חפש מאמרים:
שלום אורח
24.11.2024
 
   
מאמרים בקטגוריות של:

   
 

פרשת המשט: איך מסבירים איוולת ישראלית

מאת: ד"ר אורית גלילי-צוקר אורית גלילי

ד"ר אורית גלילי צוקר - פופוליטיקה

בבוקר זה דווקא התחיל טוב, עם דיוןאחד בודד על רמה, מקצועי, שנערך בדה מרקר (איך לא? עיתון לאנשים חושבים)מאת אילה צורף ועם המרואיין בר הסמכא נחמן שי (גם היה דובר צה"ל וגםכתב דוקטורט על התחום). כל מה שבא אחריו – בידיעות אחרונות, המשיך בערבחדש, בעושים סדר, בשש עם – הכל היה אוויר ריק שממלא זמן שידור ועושה מיסוךלדבר האמיתי, כי איך בכלל אפשר ל"הסביר" איוולת מדינתית כזו. ההיסטוריהמלאה אמנם במצעדי איוולת של מדינאים, אבל אצלנו האיוולת, הגסות, הכוחנותוהציניות נעשו כל כך שגורים בשנים האחרונות, שקשה לסבול ובעיקר אפסו המלים.

התקשורת – חוכמה בדיעבד

אנחנו מלמדים את הסטודנטים שתפקידה של תקשורת המונים – הרשות הרביעית –הוא לפקח ולבקר את פעולות השלטון. לא אחרי, כחוכמה בדיעבד כמו שאצלנוהתקשורת אוהבת בלהיטות של כלב המחפש שאריות בערימות זבל – אלא לפני שזהקורה. מדוע לא הציקה העיתונות לפוליטיקאים בעניין המשט בשבועיים שקדמו לו –אז עלה בראשונה הנושא לסדר היום, מדוע הסתפקה בלהשמיע, ללא כל תיווךביקורתי, את האמירות הנבובות שלהם שכל תכליתן היא לגייס שוב ושוב ציבורמטומטם, או עייף, או אדיש, או מנותק? (קראו את הטוקבקים ותבינו לאיזו שטיפתמוח אחראים הפוליטיקאים הבינוניים של מדינת ישראל בשיתוף פעולה עם כלאמצעי התקשורת, ללא הבדלים משמעותיים).

כמה נקודות לדיון

חשבתי שאולי אצליח להעביר ב"פוליטיקה" מסר שונה, אבל לא ממש הצלחתי.כרגיל. אז נכון שלבלוגוספירה בישראל אין כמעט שום משמעות עדיין ביצירת סדריום אלטרנטיבי – אבל בכל זאת אציג כאן כמה מן הנקודות שרציתי להעלות לדיון:

א. פוליטיקאים תמיד ינכסו את שפת הזהות הלאומית כדי לגייס אנשים לתמוךבמדיניות שאינה רציונלית. השפה הזו כוללת שימוש בסמלים, במיתוסים, במורשת,בהיסטוריה, ביצירת תחושה של קולקטיב, בהשטנת האויב ובבידול של אנחנו מהם.זה דבר ידוע. השאלה היא עד כמה תאפשר להם התקשורת לבצע את המניפולציה הזו.

ב. שגישת ההסברה הישראלית היא אנכרוניסטית ואינה תואמת משטרים דמוקרטייםמפותחים. מה בכלל יכול להיות מצופה ממדינה שהדוברהראשי שלה הוא איש צבאבמדים. הדברור המדינתי צריך להיעשות מתוך משרד ראש הממשלה, כפי שזה נעשהבבית הלבן, כפי שזה נעשה בדאונינג 10, על ידי מטה מקצועי, זריז, מתוחכםומיומן.

ג. למשרד החוץ צריכה להיות מערכת דוברות תומכת, מסונכרנת עם זו של משרדראש הממשלה, אבל מה כבר אפשר לצפות ממשרד החוץ בישראל, שבראשו עומד אביגדורליברמן עם דימויו הכוחני, שמסמל את ההיפוך של רוח ה"צייטגייסט"של המדינאות בתחילת המאה ה-21, וממשרד שקרנו יורדת בהתמדה ופניו בשניםהאחרונות כפני השרים שעומדים בראשו.

ד. שמסיבת עיתונאים כמו זו של אהוד ברק וגבי אשכנזי אתמול היא תעודתעניות לדמוקרטיה ולתקשורת הישראלית. מתי יעמוד כאן פוליטיקאי ישראלי – כפישבבריטניה עומד כל יום שני וחמישי – ויתנצל בפני הציבור על התנהלות כושלת.

ה. ותתפלאו לשמוע – בסופו של יום, נשאר לנו פוליטיקאי אחד מוכשר שקוראיםלו ביבי נתניהו, שמוביל ממשלה בינונית ברובה ושבאופן פרדוקסלי רק הוא כרגעיכול לחולל את השינוי. התגובה שנתן לפני חזרתו ארצה, כשהוא רחוק מבלילהפרובינציאליות המקומית, היתה נטולת זחיחות ומשוחררת מיהירות, זה לא היההרבה, אבל זה היה משב רוח מרענן יחסי במצעד הדוברים הקהים והמלאים מעצמםשממלאים בימים אלה את התקשורת הישראלית. לא עברו 24 שעות וכשנתניהו נחת כאןהוא התחיל לדבר בדיוק בשפה הפטריוטית והריקה שהתקשורת הישראלית כל כךאוהבת לשדר ולהדפיס.

