יותר מידי עורכי דין - הקדמה
מידי שנה, במדינת ישראל, מוסמכים כמה אלפי עורכי דין חדשים. על פי מחקר שנעשה נראה כי בישראל, אנו שיאני העולם ביחס של עורכי הדין לנפש. יש ערוך דין אחד על פחות מ-200 נפשות יחס זה הינו פי שניים מהיחס באנגליה, שם יש עורך דין אחד על 400 נפשות, ופי שלוש מגרמניה, שם יש עורך דין אחד על 600 נפשות. עם זאת, יש בארץ הרבה עורכי דין עם רשיון אשר לא עוסקים במקצוע.
כמות עורכי הדין בישראל – תמונת מצב
בקרב עורכי הדין הפעילים מעריכים כי מעל שבעים אחוז מעורכי הדין השכירים מחליפים מקום עבודה אחת לשנתיים עד חמש שנים. כמו כן עורכי דין רבים פותחים משרדים קטנים ועצמאיים ונוטשים את המשרדים הגדולים. אף על פי כן, מספר לא מבוטל של עורכי דין בישראל מחפשים מקומות עבודה מידי שנה (מוערך כי מעל 4500 עורכי דין). כלומר, ההיצע של עורכי הדין גדול והביקושים לעבודה אף גדולים יותר.
עקב כך, ניכר כי ישנו פער גדול בין משרדי עורכי דין במקומות שונים בארץ. יותר משרדים קטנים בפריפריה נפגעו מהמיתון ונראו בהם פיטורין מקומיים. לעומת זאת, גם בתקופת המיתון נראה כי הייתה עלייה בביקוש לעורכי דין בתחומי דיני החיובים, הליטיגציה, התעשיות המסורתיות וכו'. גם כיום ניתן לראות משרדים המגייסים מספר עורכי דין בחודש אחד ואחרים הזהירים בגיוסים.
ישנם פרמטרים רבים שהתפתחו בשנים האחרונות שבעקבותיהם נדרשים כיום יותר עורכי דין. למשל, הגידול באוכלוסין ובתוצר, הגלובליזציה, שינויי שליטה והפרטה, מערך בנקאות והשקעות מתוחכם מהמקובל בעבר ועוד ועוד.
מדוע הרבה עורכי דין נוטשים את המקצוע?
ישנן שתי סיבות עיקריות בגינן עורכי דין נוטשים את מקצוע עריכת הדין ועוברים לעסוק בתחומים אחרים:
1. עורכי דין רבים מואסים באינטנסיביות השוחקת אותה דורש המקצוע: עורכי דין רבים, במיוחד ממרכז הארץ, עובדים שעות רבות, מעבר למקובל במקומות עבודה אחרים במשק. שעות העבודה הרבות באות על חשבון חיי המשפחה, תרבות פנאי וכו' ומשפיעות באופן ישיר על חייהם של עורכי דין, לכן הם נוטשים את המקצוע. תופעה זו גם מאפיינת גם מדינות רבות בעולם, בהן נחשב מקצוע עריכת הדין כשוחק ואינטנסיבי מאוד.
2. הדימוי של מקצוע עריכת הדין: עורכי דין רבים מציינים תחושת מיאוס מהאווירה התחרותית והלוחמנית השוררת מול עמיתיהם. עורכי דין רבים חשים זלזול ויחס מתנשא מצד חבריהם בהתנהלות היומיומית בבתי המשפט.
כיצד מתמודדים המשרדים עם הצפת המקצוע?
כפי שציינתי, שוק העבודה של עורכי הדין נמצא בחוסר שיווי משקל. מצד אחד ישנם הרבה מאוד עורכי דין חדשים הדורשים עבודה במשרדים, ומצד שני ישנו ביקוש על היצע לפרופיל מסוים של עורכי דין (למשל ישנו ביקוש לעורכי דין עם וותק של שנתיים עד ארבע העוסקים בסקטור המסחרי). המצב הזה משפיע בעיקר על השכר של עורכי דין. ישנם הבדלים בין השכר שמקבל עורך דין שכיר במשרד עורכי דין במרכז הארץ העובד במשרד עורכי דין גדול, לשכר אותו מקבל אותו עורך דין עם אותן שנות וותק כאשר הוא עובד במשרד עורכי דין בפריפריה.
משרדי עורכי דין הבינו כי מאוד חשוב כיום לבחור ולשמר כוח אד איכותי. משרדי עורכי דין למדו על בשרם כי השקעה בתהליכי המיון של העובדים העתידיים משתלמת לטווח הארוך. לפיכך, יותר ויותר משרדים כיום מיישמים ומשכללים שיטות מיון והליכי גיוס והשמה משלהם.
משרדים רבים משתמשים היום בבחינות השמה, מרכזי הערכה, גרפולוגים וכדומה. תהליך השמה איכותי מיטיב את תהליך קליטת המועמדים לעבודה ומנבא טוב יותר את סיכויי קליטתם של העובדים והצלחתם במשרד לאורך זמן.
הצעה להתמודדות עם התופעה: הגבלת הכניסה לשערי מקצוע עריכת הדין
שאלה מרכזית שנשאלת בעניין זה, הינה: האם כדאי להגביל ולהקשות על הכניסה למקצוע עריכת הדין? ישנן דעות רבות בנושא זה, לשכת עורכי הדין מנסה להקשות עם המתמחים ולפיכך היא מציבה בחינות לשכה קשות במיוחד על מנת שרק הטובים מבין המתמחים יעברו אותן. כמו כן יש יוזמה העומדת על הפרק המדברת על הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים משנה.
אך חשוב יותר מהכל להבין כי בשוק חופשי יש לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם, ולכן ניתן לשמור על פועלם של כוחות השוק אך חובה להוסיף להם מערכות של איזונים ובלמים אשר יתמקדו בפן המקצועי. לכן יש לבצע שינויים במקצוע עריכת הדין זאת בכדי שלא נסבול בעתיד ממצב של הצפת יתר והשפעות שונות במקצוע עריכת הדין.
לסיכום
זאת עובדה מוגמרת כי בארץ ובעולם כולו ישנם יתר מידיי עורכי דין. אומנם הרבה מאוד עורכי דין לא עוסקים כלל במקצוע אך הנתון הבעייתי הזה של הצפת המקצוע מרעיד את המשק הישראלי וגורם לתמורות אשר לא היינו רוצים בהם (אבטלה, שכר נמוך, מקצוע שוחק וכו'). לענ"ד, מומלץ לנו לשקול האם כדאי לאמץ מודלים מחו"ל התומכים בהקשחת תנאי הקבלה למקצוע, כגון בחינות לשכה קשות יותר, הארכת תקופת ההתמחות וכדומה בכדי להחזיר לשוק את שווי המשקל הראוי.