם יחדעשרים חודשים בחבית והצליחו להתמזג באופן מושלם. היין עמוק וחד, עשיר בפירותיותועוצמתי. לאחר כמה דקות עירבול בכוס, היין מאבד מעט מהריחות שהיו בתחילה והעפיצותעדיין מקשה על החמאתיות שציפיתי לקבל מיין מאוזן. בסך הכל יין טוב מאוד עם יכולתהתיישנות.
לאתר של יקב סומק
פורסם באתר היין :http://www.adomolavan.co.il