לקריאת מאמרים שלי בבלוג האישי: ד"ר אורית גלילי

 



תגיות המאמר: דר אורית גלילי


 
     
     
     
   
 
אודות כותב המאמר:

ד"ר אורית גלילי - צוקר, ממארס 2011 משמשת כראש הצוות לתקשורת פוליטית של יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו. עיתונאית "הארץ" לשעבר, בעלת תואר שלישי בתקשורת פוליטית ומחברת של שני ספרים בתחום מחקר זה. מלמדת את הקורסים מנהיגות פוליטית בעידן המדיה החדשה וסוגיות במיתוג ושיווק פוליטי באוניברסיטאות בר אילן ותל אביב.

 
     
   
 

מאמרים נוספים מאת ד"ר אורית גלילי - צוקר

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה18/08/14971 צפיות
לפני 24 שנים הייתי עיתונאית ב"הארץ", ופעם כתבתי משהו שלא נשא חן בעיני אהוד אולמרט. הוא שיגר מכתב לעורך, שלא ראיתיו, כיוון שהוגדר בעיתון כ"נבזי ומלוכלך במיוחד". אלה היו השנים העליזות של אולמרט. הוא חגג את השררה עד הסוף, ביהירות, גאוותנות וזחיחות אין קץ. עיתונאיות כמוני וכמו עמיתתי חנה קים, שעסקה בפרשת החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד בבחירות 88', הוא לא ראה ממטר, ומנהלת הלשכה שולה זקן מעולם לא חשבה שעליה לחזור אלי במסגרת תפקידי... המשך במאמר

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה19/01/111473 צפיות
הכרעת הדין במשפט נשיא המדינה לשעבר משה קצב זכתה להערכה מקיר לקיר. אך דווקא הפרק שכולל התקפה משונה של הרכב השופטים על אמצעי התקשורת מותירה תחושה לא נוחה שיכולה להקרין גם על מסקנותיהם הגורפות לגבי אשמתו של קצב.

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקרדמוקרטיה ושלטון23/12/101383 צפיות
כניסת נשים למקצוע העיתונות, או בז'רגון, הפמיניזציה של אמצעי התקשורת, היא אחד הגורמים המרכזיים אשר באמצעותם הוסברה בעשורים האחרונים מהפכת הסיקור האמריקאית כלפי מעשי ניאוף של פוליטיקאים גברים. אל ישראל זה הגיע באיחור – אבל הגיע. מהפכה ברוכה זו יכולה להסביר את ההבדלים בסיקור המשוחרר והראוי של אמצעי התקשורת בפרשת מינוי מפכ"ל המשטרה, לעומת הסיקור בפרשת מינוי הרמטכ"ל.

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה11/12/101250 צפיות
ג'ו מור היתה בשנת 2001 יועצת מיוחדת לשר התחבורה סטפן באיירס בממשלת הלייבור השנייה של טוני בלייר. לרוע מזלה היא שיגרה ב-11 בספטמבר 2001 – יום הפיגוע במגדלי התאומים – מייל בו נכתב: "זהו יום טוב כדי לקבור חדשות רעות".

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה09/12/101200 צפיות
בתחילת השבוע, בהרצאה שקיימתי בראשון לציון, נשאלתי על ידי מישהו בקהל מדוע אינני מעריכה את ציפי לבני, מנהיגת קדימה. שאלתו השנייה היתה: מדוע הסתפקתי בכך ואינני מרבה עוד יותר למתוח עליה ביקורת. השאלה שלו באה בעקבות ראיון שנתתי כמה ימים קודם לכן לאילה חסון בתוכנית "הכל דיבורים".

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה19/11/101490 צפיות
כמרצה לתקשורת אני שומעת לא מעט תלונות על כך שהמדיה מכתיבה את דעתה – ממש בכפייה ובעריצות – על קהל צרכניה. הקובלנה החוזרת ונשנית, בקרב סטודנטים ובעיקר בציבור הרחב, נשמעת בנוסח די אחיד: “מדוע שלא נקבל את העובדות והנתונים מהתקשורת ואז נחליט לבד? איננו רוצים את תכתיבי הפרשנות של העיתונאים”.

מאת: ד"ר אורית גלילי - צוקראקטואליה22/08/101658 צפיות
מסקנות לגבי תפקיד ותיפקוד התקשורת כעולה מהתפתחות פרשת מסמך גלנט תוך השוואה לפרשת ווטרגייט - מתוך בלוג תקשורת של ד"ר אורית גלילי, העוסק בנושאי פוליטיקה ותקשורת.

