בין התיקים המשפטיים הרבים המובאים לדיון בבית המשפט ישנם תיקים המצריכים עבודה מאומצת יותר ולא רק בשל המורכבות של הנושא הנידון. בחלק מהמקרים המובאים לדיון יש צורך בקבלת עדות של אדם שאינו דובר עברית ואז יש צורך בשירות של תרגום דבריו של אותו אדם כדי שעדותו תיחשב. השפות העיקריות בישראל בהן נדרשת פעולה של תרגום הן ערבית, רוסית ואמהרית. בשנים האחרונות הצטרפו שפות נוספות למאגר השפות הדורש תרגום וזאת בשל הימצאותם של עובדים זרים רבים שאינם שולטים היטב בשפה העברית. בשל כך עולה הצורך במתורגמנים לשפות כדוגמת רומנית, תאילנדית ועוד. המתרגם היושב בבית המשפט צריך לקלוט את דבריו של החשוד או העד ולתרגם אותם. בד בבד יש גם צורך בעבודת תמלול של הדברים הנאמרים ויש לעשות זאת במקצועיות רבה.
תרגום - מי יכול להשתמש?
החוק קובע מי זכאי לתרגום בבית המשפט ומי אינו זכאי. בעניינים פליליים נקבע כי אם הובהר לבית המשפט כי הנאשם אינו שולט בשפה העברית אז ימונה לו מתרגם. למעשה, כל פעולה המתבצעת בשפה זרה בין כותלי בית המשפט תתורגם לעברית והדיון כולו יתנהל בעברית, ולא בשפה זרה.
בעניינים אזרחיים הנוהל הוא שהמדינה נושאת בהוצאות התרגום לשפה הערבית (אחת משלוש השפות הרשמיות במדינת ישראל) ואילו תרגומים לשפות אחרות נעשים שלא על חשבון המדינה ונכללים בהוצאות המשפט.
חסרונות התרגום
תרגום, מוצלח ככל שיהיה אינו אידאלי בכל המקרים. שיטת המשפט הישראלי מבוססת בין היתר על עדים שעדותם ניתנת בעל פה. אולם אין כמעט התייחסות לטעויות או פגמים בעדות שעברה תרגום באמצעות מתורגמן.
עדותו של אדם עוברת עיבוד במעבר משפה לשפה. ייתכן והמתרגם ישמיט "ניואנסים" לשוניים קטנים שעשויים לשקף את הלך הרוח ואופיו של האדם המוסר את עדותו. כך עלול לקרות מצב שבו התרגום לא יכול לשקף במאת האחוזים את מה שאכן קרה.