GBS - הסבר על החיידק ועל שיטות הטיפול למניעתו
בדיקת GBS - מתוך האתר www.essum.se
מאת:ד"ר עדי דוידסון
בנוסף, לפני כשבוע השתתפתי במפגש של החברה לרפואת אם-עובר בישראל, בוהתכנסו בכירי הרופאים, ונושא ה GBS הועלה לדיון כאשר הוצגו עמדות בעד ונגדביצוע סקר לאבחון מוקדם בישראל.
מה הפירוש של GBS?
GBS או בשמו המלא GROUP B STREPTOCOCUS (סטרפטוקוק מקבוצה B ) הינו חיידקנפוץ הנמצא אצל נשים רבות במערכת העיכול השתן או הנרתיק. לרוב, החיידק אינוגורם למחלה, אך לעיתים הוא הופך לאלים ויכול לגרום למחלת חום קשה עקב דלקתבשתן או ברחם.
התינוק יכול להידבק בחיידק הסטרפטוקוק בעת מעבר דרךתעלת הלידה או ע"י זיהום שעולה אל הרחם לאחר שניפקעו מי השפיר והשק פרוץ.מקצת הילדים אשר ייחלו בסטרפטוקוקוס, יפתחו מחלה קשה כבר ביממה הראשונהלחייהם, הכוללת זיהום מפושט, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, ויזדקקו לטיפולנמרץ. כל מקרה GBS הוא עולם ומלואו ולרפואה המודרנית יש כלים המאפשריםלמנוע אותם, החוכמה היא למצוא את הדרך הנכונה להדברת התופעה.
מהשכיחות ה- GBS?
שכיחות ה GBS משתנה מאד מאוכלוסיהלאוכלוסיה וגם מידת האלימות של החיידק שונה מאוד באוכלוסיות שונות. בארץהוכח במחקרים חוזרים שהשכיחות הממוצעת היא כ 16% מהנשים ההרות, אך רק אחדמכל 3000 ילדים יפתח מחלה. 80% מהנשים שנשאיות GBS נכנסות בכל מקרה לאחדמגורמי הסיכון הנ"ל, כך שהיו זוכות לטיפול גם ללא המשטח.
למאמריםנוספים על רפואת אם-עובר – ד"ר עדי דוידסון
שתי גישות למלחמהבתופעת ה- GBS
א. אנטיביוטיקה – גישההנהוגה כיום בישראל וברוב ארצות העולם המערבי. האנטיביוטיקה ניתנת לכליולדתף אם יש לה אחד מחמשת גורמי הסיכון:
1. חום בלידה מעל 38 מעלות
2. לידה לפני שבוע 37
3. ירידת מים יותר מ 18 שעות
4. הוכחה כלשהילנוכחות GBS בעבר
5. גילוי במקרה של GBS בהריון נוכחי כמו למשל בתרביתשתן המבוצעת לכל אישה.
ב. משטח סקר – גישה הנהוגהמזה 8 שנים בארצות הברית ובעוד שלוש ארצות נוספות. מבצעים משטח סקר לכליולדת בשבוע ה- 35-37. אם נמצאה חיובית היא, תטופל באנטיביוטיקה לפחות 4שעות לפני הלידה.
במשך שנים רבות טענו האמריקאים שאין הבדל בתוצאההסופית בין שתי הגישות. אולם, בעקבות מחקר גדול אחד שהראה יתרון לגישההשנייה, הם שינו את דעתם והמליצו לעבור לגישה השנייה.
איזוגישה עדיפה?
בעבר בוצע חישוב המראה שכדי למנוע ילד חולהאחד צריך לטפל באנטיביוטיקה ב 6000 נשים הרות. חשוב לציין כי בהחלטה אםלבחור בין גישה א' או ב', אין כל גורם כלכלי, שכן משטח וטיפול ל 6000 נשיםזול בהרבה מטיפול בילד אחד, אך נשאלת השאלה האם טיפול כה נרחב באנטיביוטיקהגורם לסיכונים בהווה ובעיקר בעתיד. אנחנו יודעים מהעבר שטיפול נרחבבאנטיביוטיקה מביא עלינו זנים עמידים יותר ואלימים יותר הקשים מאד לטיפול.
חסרונות לגישת המשטח:
- חלק מהנשים יולדות לפני המשטח ובכלמקרה מקבלות אנטיביוטיקה
- חלק מהנשים אשר אובחנו כחיוביות יולדותתוך פחות מ 4 שעות ולא מספיקות לקבל אנטיביוטיקה
- התוצאה בשבוע35-37 לא תמיד משקפת את המצב בעת הלידה
- החרדה המלווה בתשובהחיובית, אשר גם לה השפעה מזיקה
לסיכום:
כיום קיימים מחקרים המנסים להתמודד עם הבעיה בדרכים טובות יותר:יצירת חיסון נגד GBS, פיתוח בדיקה מהירה שיכולה לאבחן GBS תוך שעתיים ואזלטפל רק ביולדות ובילודים אשר אכן נחשפו, והעיקר – פיתוח טסטים המזהים אתהזנים האלימים יותר כדי לא לטפל לשווא בזנים שאינם מסוכנים.
משרדהבריאות אינו ממליץ על ביצוע סקר ל GBS, אלא על טיפול לפי גורמי סיכון.לאחר שלמדתי וחקרתי את הנושא ושמעתי את שני הצדדים אני חושב שעמדת משרדהבריאות נכונה. אם יולדת מעוניינת בבדיקה, לאחר שקראה והבינה את היתרונותוהחסרונות הטמונים בה, יש לאפשר לה לבצעה. אם כי יש לזכור כי הבדיקה אינהכלולה בסל הבריאות ויתכן כי תבוצע באופן פרטי.
למאמריםנוספים בתחום מעקב הריון ולידה בסיכון – ד"ר עדי דוידסון