מאמרים נוספים בנושא אקטואליה

מאת: בנימין קלינגראקטואליה25/08/222642 צפיות
ניתן להגיש תכניות פינוי בינוי ישירות לאישור הוועדה המחוזית גם כשיש הסכמה של פחות מ-100% מהדיירים עו"ד אלעזר במברגר, ראש הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, הבהיר לאחרונה כי ניתן להגיש תוכנית פינוי-בינוי ישירות לוועדה המחוזית, ללא צורך בהסכמתה של הוועדה המקומית דבר שיכול לסייע להזיז פרוייקיים תקועים.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה03/05/222363 צפיות
מי רשאי להגיש בקשה להיתר בניה? הנדסאי בנין, אדריכל, מהנדס , קונסטרוקטור או כולם? בקשות כעורך ראשי להיתר בנייה ובאילו מבנים? פסק דין שהתקבל בימים האחרונים בבית המשפט המחוזי בחיפה מפזר את הערפל ועושה סדר בסוגיה הבוערת. השופטת תמר שרון נתנאל, קבעה כי אדריכלים בלבד יוכלו לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר למבנים של ארבע קומות ומעלה. מהנדסים לעומתם, יהיו רשאים לשמש עורכים ראשיים ולהגיש בקשות להיתר רק כאשר מדובר במבנים פשוטים בשימושים מוגבלים, כשהכוונה היא למבני מגורים, אחסנה ומלאכה בני פחות מארבע קומות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה22/01/221801 צפיות
רישוי זמין ומידע חיוני בעניין הגשת בקשה לתיק מידע להיתר והליכי הרישוי: כחלק מתהליך הדיגיטציה של שירותי משרדי הממשלה השונים, ביוזמה הנקראת 'ממשל זמין', הוקם ב-2006 אתר רישוי זמין של מנהל התכנון, אשר מאפשר בקשה להיתר בנייה באופן מקוון לחלוטין. המערכת הוקמה בהתאם לתיקון 101 לחוק התכנון והבנייה.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה16/09/211592 צפיות
בית המשפט לעניינים מנהליים בראשל"צ הורה לאחרונה לבטל שני כתבי אישום שהוגשו נגד עברייני בנייה, בנימוק שהמדינה התעלמה מתיקון מס' 66 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לסגור תיקים "קלים" בהסדר וללא מעורבות בית משפט.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה19/08/211595 צפיות
מהו רישוי הבנייה? תהליך רישוי הבנייה מלווה את הבונה משלבי תכנון הבנייה ועד לסיום הבנייה. התהליך מתבצע מול הועדה המקומית לתכנון ובנייה. ועדות לתכנון ובנייה נמצאות בפריסה ארצית, לכל ישוב ועדה מקומית לתכנון ולבנייה אליה הוא שייך. לרשימת הועדות והיישובים לחץ כאן תהליך רישוי הבנייה מרכב מ 5 אבני דרך מרכזיות: התקשרות עם עורך בקשה - קבלת מידע להיתר- תכנון - קבלת היתר בנייה - מהלך הביצוע האם תמיד צריך לבצע את כל תהליך הרישוי? לרוב עבודות הבנייה יש לבצע את כל תהליך הרישוי ולקבל היתר בנייה, המהווה אישור מהוועדה המקומית לכך שתכנון הבניין תואם לתוכניות המאושרות ולדרישות הוועדה. ישנן מספר עבודות בנייה שמצריכות דיווח בלבד - פטור מהיתר. גם בפטור מהיתר הבנייה חייבת להיות בהתאם לדרישות הועדה המקומית והתוכניות המאושרות.

מאת: בנימין קלינגראקטואליה01/06/211373 צפיות
אז מה זה אגרות בניה והיטלי פיתוח? אגרות בניה והיטלי פיתוח, הינם תשלומי חובה המוטלים על ידי רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, לשם מימון התקנתם ורכישתם של תשתיות ציבוריות בתחומן המוניציפלי כגון: כבישים ומדרכות, תיעול, ביוב וצנרת מים. אגרות בניה והיטלי פיתוח אלו נדרש לשלם מי שהוא בעלים של קרקע ו/או מי שמבקש לבנות על קרקע ו/או בעלים המעוניין להוסיף בניה למבנה קיים. לצורך גביית אגרות בניה והיטלי פיתוח יש צורך בהתקיימותן של עילות (“אירועי מס”) המצויות ברוב חוקי העזר ובכללי דמי ההקמה, אשר במועד התממשות

מאת: אברהם פכטראקטואליה26/05/211226 צפיות
איפה ההסברה הישראלית – ישנה, מנמנמת, מגמגמת ובעיקר מפגרת בזמן אמת. למה אין בישראל – שר הסברה? אם יש מקום לשר מים- יש בוודאות מקום לשר הסברה במשרה מלאה. אבל משחקי אגו – מאבק בין משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה – מונעים זה שנים מינוי חיוני של שר הסברה בארץ, אך בעיקר בחו"ל, במיוחד בימים אלה של אנטישמיות מתגברת.

 
 
 

כל הזכויות שמורות © 2008 ACADEMICS
השימוש באתר בכפוף ל תנאי השימוש  ומדיניות הפרטיות. התכנים באתר מופצים תחת רשיון קראייטיב קומונס - ייחוס-איסור יצירות נגזרות 3.0 Unported

christian louboutin replica